סקירת Jtopblogger של שלוימה גרטנר: Vehiskin

מאמר זה באמת צריך לקבל את הכותרת "הסקירה המאוחרת באופן בלתי נסלח של JtopBlogger של שלומי גרטנר: Vehiskin", אבל איכשהו אני לא חושב שמחלקת יחסי הציבור של JMR תהיה מרוצה מדי שאני דוחפת את האיחור וחוסר היעילות שלי לגרון של קורא פוטנציאלי, לפני שאפילו נותן לו או לה הזדמנות לעיין בעבודתי ולקבל החלטה מושכלת משלו. ככל הנראה, יחסי ציבור כנראה לא מרוצים ממני בהתבסס על העובדה הפשוטה שהפכתי יותר ויותר אקראית ואקסצנטרית עם כל אחד מהמאמרים שלי. האמת, עסקתי בחיפוש נפש אינטנסיבי בכל הנוגע לקריירת הכתיבה שלי, תוך מחשבה על המשמעות האמיתית של להיות סופר מצליח. הגעתי למסקנה ידועה מראש שמעתה והלאה אשאר במסגרת ההנחיות של הכתיבה הקונבנציונלית כדי לא להסתכן בביטול רישיון השירה שלי. אתה יכול לקרוא לזה החלטה לשנה החדשה של 2013 אם אתה רוצה (עכשיו אתה יודע מתי התחלתי לכתוב את זה) אבל הסיבה האמיתית היא בריטניה הגדולה. כן זה נכון. שלוימה גרטנר מתגורר במדינה הקטנה ההיא "מעבר לבריכה", המייצגת באופן מפורסם נורמליות ושמירה על תפאורה "פרופו", אם תרצו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני אמריקאי נולד וגדל וגאה בכך שאני אזרח של ארץ החופשיים לשעבר וביתם של האמיצים לשעבר (או לפחות הייתי עד לפני 4 שנים). עם זאת, אני מרגיש שזה יהיה נכון לתת כבוד לשלויה ולאנגליה על ידי ניסיון לפחות לפתוח דף חדש. כמובן שכל מה שאמרתי זה עתה הוא זבל מוחלט. נחש מה? אתה לא אוהב את סגנון הכתיבה שלי? זה חסרון מצידך, לא שלי!!! בסדר, בוא נעשה את זה כאן לפני שאגרום לעצמי נזק נוסף.

 

חיים- רוב אלבומי שוברי הקופות מתחילים בשיר מהיר כדי לגרום ללב של המאזין לפעום ולהתרגש לעוד. באופן מעניין, האלבום השובר הזה מתחיל בשיר בסגנון קאנטרי איטי שמתחלף בין 4/4 ל-2/4 (במילים אחרות הסיוט הכי גרוע של להקת אחד) שהלחין ר' ברוך חיט. שלוימה עושה עבודה טובה עם קולות ראש וקולות רקע, כולל הפזמון לה לה לה לאורך כל השיר, אם כי איכשהו אני לא חושב שהשיר הולחן מתוך כוונה שזה יהיה שיר ערש. כלומר, איזה ילד שפוי לא יצטלק לכל החיים אחרי שהקשיב לאמו או שלה כורתים אותו לישון עם שיר על אובדן הבית/קרוואן, מכונית/טרקטור וגיטרה/בנג'ו (הממ... אולי זו הבעיה שלי... )? אמנם, לשיר הזה יש בעצם מסר משמח ומעורר השראה אבל כמו שנהוג לומר באולמות הישיבות המקודשים בעולם "מנחה היא מנחה וזה הוא". משה לאופר סידר את מצרך הקומזיץ הזה בצורה קלה ונעימה (למרות שהוא מכיל עבודת מקל תופים מסובכת בביצוע של אבי אבידני), כך שהוא נותן תחושה של נסיעה בטנדר פורד מוכה משנת 1976 בכביש בודד בקנטאקי הכפרית שם, אגב, אדם נעצר לאחרונה בגין רכיבה על סוסים שיכור (סיפור אמיתי). כמו תמיד, יש לי בעיה אחת עם המוזיקה; כלומר, האקורדיון בהקדמה. בהיותי אדם בעל אופי נדיב לשבח, אני אשים בצד את העובדה שלאקורדיון אין שום קשר למוזיקת ​​קאנטרי לעת עתה ואתמקד בצליל עצמו, שנשמע סינתטי להפליא. כלומר, אם אתה רוצה צליל אקורדיון, קבל צליל אמיתי או שתמצא צליל טוב על המקלדת כדי לשכפל אותו. אני מקווה שאני לא נתקל בזה יותר מדי כי אני כן נהנה מהמוזיקה הכללית וגם מהעיבודים של משה לאופר בכלל. עם זאת, השיר זוכה ממני לדרוג של 7 מתוך 10 כוכבים.

קול העולם- השיר הזה הוא דיסקו תפל אבל איכשהו קליט שהלחין ועיבד משה לאופר. אחד הגורמים העיקריים לכך שהשיר הזה קצת קצר עבורי תהיה המוזיקה (הפתעה) שלדעתי לא באמת עמדה בקנה אחד מלבד ליין הבס בחלק הנמוך. אם השיר היה מסודר עם קצת יותר "שטיק", מחוסר מונח טוב יותר, אין ספק שהוא היה מתקבל בצורה טובה יותר בקרב קהל הישיבות המיינסטרים, שהוא ללא ספק המטרה. אף על פי כן, שלוימה שר יפה בשיר הזה למרות שהוא אולי מכוון יותר לסגנון של שוואקי. 6 מתוך 10 כוכבים.

הפוסח- בנג! זו המילה הראשונה שעולה בראש כששומעים את השיר המופלא הזה שהולחן ומגובה וקולית על ידי איצי וולדנר. שלוימה מוכיח בצורה מיותרת שהוא מצליח להפעיל את הטווח בין שירים איטיים למהירים עם הדיסקו הפועם בסגנון הטכנו בעיבוד ותכנות מומחיות של איליה לישינסקי. ה"אום אה אה אהה" שפזור לאורך השיר מוסיף טעם מעניין אם כי זה כנראה לא משהו שאושר על ידי הרבי זצ"ל מהוויזניצר כמו המסר של השיר הזה אבל היי, מי יתקלקל? לשיר הזה יש את המרכיבים של מגה להיט אמיתי! תחשוב על זה בתור Ashrei Mi של האלבום הזה אם זה מסביר את זה קצת יותר ברור. הלוואי שהשיר היה מורחב קצת יותר אולי כדי לאפשר אפנון מפתח או משהו כזה לתבל קצת את הדברים. 9 מתוך 10 כוכבים.

יהי חסדכה- 3/4 הסלואו הזה הוא שיר ההרטציג הראשון באלבום והלחין האחד והיחיד יוסי גרין. זה מתחיל עם הפסנתרן שמנגן הקדמה מקורית אך די סתירה לפני שהוא מלווה בקטע המיתרים וקצת גיטרה ברקע קלה. העיבודים, באדיבות משה לאופר, מתוקים וקולעים; למרבה המזל נטול כל נטייה מוגזמת (אני בתוכנית של 12 צעדים להתאושש מזה עכשיו אז אני באמת לא צריך שום בדיקות מיותרות של החוסן הנפשי שלי). שלוימה שרה בחסידות שרק עושה את זה יותר מושלם לפי דעתי המתנשאת (לא, לא צנוע - שחצן! תתרגלו! זה נקרא הגישה שלי). באמת שאין יותר מדי מה לומר מלבד שהשיר מקבל ממני דירוג של 10 מתוך 10 כוכבים.

Vehiskin- שיר הכותרת כולל כמה עיבודים ממש מרשימים ששוב נעשה על ידי משה לאופר. זה מתחיל עם צליל עוגב משנות ה-60 ואז מתפוצץ לרוק קשה אדיר עם צלילי עוגב אמיתיים (מקלדת) במקום פסנתר הרוק הסטנדרטי יותר. ייצי וולדנר הלחין וגם שר על השיר הזה שיש לו סוף מעניין. זה מתפוגג באיטיות בזמן שהגיטריסט, ככל הנראה אבי סינגולדה, גוזר את אורות היום החיים מהגרזן שלו, מלווה בקצב שגורם לכל העניין להישמע כמו The Devil Went Down To Georgia. 7.5 מתוך 10 כוכבים.

אדון עולם- ייצי וולדנר עושה זאת שוב עם הבלדה המהממת והחלקה הזו בת 16 פעימות! כמעבד חדש בסצנה היהודית, הופעת הבכורה של ריצ'רד ניילס לא יכולה להיות מרשימה יותר. הוא מדגים שהוא לא מפחד להשתמש כדי למצוא אקורדים לא סטנדרטיים כמו גם אקורדים סטנדרטיים עם מיקומים לא סטנדרטיים. למרבה הצער, נראה שזו פוביה מתישה שפוקדת מעבדים ומוזיקאים יהודים כאחד בימינו. כמובן שמוזיקה לא עוסקת רק ביכולות של האדם או בחוסר האקורדים שלו, אלא שהראשון בהחלט יכול להפוך עיבוד משעמם לעיבוד מעניין ודינאמי בהחלט. הקול היפה של שלוימה ממש זורח במה שהוא השיר הכי טוב באלבום לדעתי. שווה להוציא את הכסף שהרווחת קשה כדי לקנות את התקליטור רק בשביל השיר הזה. כך הוא מקבל ממני דירוג של 10 מתוך 10 כוכבים.

Ureh Vanim- עטיפת המעיל אומרת שמשה לאופר מפורסם בהלחנת מנגינות נהדרות עם אינטרו מדהימים והשיר הזה לא מאכזב; לפחות עד שהחלק הגבוה למדי יגיע. הרוק הקשה המתון, שגם לאופר עיבד, רק מתחיל להישמע מיותר בצורה מסחררת כשהוא מווסת לחצי צעד גבוה יותר בפעם השלישית סביב הפחת חיים חדשים בשיר. אם נחזור לרגע, אני אוהב את הדרך שבה הקלידן מתאמץ להישמע עם צליל עוגב במהלך החלק הנמוך השני של השיר! זה כאילו הוא ביישן מכדי שישמעו אותו אבל עמוק בפנים הוא יודע שהוא יכול להופיע... אני מתנצל - נראה ששכחתי את הפרוזאק שלי היום... אוקי זה עדיף. אם נחזור לעניין, השיר מקבל ממני דירוג של 6 מתוך 10 כוכבים, שהיה גבוה משמעותית לו החלק הגבוה היה משמעותי יותר, אם תתפסו את הסחף שלי. אה ובכן, אתה לא תמיד יכול לקבל את העוגה שלך ולאכול אותה, במיוחד לא אם את אמא שלי מודעת לתזונה ללא צורך.

שהשלום שלו- אני רק התחלתי להיות קצת מודאג מהמחסור המוזר בשירים של פינקי ובר כשמגיע המהמם הזה של 3/4 ומחפז את הפחדים שלי. מה אני עוד יכול להגיד? פינקי ובר, משה לאופר (המעבד), ושלומי גרטנר הוא ותמיד יהיה שילוב מנצח מובטח! 10 מתוך 10 כוכבים.

בן צ'ורין- השיר הזה הוא פרילאך קליט להפליא בן 3 חלקים ודרך אגב מופיע בקליפ שנעשה עבור Kumzing II. יש לו תחושה של מונה רוזנבלום בסגנון ישן, מה עם כל הבאסים הקופצניים וכאלה. ככל הנראה, השיר הולחן על ידי חבר כולל ליונגלייט של שלוימה, שהזמזם אותו לעצמו יום אחר יום עד שלבסוף תפס. מעולם לא שמעתי על יאנקי ארלנגר לפני כן וכנראה שגם לא רוב האנשים, אבל כל מה שאני יכול לומר הוא שאם היה מדריך לשירים שיוצאו על ידי מלחינים בכורה, זה בוודאי היה בו. משה לאופר תרם שוב בעיבודים בטוב טעם בעוד שלוים שר את דברי פרקי אבוס מדבר על כך שהיחיד הפנוי הוא מי שעוסק בלימוד תורה. אני איכשהו מרגיש שזה לא ימריא כמו שהיה לפני 10 או 20 שנה בגלל סגנון המוזיקה. עם זאת, הוא זוכה ממני לדרוג של 7 מתוך 10 כוכבים.

Mimkomo- בורוך לוין האגדי הלחין את השיר הזה ולמרות שלוימה עושה עבודה מצוינת מבחינה ווקלית, אני לא יכול שלא לתהות איך זה היה נשמע לו בורוך החליט לשיר ברצועה הזה כמו שהוא עושה מדי פעם. ריצ'רד ניילס יוצא שוב מתנדנד עם העיבודים המעט מוזרים אך בסופו של דבר המתאימים ל-3/4. תקראו לי משוגע (אם עדיין לא עשית זאת) אבל אני מבין שאבי אבידני יש יד אחת על מקל תיפוף בעוד שהשנייה מחזיקה משקה כפי שניכר מההטעמה המוזרה בסוף כל מידה של החלק הנמוך הראשון. זמן סביב. זה מוציא את הצליל המוזר שהוזכר לעיל שנראה שמר ניילס אוהב. ברוך לוין הוא מלחין מעולה אבל למען האמת שמעתי לא מעט שירים טובים יותר מזה למרות שהוא מכיל פוטנציאל מסוים. 6 מתוך 10 כוכבים.

Riboin- אם כבר מדברים על מוזרות, ליפא הלחין את השיר הזה, גם מוזיקלית וגם לירית. אני מניח שיש לו מנגינה מסוימת, אבל זה באמת היה צריך להיות מושר על ידי ליפא, לא שלומי עשה עבודה גרועה או משהו כזה. באגסי וסיימון לוקחים קרדיט על העיבודים, שלדעתי נשמעים כמו רוק משנות ה-90 שהאט מאוד. יש גם כמה עקבות של מוזיקה גותית עם המיתרים והפעמון הצינורי מצלצל מדי פעם. בקיצור, זה היה השיר הכי פחות אהוב עליי באלבום הפנומנלי הזה. אני מניח שזה אחד מהשירים האלה שאני פשוט לא "מקבל". 3.5 מתוך 10 כוכבים.

לא הרבה פעמים זר מגיע בעולם המוזיקה היהודית בארצות הברית. כמובן שיש את אוהד, חיים ישראל, מידד טסה ודדי בזמנו. עם זאת, שלוימה הצליח לכבוש את עולם המוזיקה היהודית בסערה עם השירה החלקה, הבהירה והלא בריטית מדי והשירים הפנטסטיים שלו. בשלב זה אני רוצה להזכיר שהמשפט האחרון היה הראשון שכתבתי מזה כ-9 חודשים. חסימת הסופר גרמה לי פצעים פיזיים, רגשיים ורוחניים עמוקים - בסדר, חזרתי לעצמי הרגיל שלי עכשיו. בסך הכל התקליטור מקבל ממני דירוג של 8 מתוך 10 כוכבים ואם מסיבה מוזרה לא רכשת אותו עדיין תוכל לעשות זאת באתר mostlymusic.com (אני עצלן מכדי לפרסם את הקישור עכשיו) או שלך חנות יודאיקה מקומית. אנא שימו לב שזה יהיה הפוסט האחרון שלי ב-JMR. זו הייתה נסיעה מדהימה ואני מודה לכל מי שהיה חלק ממנה. קול אישה, אתה העורך הגדול והסבלני ביותר שסופר יכול לבקש. הבחור ששלחתי אליו במקור את מאמר הבכורה שלי ולא ממש יצרתי איתו קשר מאז, עברה שנה וחצי אבל אתה מדהים! קוראי האתר - המשיכו כך! עכשיו תהיה כנה איתי. כמה מכם הלכו שולל מהפרידה הדומעת ההיא? יתרה מכך, לכמה מכם הוקל וכמה היו נסערים? אה, זה טוב להקיש על המקלדת שמשפיעה על חייהם של מיליוני אנשים שקוראים את הפוסטים שלי, בדרך כלל בצורה שלילית. נו... קנה את האלבום ואולי תשמע ממני שוב? כי אם עדיין לא הבהרתי אני אעשה זאת עכשיו. אני תמיד אפחיד את עולם המוזיקה היהודי עם ההשתוללויות המטומטמות שלי. אוקיי, זה מספיק לעת עתה כי אני מאחר לפגישה עם הפסיכיאטר שלי. יכול להיות שפשוט אחליט לסקור את האלבום החדש של ברוך לוין כיוון שאני בעצם מנגן על מקלדת ברצועת "השיבינו". למרבה המזל, לא הוזכרתי בקרדיטים, מה שמאפשר לי להימנע מבעירה ספונטנית עקב חשיפת הזהות האמיתית שלי... אוקיי, הרחק מהמחשב eqrdhmpfiozcsuhrozvdiuhs 2pruhsriuhriou4joiur

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!

(השאירו את הערותיכם למטה)