הביקורת של שמעון על "Pruz Control" מאת מיכל פרוזנסקי

2003 הייתה שנה די טובה עבור המוזיקה היהודית. באותה שנה יצא האלבום "אש 2" של אבי רוטנברג, האלבום הראשון של מקהלת נערי הישיבה, אלבום הסולו הראשון של אוהד, אלבום הסאטירה/פארודיה אני כל כך חולה על ראקהיים , וכמובן, מסעות 4 . לכן, בהחלט היה מובן אם הפקה מסוימת של יוכי בריסקמן בכיכובו של סולן מקהלת הבנים של מיאמי לשעבר בשם מיכאל פרוזנסקי חמקה בין הכיסאות עבור אנשים מסוימים. עם זאת, לא ניתן היה לומר את אותו הדבר על אלבומו השני של מיכל, "Pruzbul" מ-2007, בהפקת איצי בלד. פרוזבול כבש את העולם בסערה, והקים את האלבום הראשון של מיכל בהפקה עצמית, MP3 , שיצא ב-2011.

שלוש שנים לאחר יציאת ה- MP3 (למעשה זמן אספקה ​​מהיר יחסית לפרוז), מיכל הוציא את ההצעה החדשה ביותר שלו, Pruz Control (כנראה יש לו עניין באלבומים בעלי שם). פרוז קונטרול לוקחת את כל מה שלמדנו לאהוב משתי ההפקות האחרונות של מיכל ונותנת לנו יותר. ייצי וולדנר חוזר עם עיקר היצירות באלבום, עיבודים אינסטרומנטליים מטופלים על ידי שי ברק, ומקהלות מנוהלות על ידי יוחנן שפירו.

רצועה 1, "עם אחד" (לחן מיכל פרוזנסקי ואיצי וולדנר, מילים של מלכי גינגר): שניים זה זוג, שלוש זה קהל, ארבע זה טרנד, חמש זה...? "עם אחד" הוא תרומתו החוקית של מיכל לז'אנר "אחדוס" של המוזיקה היהודית, שהפך כנראה לתעשיית קוטג'ים מאז יציאת "יש תקווה" לפני כמעט שנתיים. טוב שזה באמת שיר טוב. רצועה זו היא טכנו/דיסקו עם מילים מקוריות של הזמרת והיוצרת המפורסמת מלכי גינגר, עם קולות גיבוי של איצי ספינר. כמו כן, צעקה מיוחדת להלל קפניק שלנו, אשר זוכה לזכותו של מקהלות נוספות ברצועה זו וגם עזר להקליט את האלבום הזה באולפן שלו.

רצועה 2, "שמחת חתנים" (לחן יצי ולדנר; מילים של מרים ישראלי, ינקי גלזרסון וצ'ילו פוזן): וואו - חורה ייחודית ומקורית ש-1) לא מופיעה באלבום של שוואקי, ו-2) כוללת מקור. מילים! המילים הן למעשה החלק המעניין ביותר בשיר; אני לא חושב שאי פעם שמעתי שיר שאמנם הוא בעיקר בעברית, אבל זורק מילים בערבית ויידיש בלי להחמיץ פעימה או להישמע מביך. צפו לשמוע את זה הרבה במהלך עונת החתונות החדשה.

רצועה 3, "Aleinu", feat. איצי וולדנר (לחן איצי וולדנר): היי, מי ידע שגם איצי וולדנר יודע לשיר? הוא הסולן האורח בשיר הזה, בלדה יפה, מעט בלוזי. דור אסרף מספק סולו סקס לכל אורך השיר, שגדל במלואו ועוצמתו ככל שהוא עובר. החלפת הגשר והמפתח שמתחילה בסביבות ארבע הדקות נחמדה במיוחד.

רצועה 4, "Ain Od Milvado" (לחן ישי לפידות): כאילו קצב הטכנו "üntz-üntz" והעיבודים האלקטרונים לא מסרו אותו, את הרצועה האופטימית הזו הלחין האחד והיחיד ישי לפידות. ברצועה זו מופיעה מקהלת הבנים "שיר ושבח" של חיים מאיר פליגמן, שהופיעה בין היתר גם ב"מודים" של ברוך לוין ובפיצי לי של שמחה ליינר, בין יתר האלבומים האחרונים. מעניין, ואני לא יכול לדמיין שזה לא נעשה בכוונה, גם המילים לחלק הגבוה של השיר הזה הם מ"עלינו", כך שזו התקדמות טבעית מהרצועה האחרונה.

רצועה 5, "קולי" (לחן ארי גולדוואג): הרצועה הזו היא שיר איטי מכל הלב שמתחיל להישמע כאילו הוא יכול להיות שיר MBD, אבל אז פורח לבלדה שהיא פרוז טהורה - תחשוב על "ישרעים" מפרוזבול ו אתה במגרש הכדורים הנכון, שלם עם בית באנגלית.

רצועה 6, "אשרי מי" (לחן דובי ברזיל ואיצי ולדנר): אם כבר מדברים על נושאים שחורשים על פי חוק להיות באלבום יהודי, הנה השיר הדרוש שלנו "לימוד-תורה-זה-דבר-ממש-טוב" מתוך זה אַלבּוֹם. ניתן להכניס את הדיסקו הזה לסט ריקוד שני בחתונות שישיביות מכדי לנגן את "שמחת חתנים".

רצועה 7, "להתפלל" (לחן איצי וולדנר; מילים של בלה לויתן, חנלה פליג ויוסי ברן) : וואו, שיר אנגלי מהיר של מיכל פרוזנסקי? טוב, כי אני לא יודע אם הנפש השברירית שלי הייתה מסוגלת להתמודד עם עוד "אתה צופה בי" או "הראה לי את הדרך". בניגוד לאלגיות הצורבות הללו, "Pray" הוא שיר של תקווה; בלדה פופית, שמחה ועוצמתית שיש בה גם אלמנטים של רגאיי ורוק.

רצועה 8, "שובה" (לחן מרדכי קליין ואיצי וולדנר): רצועה זו היא שיר סלואו בלדת רוק בהשתתפות סולן הילדים משה קאהן. אני רואה את השיר הזה הופך להיות יותר מצרך קונצרט עבור פרוז, בניגוד לסטנדרט של קומזיטים או חסונה.

רצועה 9, "חברים" (לחן דוני גרוס): פרוז טהור. אם אהבתם את "Zeh Lazeh" מ- MP3 או "Hu" מ- Pruzbul , אז תאהבו את הדיסקו המפוצץ הזה. את השיר הזה הקדיש מיכל למתנדבי "חברים" שתמיד נמצאים שם כשצריך לעזור לאחיהם היהודים לצאת ממצבים דביקים.

רצועה 10, "אורח ימים" (לחן יוחנן שפירו): חזנוס במבוא! כנראה שמיכאל היה צריך להזכיר לנו שהוא באמת יודע לשיר. לאחר ההקדמה, השיר עובר לשיר בסגנון "אומפה" במהירות בינונית (תחשבו על "שירו למלך" או "קכו אימחם דברים"), המיועד לישיבת קומזיץ ולשולחנות שבת ברחבי העולם.

קשקוש אחד קצר לפני שאני הולך: למה האלבומים האלה כל כך קצרים לאחרונה? פרוז קונטרול הוא האלבום הרביעי השנה שסיקרתי שמגיע מתחת ל-48 דקות — אנחנו לא מאזינים ל-LP כאן, מה נותן? פרט לא נעים, פרוז סיפקה לנו עוד אלבום סולידי מאוד. זה לא הגדול שלו (הכבוד הזה עדיין מגיע לפרוזבול ), אבל בהחלט שווה את הזמן שלך.