ביקורתו של היסלהאבוס על חולה

האלבום החדש של 8th Day הפופולרי תמיד יצא, אלא אם כן התחבאתם מתחת לסלע, בטח שמעתם דעות עליו לכאן ולכאן. באופן אישי, אני ממלא אחר עצתו של אנדי סטטמן, לא להטיל אפס על דיסק עד שיקבל כמה סיבובים. כרגיל, בוא נחשוב גם על המילים שלהם ונראה מה אנחנו מגיעים. אני לא מכיר את האחים מרקוס מספיק טוב כדי לעקוב לגמרי אחר ההיגיון הלירי שלהם, אבל אני יכול להגיד לך אילו מסרים הם גורמים להדהד בתוכי, כחבר חב"דניק. קווי הדמיון התרבותיים שלנו צריכים לאפשר לניחושים שלי לנחות בתוך הגלקסיה המשוערת של הרעיון המיועד להם.

Hooleh: (*****) מתחילים עם היצירה המצמררת הזו, 8th Day חוזר לשיר היפ עם השתקפויות קלות על יאלילי. ראשית, השמות עצמם - פסאודו-מילים, סלנג-יש; המילים מעט מטורפות, אבל הרבה כיף. קצב ההורה שמופיע באופן בולט אצל יאלילי. כאן, לעומת זאת, ההורה מחליקה רק בפזמון. אבל זה לא יגרום לך לחשוב שזה פשוט חתך זה מכה; לחולה יש משהו משלו. ההפקה המצוינת מראה על הצמיחה של כישרון האולפן של מרקוס, ולמעשה, הם מריצים את השירה ללא דופי על תופי הכוח והמקשים שנותנים לשיר שיר מיוחד. הרמוניות כוכביות בעבודת הגשר קורעות את המילים מהניגון החב"די השובב המקורי שהוליד את השיר הזה – [של פריד] קראהוד ; השירה ההקשה על המילה "Hooleh" בהוק, כולן נותנות לה טעם וקרירות בו זמנית. עבודה נהדרת לחבר את הכל ביחד.

" כל העולם הזה מסתובב על אלוהי " - מילים נהדרות באמת (אם כי קצת דומות מדי - אבל טובות יותר - מ"העולם כולו מסתחרר " של דידן ), וללא ספק סיבה, כפי שהשיר מפציר בכם, " לרקוד " השמים נפתחים ", במיוחד כשהוא " מחליק קצת תקווה ". ההכרה בידע הכל של אלוקים תעשה לך את זה. במיוחד ללחן הזה.

Wait For You: (***1/2) התחלה קלילה ואוורירית להמנון הגולוס/המשיח הזה, גיטרה קצבית שומרת על קצב בזמן שהלידים מתנופפים פנימה והחוצה. צליל ייחודי במוזיקה היהודית. גם איברי המונד ממוקמים היטב לאורך כל הדרך. מסתיים קצת בצד הפתאומי.

שיר לשיר: (**) אין לי מושג למה השיר האקוסטי של האי/רגאיי הזה נכלל - קליט למרות שזה יכול להיות, אין לו עומק, לעולם לא מצטבר. בעוד שרוב המילים הן שירה מותאמת לפאזל (אם כי אין לי שמץ של מושג על מה הן עוסקות), הפזמון לא, והוא חוזר על עצמו יותר מדי פעמים. הניחוש שלי? הם ניסו להיזכר בחלק מהפשטות של האלבום הראשון שלהם. זה, והזדמנות להכניס קצת יוקלילי למוזיקה יהודית.

תודה (ברכות על ראש יו): (****) למה הכותרת הכפולה כאן? למעשה, זה הקטע שלי - אני חושב שהאחרון היה מתאים יותר מהראשון הדי תפל. אלקטרו-פופ מתחיל עם גרוב ובאסליין מגניבים משנות ה-80. אבל הפזמון הוא המקום שבו הדברים נמצאים, גם מוזיקלית וגם לירית - גם אם יש לו אווירות גטו קלות עם ההגייה, יו. שמואל מושיט יד אל חזון בגשר; אני אוהב את הרעיון, אבל הביצוע הצריך עבודה. בסך הכל, אלו האוברדאבים וסולו הגיטרה המרהיב הזה (והזכרתי את הפזמון?) שבאמת נותנים לו את הטעם המלא שלו.

Ker a Velt: (***1/2) הנה שיר שיבלבל כמה אנשים, אז בואו נתחיל עם המילים.
ראשית, כמה מקורות. המונח לשם השיר הזה (ביידיש ל"הפוך את העולם") לקוח מאחד הרגעים הגולמיים ביותר בהיסטוריה של ליובאוויטש. ביום י"ב תמוז תשמ"ד, קרע הרבי את חסידיו על שלא עשה די להביא את המשיח, וכלה בקרשנדו הרגשי הזה: https://www.youtube.com/watch?v=qrQ3_YGmttU . בהתחשב במקור העוצמתי הזה למונח, אני לא מזדהה עם המנגינה של ה-laissez faire המשמשת עם המילים האלה, אבל נדבר על זה מאוחר יותר.

למונח "משוגה" ("המשוגעים חושבים שהם יכולים לשנות את העולם/להביא משיח") יש כמה משמעויות שונות שאנו יכולים לקרוא גם לתוכם: ראשית, הרבי סיפר פעם על שני אנשים שעברו על פני קראון הייטס ברכבת התחתית. אחד אומר לשני: "שם נמצאים החב"דניקים המשוגעים". השני שואל, "למה הם משוגעים?" ועל כך עונים הראשונים, "הם עדיין מאמינים שיביאו את המשיח". הרבי הסכים לכך, מאוחר יותר אמר למישהו אחר: "אני משוגע על המשיח".

ברובד עמוק יותר, השיח החסידי הראשון של הרבי עסק בנושא שהרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון, העלה: היכולת להפוך את ה"שטוס" (השטות) של העולם ל"עצי שיטים" (עץ ארז) של. המשכן. תפיסה זו תוביל לרבים מהרעיונות הרדיקליים שבהם השתמש ליובאוויטש לאורך אותן שנים עד היום כדי להפיץ יידישקייט.

ולבסוף, יש אלמנט של טירוף שכולנו דוגלים בו - קבלת העולם במצבו הכוזב, כקיום נפרד מה'. האמת היא שאנחנו צריכים להיות מודעים לאמת המהותית, שהעולם וכל מה שבתוכו ומשם הוא רק דבר ה'. אז כמה דברים עמוקים שאנחנו יכולים להרהר עליהם כאן.
אבל, אני לא יודע אם זה היה השילוב הנכון של מנגינה ומילים. אני חושב שאפשר היה לעבוד על זה קצת יותר; במיוחד עם ככוח של המקור, "Ker a velt! קר לך טוב!"

עכשיו המוזיקה: האינטרו בלתי מוסבר. זה מזכיר לי קצת את האינטרו של עידן רייכל פרוייקט מהסטריאו של DeScribe; השפה נשמעת אפריקאית. חוץ מזה, יש לו כמה אפקטים מגניבים של גיטרה ומקלדת בתוך אווירת הקאנטרי. השירה, כמו תמיד, נהדרת. לכן, אני נהנה מהשיר מנקודת מבט מוזיקלית, ורק הלוואי שהיה אפשר לבטא את החסידות ביתר ניואנסים, ופחות שמבקרי חב"ד יוכלו לצחוק עליהם.

לוחם : (***) עוד הדים של DeScribe על המספר הזה. מה עם האפקטים האוטומטיים והעיבוד האלקטרוני האוורירי, השיר הזה נשמע כמו דיסק קפץ של DeScribe; או לפחות אולי היה מעורב. זה אומר שפחות מהגיטרה ששמענו. אבל הרבה דג'מבה או קונגה שנשמעים נהדר. בעיני, המילים האחרונות בקטע המהירות הן מה שעושה את השיר הזה. אכן חיילי האור!

הישארו: (***) בבלדת מערבון עם דגש קל מאוד של קאנטרי, האחים חוזרים לנושא ש-לדעתי - כיסו פעמיים בעבר: הנער המתקשה. ( הבן של רבי ו- Been a Long Time יהיו בקבוצה הזאת גם כן; אולי אפילו הרצועה תחנה אחת קודם, Fighter .) עוד תמונה שלמה, אטומה היטב עם סולו גיטרה מעולה והרמוניות מושלמות רב-שכבות.

חופש: (****) המנון רוק על זרימת הגולוס לגאולה. אנחנו נכנסים ליצירה הזו עם אותו חריץ סלע שבו השתמש אברמל ב- Kach Es Sheli שלו. אקו מספק כניסה טובה לשמואלי, ובנצי מתענג על גיטרת הכוח שלו, ממה שאני יכול לקלוט. מבחינה מילית, בבילון היא מרכז גלותי טוב, והביטויים הם כאלה שהיו לכולנו. השיר עובר מהסאונד הכבד אל גשר קליל, שמספק ניגודיות יפה, ומשם ל-voc/drum-peader.

מלכות בקצב: (***) הכניסה כאן נשמעת קרליבך-י; צליל הרגאיי לא. הג'יני הפיוטי שוב רץ חופשי, אבל המנגינה מזכירה לי קצת את Play Your Music . נקודת המבט הרעננה של איש חיל/שבת היא הסיבה שבגללה אני מצפה לכל הצעה חדשה של יום ה-8. התופים היו דרך מצוינת להיפרד.

Never Afraid: (*****) קלף המנצח של השיא הזה. המילים הרוסיות המפורסמות Nyeh Bayus Ya Nyekavo (אני לא מפחד מכלום – ראה את ה-Finale Medley של פריד על יענקל יענקל , או בדוק כאן: https://www.youtube.com/watch?v=TBEGnslWVBc )” התנגשו בצורה מושלמת עם ה-8. הגאונות הלירית והקצבית האופיינית של יום. לאחר שגדלתי לשמוע את סיפוריהם של החסידים העל-אנושיים האלה (הנה דוגמה מהם: http://shortjewishstories.blogspot.com/2011/08/stories-of-r-levi-yitzchak-schneerson.html ), אני אוהב את זה . ושוב, סולו גיטרה צורב מחזיר דברים הביתה. קישור נוסף מיותר - ה"העזה הכפולה" מזכיר לי את החוויה ההומוריסטית הזו: http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/1514803/jewish/Prayer-at-13000-Feet.htm .

אם נחזור לשיר, אם רק שמואלי היה מרים כל "Nyet, Nyet, Nyet" לקראת סוף הפזמון בנהמה הולכת וגוברת - אני חושב שאולי זה היה פשוט משכלל את הרוקר המגניב הזה.

שמך: (****) שיר ערש עם האיזון המושלם של סכרין וחוסר גבינה, מרכיבים שגורמים אפילו למבקר הזה לקבל גוש [קטן] בגרון. ההדהוד בגיטרה לצד המקלדת מושלם, ועצירת התופים בסוף כל בית היא מגע מוצק וייחודי. ולשלב את זה עם הילדים שאומרים "שמע לפני השינה", ו... נקודות נוספות עבור גורם החמידות מבלי להתפרע. עוד סולו מוצק מהמונד, וייאפ, ציון. תודה רבה על שלא הלחנת יצירה סוחטת דמעות, בכיין או צ'יזי לחלוטין - עבודה מעולה!

יצירתי, מהנה, מוכשר. זה תמיד עובד ככה עם החבר'ה האלה. אני מוצא הנאה מיוחדת ממיומנות הגיטרה של בנצי; זה באמת עלה בכמה רמות. Hooleh הוא עוד מכת גאונות יצירתית; עוד אלבום 8th Day שווה סיבוב.