מכתב פתוח מאת אברהם פרייד לאנשים שנכחו בקונצרט האחרון שלו

אברהם פריד כתב מכתב נרגש ונלהב לבאי הקונצרט שלו בלוד.

"אחים יקרים שלי,
אני כותב לך מהלב שלי אל שלך. השעה 3 לפנות בוקר, ביום שישי של פרשת וילך. אני טס עכשיו מעל אירופה, בדרכי לביתי בניו יורק אחרי ההופעה שלי בלוד. אני לא יכול לישון.

אני רק רוצה לרקוד! אני לא רוצה לישון! אחרי מה שראיתי הלילה בלוד, השינה לא מעניינת אותי. עם זאת, ברצוני לכתוב לכולכם מכתב תודה, הקהל הקדוש שהגיע להאזין לי, "הכוכב" הערב בלוד, כאשר במציאות הייתם הכוכבים האמיתיים של הלילה. הערב קרה לי משהו, משהו שלא קרה ברוך השם, אפילו פעם אחת ב-35 השנים ששרתי והופעתי. בשעה וחצי הראשונות על הבמה הרגשתי ממש טוב, גם בשירים וגם בסאונד וגם בחיבור שלי לקהל. הרגשתי שהקהל באמת נהנה מהשירים ומהסיפורים, כהכנה ליום כיפור.

עם זאת, כשהתחלתי לשיר את Unesaneh Tokef , הקול שלי נחנק! עם זאת, לא רק שזה נחנק, הרגשתי כאילו מישהו שם עצם או סכין דרך מיתרי הקול שלי עד שלא הצלחתי לשחרר שום סוג של צליל גבוה.

דבר מהסוג הזה היה כל כך יוצא דופן, שמיד אלפים מכם הצליחו להבין שאני במצוקה. בכושר נורא הצלחתי לסיים את Unesaneh Tokef . עם זאת, עדיין הייתי צריך לשיר עוד כמה שירים כמו תניא, אוכילה לקיל, ורק תפילה, ומה אני הולך לעשות?
פתאום, הקהל התחיל למחוא כפיים כדי להיות מחזייק לי, והיו מוכנים ומוכנים לעשות כל מה שצריך כדי לעזור לי. אז פניתי אליהם וביקשתי מהם לשיר את טניה ואויצ'ילה לקיל , ובקול אחד הם הרימו את קולם והתחילו לשיר!

מעולם לא שמעתי הופעה כזו. זה היה שירה מהלב, מתוך כוונה אחת: לעזור ליהודי שעמד על הבמה ונזקק לעזרה. אין לי מילים להביע את התחושות שהרגשתי. זה היה אהבת ישראל הטהור. זה היה כיום של מצוות אזוב תאזוב, חכים תקים ועוד מספר מצוות. נתת לי את התחושה שאני ממש לא צריך את הבמה שתבלע אותי כדי לכסות על המבוכה שלי.

אדרבה! למרות מה שקרה, הצלת את המצב משמחה עמוקה ורצון לעזור, והשמחה וההיסורוס שהיו בשעה וחצי האחרונות, נמשכו עד שהקונצרט הסתיים, שעתיים אחרי שהתחלתי אותו. לעולם לא אשכח את החסד ואת העזרה שקיבלתי ממך בלוד!!!
ביום חמישי בערב שבין ראש השנה ליום כיפור, אני רוצה לאחל לכולכם גמר חסימה טובה.

שהשם ימלא את כל בקשות ליבכם לטובה ולברכה. אני מצפה להיות שוב בלוד ולומר לכם "תודה" פנים אל פנים, ואז לומר לכם: "כמה נהדר שנפגשנו!"
עם קרבת לב,
אברהם פריד