אנו חיים בעולם של מציאות נתפסת. בכל רגע בחיינו אנו פוגשים את מושגי הזמן והמרחב ואת הגבולות שהם מייצגים. מדי יום אנו פוגשים צלילים ושקט, חושך ואור. מנקודת המבט שלנו, הכל כפי שהוא נראה; רואים צבע ושומעים צלילים. שתיקה שותקת, והחושך חשוך. אבל אנחנו יודעים שלמען האמת, העולם הזה הוא לא יותר ממסך עשן נהדר. המציאות הנתפסת שלנו היא מסכה למציאות האמיתית, המציאות של "עין עוד מילבאדו"; "אין דבר מלבדו", נוכחותו של ה' מחלחלת לכל חלקיק קיום. כשאדם נכנס דרך שער האמונה ומתקרב לחיים מנקודת מבט נעלה זו, הוא מגלה שפתאום הכל אפשרי. שום דבר כבר לא כפי שהוא נראה. במקום הזה, חללים ריקים מלאים, חושך הוא אור, הדממה רועשת, הצליל צבעוני, ושנים יכולות לחלוף במהלך שבוע אחד. הוא מבין שכל הגבולות מכל סוג נתפסים, וכי למען האמת, הכל אפשרי. ההבנה הזו מושגת הכי קלה כשאדם מפנה את עין נפשו מהעולם כפי שחושיו תופסים אותו כדי להתקרב אליו דרך עדשות האמונה, הפריזמה של "Ein od milvado". זו אחת הסיבות שאנו מכסים את עינינו כאשר אנו משמיעים את הכרזת אמונתנו, שמע. "אם אני מכסה את עיני אני יכול לראות הכל". רק כאשר אנו מפנים את עינינו מהמציאות הנתפסת המקיפה אותנו, נוכל לפקוח את עינינו למציאות הרוחנית האמיתית.
אם נאפשר למימוש הזה לחלחל להוויה שלנו, נבין במהרה שחוסר הגבולות הזה נכון גם לגבי היכולות שלנו; השמיים הם הגבול. ללא קשר לטעויות העבר, לנצח יש לנו את היכולת להתעלות מעל מה שאנו תופסים כמגבלות המולדות שלנו. כשנכנסים לתחום של "Ein od milvado", אנו מבינים שכל מה שקיים באמת הוא אהבת ה' וכבודו האינסופי למאמצים שאנו עושים בדרך לגדולה.
את השיר הזה ניתן להוריד כאן: https://soundcloud.com/yaakov-klein/silence-so-loud
הלחין, עיבוד, הקלטה וביצוע: יעקב קליין
מילים:
פסוק מס' 1:
הרם אותי מהתהום הזה.
תן לי להבין ששום דבר מלבדך אינו קיים.
אבודה בחלל הריק ביותר,
מצא את האומץ למשוך את המסכה,
לחשוף את פניך המחייכות.
הלב פועם במהירות ביום קיץ בודד,
לחשוב על מחשבות אבודות שלי ועל מילים שלעולם לא אגיד.
נכנס לחושך מלא אור,
ורדים אדומים לאורך שביל הגן ולוחשים "הכל יהיה בסדר".
מקהלה:
מעולם לא שמעתי שתיקה כל כך חזקה שהיא משתלטת עליי.
מעולם לא ראיתי את צבע הקול,
אור השמש של נצח.
אבל הנה אני,
טובע בטירוף של אדם בן תמותה,
קולטים את הקצב של תוכנית האב
כל נשימה שלי בידו
והצללים נופלים,
שוחה בחזון הזה בלי רצפות בלי קירות,
דפק על ברכי, אצטרך לזחול,
אם אני מכסה את עיני אני יכול לראות הכל.
נמוך מס' 2:
שנים רבות חלפו בשבוע שעבר.
גיליתי עולם מעבר למקום הזה בשבילך זה תאמין.
אתה יכול ללכת לאיבוד שם בחוץ להשאיר עקבות כשאתה הולך,
אז לא משנה כמה רחוק תיפול, תמיד תוכל למצוא את הדרך חזרה הביתה.
מקהלה:
מעולם לא שמעתי שתיקה כל כך חזקה שהיא משתלטת עליי.
מעולם לא ראיתי את צבע הקול,
אור השמש של נצח.
אבל הנה אני,
טובע בטירוף של אדם בן תמותה,
קולטים את הקצב של תוכנית האב
כל נשימה שלי בידו
והצללים נופלים,
שוחה בחזון הזה בלי רצפות בלי קירות
דפק על ברכי, אצטרך לזחול,
אם אני מכסה את עיני אני יכול לראות הכל.
השארת תגובה
כל התגובות מבוקרות לפני פרסומן.
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.