Artists

טעם של בני


CY-COVER-158-final-500x655

לחץ כאן כדי לקרוא ולהדפיס קובץ PDF מהמגזין

מאת: סנדי אלר

נראה שיום אחד אפילו לא שמעתי על בני פרידמן ולמחרת כולם התלהבו מהאחיין של אברהם פריד עם הקול המדהים. כבר כמעט שנתיים, תעשיית המוזיקה היהודית גועשת על הדיסק הזה, מה שהופך את זה לאחד האלבומים הצפויים ביותר בזיכרון. האם זה עומד בהייפ?

אין כאן קסם, אין אבק פיות. אל תצפה להיפגע ממכת ברק כשתשמע אותו בהתחלה. בהאזנה ראשונה, עשויים להיות כמה שירים שיתפסו אותך. אבל הדיסק הזה הוא ויראלי. ברגע שאתה מתחיל להקשיב, זה פשוט משתלט. ככל שאתה שומע יותר, השירים מתחילים להתחלף לתוך הלב שלך. אתה מבחין בנגיעות עדינות פה ושם. כמה הקומפוזיציות מוצקות. איך ההרמוניות העדינות מוסיפות כל כך הרבה לשירים מבלי להכריע אותם. איך העיבודים לוקחים את השירים לשלב הבא. וכמה קסום הקול של בני - כל כך חלק, כל כך משיי. ברגע שחום בני יגיע, אל תנסה אפילו להילחם בה. כי אתה לא תצליח להתנגד. אתה יכול באותה מידה פשוט להיכנע ולהתחיל לשיר יחד.

כל זמר יהודי שואף חולם להיות בני פרידמן. הבחור האחד למיליון שנוטף כישרון ויש מאחוריו את האנשים הנכונים כדי שהכל יסתדר. מהרגע שאתה פוגש אותו, ברור שיש משהו מיוחד בבני. הוא חביב, צנוע ואמיתי באמת. הוא מסוג הבחורים שאתה רוצה שהבן שלך יהפוך להיות, ביותר ממובן אחד.

למרות העובדה שבני גדל במשפחה שהייתה לה יותר מחלקה ההוגן של כישרון מוזיקלי ובהחלט עשה את זמנו בשירה בהופעה מדי פעם בבית הספר היסודי, בני לא חלם להיות זמר. במקום זאת, הוא חלם להכות אותו בגדול בבייסבול. הום ​​ראן מלך. קנקן אס. אף אחד לא יכול להכחיש שבני בהחלט הגיע לליגות הגדולות בימים אלה. זה פשוט לא ה-MLB.

כשהיה בן שלוש עשרה התחיל בני לשיר באמת. זה התחיל בקטן. מלאבה מלקות, הופעות פה ושם. לאט לאט גדלו עוקביו. ובני גילה משהו מדהים. זה לא רק שהוא אהב לשיר. כך השירה שלו השפיעה על אנשים אחרים. כמו האישה שפנתה אליו אחרי ששמעה אותו שר את האדרבה של אברהם פריד וסיפרה לו איך שמיעת השיר הזה מזכירה לה למה היא הפכה לפרום מלכתחילה. או האישה שאמרה לבני "אני יודעת שאתה חושב שאתה זמר אבל אתה צריך ללבוש חלוק מעבדה וסטטוסקופ כי ריפאת הרבה אנשים הלילה".

עם הזמן בני הבין שרק לשיר זה לא מספיק. הוא היה צריך להקליט אלבום. לא כדי להרוויח כסף, לא כדי להתפרסם, אלא בגלל שהוא באמת אהב מוזיקה. אברמי ג' עזר לבני להבחין במוזיקה של Sameach, שם איזי טאובנפלד, ע"ה, גילה עניין מיוחד בבני ובמוזיקה שלו. אבל מי שעשה את השידוך האולטימטיבי היה זה הגרפיקאי סרולי מאייר, ששילב את בני עם אבי ניומרק, המפיק המוכשר שנראה שיש לו את הכישרון לקלוט ולהגיע זמרים ולהפוך אותם לכוכבים.

נראה שזה היה שידוך שנעשה בגן עדן. בני מתאר את אבי כמפיק המושלם ותענוג מוחלט לעבוד איתו. מישהו עם אוזן קשבת וראייה נהדרת, מתמיד, שואף לשלמות, אבל עדיין תמיד פתוח להצעות. כששואלים אותו מדוע מכל המפיקים המוכשרים הוא הלך עם אבי, בני מצביע על היכולת של אבי לערבב בין המיינסטרים לבין הפחות קונבנציונלי ועל חוסר הפחד המוחלט של אבי בכל הנוגע ללקיחת סיכונים. במילים של בני "אני חושב שזה השתלם בגדול." אבי נזכר מצידו ששמע את בני שר בפעם הראשונה, צופה בקליפ בעמוד המייספייס של בני. ניכר היה שלזמר הצעיר הזה יש פוטנציאל אדיר וכעבור שנתיים וחצי, אבי מודה בגאווה שהרושם הראשוני שלו מת. הוא מתאר את בני כמי שיש לו את הכישרון להשפיע על עסקי המוזיקה היהודית, ובמקביל יש לו כוח אופי להוות מודל לחיקוי לזמרים עולים. בעסק שבו כל כך הרבה אמנים חדשים מרגישים צורך לזלזל באחרים או להכריז על עצמם כסחורה הלוהטת הבאה, בני מצליח איכשהו לראות את הטוב שבכולם והוא אמיתי, צנוע ורדום להפליא.

לגבי התקליטור עצמו, זה באמת פוטפורי של מצוינות מוזיקלית. מהערות הפתיחה, ברור שזה עשוי להיות אחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר שהוקלטו אי פעם. שנים עשר שירים, כל אחד שונה, אך כל אחד אופטימי, מלא תקווה ואופטימי בדרכו שלו. יש משהו כל כך חיובי, כל כך מרומם בלהאזין לאלבום הזה. כשהוא מתבקש לציין את השיר האהוב עליו באלבום, אבי מתוודה שלא רק שזה האלבום הראשון שהוא עשה בו כל שיר היה האהוב עליו אלא שזה גם כנראה החומר הטוב ביותר שאי פעם עבד איתו.

ברור שיש כל כך הרבה כישרון מושקע בדיסק הזה. כמה מהטובים והמבריקים במוזיקה היהודית עומדים מאחורי בני כדי להפוך את המהדורה הזו לכל מה שעולם המוזיקה היהודית קיווה שיהיה. יצירות מאת איצי וולדנר, אלימלך בלומשטיין, ייצי שפינר, האחים מרקוס, שמחה פרידמן, משולם גרינברגר ואוריאל אברהם. עיבודים של לייב יעקב ריגלר, מונה רוזנבלום, משה לאופר, אברמי ג'י ומהנדס פר אקסלנס איאן פרייטור שטביעות האצבע היצירתיות שלו נמצאות בכל האלבום הזה. מקהלות של משה רוט, בנצי מרקוס ואיצי ספינר המוכשר להפליא. אבי ניומרק נמצא בבירור בראש המשחק שלו כשהוא שוזר במיומנות את המרקם המורכב של האלבום הזה, ומציג לנו פנינה מוחלטת.

ואז יש את בני עצמו. פשוט יש כל כך הרבה מה לומר. ארבע שנות לימודיו אצל סת' ריגס, מאמן ווקאלי של האליטה במוזיקה החילונית, בהחלט השתלמה. ריגס מתלהב מבני, מתאר אותו כ"אחד האנשים המרגשים ביותר שפגשתי בחיי בחמישים ושתיים שנות ההוראה שלי". ריגס ממשיך ואומר שברור שבני כל כך מוכשר וקולע ללא מאמץ צלילים שרוב האנשים יכולים רק לחלום עליהם. אבל כמו בני עצמו, השירה שלו פשוטה ומאופקת. הוא לא מתגבר על השירים או מנסה להשוויץ. הוא שר במתיקות, בשפע ונותן ליופי של קולו ולשירים לשאת את התקליטור.

האלבום עצמו הוא שעה סולידית, ג'אם עמוס בכל טוב מוזיקלי. זה אמנם מתחיל ברעש, אבל בניגוד לרוב התקליטורים היהודיים, ככל שמתקרבים לתקליטור, כך הוא משתפר. מיסוד, שיר הפתיחה הוא ההקדמה המושלמת לעולמו המופלא של בני פרידמן. השם המוזר, עם זאת ממכר באופן מסתורי ללא מילים, הוא טעים להחריד ותכונות קולות גיבוי ללא קרדיט מאת בני, אבי וסרולי מאיר. אוקסהיים היא מחווה נוגעת ונוקבת לאיזי טאובנפלד, ע"ה, האיש שנתן כל כך הרבה לכל אחד ואחת מאיתנו. טעמו, רצועת הכותרת קליטת ואופטימית, עם גשר רודף המבוסס על ניגון שהלחין הרבי אלתר. אם תהיתם איך בני יישמע מזדהה עם העמוד, אל תוהה עוד כשקולו מתנוסס במהלך ההמרקהיים המרומם. משיח הוא עוד אחד מהשירים האלה שיתפוס מקום בראש שלך ולא יעזוב לעולם. קאד היפה יאסבון, אן בלדה מעוררת השראה, נוגעת ללב וגם כובשת. הגבירו את הווליום, כי עמר יגרום לכם לשיר בפעם הראשונה, ואחריו את המופלא עבדוכה, לחן קאנטרי ממכר לחלוטין. אם חשבתם שהתקליטור הזה פשוט לא יכול להשתפר, חשבתם לא נכון. לטובה, המכונה "השיר המאושר" באולפן, היא שמחה מוזיקלית צרופה ואי אפשר לעמוד בפניה. בטוח אני, האהוב על בני באלבום, הוא אולי השיר שבו בני באמת מציג עד כמה הוא מוכשר וכמה הוא מסוגל מבחינה ווקאלית. ובעוד אמנים רבים קוברים את השיר החלש ביותר שלהם בסוף הדיסק שלהם, פנינת היידיש, Emes הוא הסיום המושלם לאלבום שהוא לא פחות מסנסציוני. מלמעלה למטה, האלבום הזה הוא אוצר של עונג מוזיקלי.

לא רק המוזיקה באלבום הזה היא מקורית וחשיבה קדימה. הרב-טאלנט סרולי מאייר, ששימש גם כמעצב גרפי וגם כמפיק טכני בפרויקט זה, הגה תוכנית שיווקית יצירתית וחדשנית באותה מידה. למרות שהתקליטור הזה נמצא בעבודות כבר כמעט שנתיים, לא הופצצנו באינספור ראיונות ותאריכי יציאה זמניים. השיווק החל רק כמה שבועות לפני השחרור עם באנרים מסתוריים של "טאמו" שהופיעו באתרי מוזיקה יהודית והיו מפוזרים לאורכו כמה קהילות יהודיות. לאחר מכן הגיעה השער, ובו התמונה המפורסמת כעת של בני צועד בביטחון באמצע Eastern Parkway, ואחריו טריילר וידאו ביוטיוב, שנתן לנו את הטעימה המפתה הראשונה ממה שיכולנו לצפות מבני. רינגטונים בחינם מהאלבום היו זמינים למעשה עוד לפני שהאלבום יצא לאור וכולם מוזמנים להשתתף בכיף על ידי הצטרפות ל-Benny's Street Team (ראה bennysmusic.com לפרטים נוספים). ולמקרה שפספסתם את הפודקאסט Jewish Music Report, שלושה עותקים של Taamu מכילים קופונים לבני לשיר בשמחה שלך. מה היה חסר בתוכנית השיווק? ההייפ וההופלה שבדרך כלל נוכחים כאשר אמן חדש עושה את הופעת הבכורה שלו. כשאתה מוכשר כמו בני, ידוע כמו בני, רעש כזה פשוט לא הכרחי. חוץ מזה, זה פשוט לא מי זה בני. הכל באלבום הזה הוא בני וינטג'. ברמה הגבוהה ביותר, עשוי לשלמות, אך עם זאת פשוט ומאופק. כשאתה טוב כמו בני, כשהעבודה שלך מספיק חזקה כדי למכור את עצמה, אתה פשוט לא צריך לצעוק על זה.

מה אנחנו יכולים לצפות לראות מבני? אין ספק שהוא יהיה כרטיס לוהט בסצנת הקונצרטים להרבה מאוד זמן. ולמרות שרוב הזמרים ייקחו הפסקה ראויה, בני כבר עובד על אלבום ההמשך שלו. במילותיו שלו "הדיסק הזה היה הדרך שלי להציג את עצמי. אומר שלום. אני רוצה לעשות את השליחות שלי באמצעות מוזיקה. מוזיקה היא עוד סגנון של קירוב ואני רוצה לעורר אנשים".

כשהוא מתבקש לנקוב בשמות של כמה מהשירים האהובים עליו שיצאו בשנה האחרונה בערך, בני לא מתקשה לנקוב בשמות האהובים עליו: הבנין של מרדכי בן דוד בראש הרשימה נמצאת "השמחה" הכוללת גם את יעקב שוואקי ויונתן רזאל ויהי שמדה, יוסף חיים של שוואקי השליח, שוימה של טאוסיג חרייני מזומן ואפילו שיר של האמן הישראלי הפחות מוכר, אמיר בן עיון. נשאל עם מי הוא יהנה להופיע ובני מספר על איזה ריגוש זה היה לשיר עם כמה כוכבים חדשים במסיבת קדם ההוצאה של הדיסק שלו לפני כמה שבועות כולל ישראל ורדיגר ושלומי טאוסיג. וברגע שהוא בני טהור, הוא מודה שהוא עצבני כששר עם דודו האייקוני, אברהם פריד. "אברהם פריד", הוא מתפלא, "איך אפשר שלא להפחיד אותך? אתה פשוט עומד שם ומחכה שהוא יגיד לך מה לעשות. הוא אברהם פריד!"

האם מישהו שם בחוץ רוצה לבשר לבני את החדשות שהוא בדרך ללכת בדרכו של דודו המפורסם מאוד?

עם כל כך הרבה שירים בולטים באלבום הזה, ברור למה Taamu נבחר להיות רצועת הכותרת. זה מסכם את כל מה שבני רוצה להגיד. טעמו – רק תטעמו ותראו את הטוב שיש כאן. אותו הדבר אפשר לומר על בני עצמו. פשוט תטעמו מהאלבום הזה, תקשיבו לבני בקולו המסנוור, תרגישו את האישיות הייחודית שלו ותראה כמה הוא טוב. זה אולי המאמן הווקאלי סת' ריגס שמסכם את זה בצורה הטובה ביותר. "ה' נתן לבני קול יפה."

אנחנו מקווים לשמוע את הקול היפה הזה עוד הרבה מאוד שנים.

קריאה נוספת

השארת תגובה

כל התגובות מבוקרות לפני פרסומן.

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.