דילוג לתוכן
0

עגלת הקניות שלך ריקה

המשך בקניות

אנדוטה: חלק ממני

חלק ממני

פרי הכנה ושיתוף פעולה של שנתיים

יום רביעי, 17 באוקטובר, 2018

אלבומו השני של איתן פרייליך, יבו שלום, שיצא בשבוע שעבר, הוא פרי הכנה ושיתוף פעולה של שנתיים עם מלחינים עכשוויים. רצועת הכותרת היא החתימה פרייליך, יצירה מקורית בעברית מזמינה ומחיאת כפיים בנושא שלום, עם קולות רקע חזקים ותחושה קלה להאזנה.

רצועה 2, "השכן נא" היא תפילה מהורהרת, הנוגעת בתקוות העמוקות ביותר של כל זוג לנישואיהם ("הנח נוכחותך בינינו והאיר את עינינו אל פניך...")

"הבאתי קובץ ענק עמוס רעיונות ומילים לאלי שואב, המלחין של 'תפילת כלה' ו'שר מצווה'. אחרי שגללנו בחומר ללא הצלחה, שלפתי את חוברת הכיס הקטנה שאשתי נהגה להתחנן מלפני החופה שלנו, וסיימנו להלחין את שיר החתונה היפה הזה. העבודה על המנגינה המשותפת באמת הפכה את האלבום הזה לחלק ממני - הוא מלא במושגים ובערכים שמנחים אותי ואת המשפחה שלי בחיים", אומר פרייליך. "שיר אחר שכתבתי עם אלי באותו לילה, שנקרא 'לאט לאט', הפך לאמירה אישית. אני די צעיר, אבל לפני לא כל כך הרבה שנים, לפני הסמארטפונים והמדיה החברתית, או אפילו לפני מכשירי הדואר האלקטרוני והכספומטים, החיים היו פשוטים יותר. אנשים הכירו את שכניהם, משפחות בילו יותר זמן ביחד. משהו בי רצה לבטא את השינוי החברתי והתרבותי הזה".

איתן אומר שאחד הרגעים היותר מעניינים שלו בהכנת האלבום היה יצירת תמונת עטיפת האלבום. "עמדתי בחליפת שלושה חלקים, ניתז דליי מים מתוף צועד שוב ושוב, בתקווה שאף אחד לא יתלונן על הרעש. אחרי שצילמתי כ-600 זריקות סוף סוף שמחתי - וכך גם השכנים". (הוצג במקור במשפחה, גיליון 731)

מונה ידעה לבחור מנצח

השיר "למעלה" היה אבן היסוד של עלייתו של הזמר החסידי שלמה כהן לתהילה, אבל הוא אומר שכמעט לא שר אותו. "בזמן שעבדתי על האלבום הראשון שלי, פינקי ובר שלחה לי קלטת, עם השירים 'אתה אחד' ו'למאלו'. רציתי לבחור ב'אתח אחד', אבל המפיקה שלי מונה רוזנבלום, שהאזינה לקלטת בטלפון, לא התרגשה מזה יותר מדי. אחר כך הוא אמר, 'שתוק, תן לי לשמוע את השיר הבא'. שמענו 'למעלה' והוא אמר 'שלומי, בוא נשיר את זה במוצאי שבת'. שרתי את זה באירוע והקהל אהב את זה, אז כמובן ששנינו ידענו שזה ייכנס לאלבום". עם כותרת? למאוה, כמובן. (הוצג במקור במשפחה, גיליון 731)

ארבעה בתים שאתה לא סתם שר

הרב יעקב יצחק רודרמן זצ"ל היה בנו של הרב בכפר Daǔhinava בבלרוס. למרות שלמשפחה היו כמה קשרי חב"ד, הוא למד בסלבודקה והתפתח לראש ישיבה וגדול ליטבי. כשהרב רודרמן היה מבוגר וחלש, המבקרים היו מנגנים לו לפעמים מוזיקה. פעם, כאשר אורח התחיל לנגן את ניגון ה"ארבע בבות" של בעל התניא, רמז לו ראש הישיבה להפסיק מיד. "זה לא ניגון שאתה פשוט שר!" הוא קרא. "אתה יודע את המשמעות של הכושי הזה?!" כפי שחסידי חב"ד יודעים היטב, הניגון המרומם הזה מושר ביראת קודש בחוליות ובסיום התוועדויות מסוימות של יום טוב. הרב רודרמן לא רצה שישירו אותו רק כדי לארח לו חברה. (הוצג במקור במשפחה, גיליון 731)

קריאה נוספת

השארת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.


-->