ביקורת: דויד מוסקוביץ: ילד הפלא הממריא

מאת: דייב שארפנר

אנחנו חיים בחברה של ילדי פלא. אנחנו רואים אותם ביוטיוב. אנחנו שומעים אותם באלבומים של זמר אחר. ולפעמים, אם הילד באמת טוב, אפילו נראה אותו יוצא ומכין דיסק משלו.
עם זאת, ברוב המקרים, ילדי הפלא הצעירים האלה מתבגרים. ולמרבה הצער, לא פעם, הילד שהדהים אותנו עם הכישרונות המדהימים שלו, עם הזדקנותו, יבחר מתעשיית השירה וימצא עבודה במקום אחר.

וכך זה קורה. מדי פעם אנחנו מביטים למעלה מהעיתון כשמגיעה מילה על ילד פלא חדש. אנחנו מהמרים על כמה זמן הכישרון הצעיר יישאר. אתה אומר שנתיים. אשתו אומרת שלוש. אולי אפילו נשיר איתו קצת.
ואז אנחנו חוזרים לקרוא את העיתון שלנו.

ובכל זאת אנחנו עדיין רואים מדי פעם, ילד מגה מוכשר שמבליג את זה, שר עד שנות העשרה המאוחרות שלו ואז בגרותו, ולבסוף ממשיך להיות שם גדול באמת בעולם המוזיקה. (במקרה זה כל אחד מפסיד בהימור.)
שוואקי התחיל בתור ילד במקהלה. וכך גם אברמל. אז כן, זה קורה. לִפְעָמִים.

עם זאת, יש מקרים, במקרים מאוד נדירים, שבהם אתה יכול לחוש מיד שזה לא הפלא הטיפוסי של הילד שלך. דברים שונים. כשאתה קורא את העיתון שלך אתה פתאום מסתכל למעלה ומתברר לך שאתה מאזין עכשיו לאחד מכוכבי העל העתידיים של המוזיקה היהודית.
אתה מוריד את משקפי הקריאה שלך. אולי אפילו תסגור את העיתון. ואתה מקשיב בתשומת לב תוהה אם אולי האוזניים שלך מתעתעות בך. אבל אז אתה מבין שזה לגיטימי. "הילד הזה קיבל את זה!" אתה לא צועק לאף אחד במיוחד כשאתה ממשיך להאזין לסוף הרצועה, ועובר לשיר הבא, מעורב הורה חובט. ובשלב הזה אתה מכור! לפני שאתה יודע את זה, אתה קם ויוצא מהכורסא, מוחא כפיים ומזזז ברחבי הבית.

כן. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה. ילד הפלא שאני מדבר עליו הוא דוד מוסקוביץ. מזל טוב בן 14 צנוע. ילד עם קול, שכמותו, הייתי מעיז לומר, כנראה שלא שמעתם בעבר בחייכם. אֵיִ פַּעַם.
זה, ומנעד ווקאלי, וסגנון ייחודי, שאני יכול לתאר רק כ"ממריא". (ומכאן הכותרת של מאמר זה.)
למה אני מתכוון בנסיקה? הילד הזה מגיע לכל צליל, עם שליטה כל כך מטורפת ועדינות של עומק, שזה גורם לתהות איך דבר כזה בכלל יכול להיות אפשרי.
זה אגב מגיע ממישהו שבאופן כללי לא דואג במיוחד למקהלות וכדומה.
אז כן, הילד הזה לא טוב, בלשון המעטה.

עכשיו להיסטוריה קצרה: דוד התחיל לשיר בגיל שלוש. לאחר מכן החל רשמית את קריירת השירה בציבור במקהלת החזק של אופי נת. מאוחר יותר הוא המשיך להיות הסולן הכוכב ב-NYBC בגיל תשע בלבד. ואז, בגיל שתים עשרה, הוא המשיך לגנוב את ההצגה, בתחרות הכוכב היהודי הגדול ב-2012 לקח הביתה את הפרס הזוכה. (חכה יש עוד)! מאז הוא כיכב בארבעה סרטונים משלו! אפשר לתאר את אחד הקליפים, You Lift Me Up, שצולם בישראל בשנה שעברה כ"מרדף השראה". הקליפ שהפיק דני פינקלמן מ-Sparks Next, עוסק בהישרדות העם היהודי, למרות כל הרדיפות שלנו. ואם כל זה לא מספיק, דויד הופיע לאחרונה כ-DJ הרובוטי בקליפ Hang Up The Phone של הכוכב החסידי המפורסם ליפא שמלצר. ולבסוף, עכשיו, כמעט שנתיים אחרי, אנחנו כאן, יושבים לאחור ומאזינים לאלבום הראשון שלו באורך מלא. שלום.

1-תביא לנו שלום

האלבום מתחיל אותנו במסלול המהיר עם רצועה באנגלית דיגיטאלית במיוחד. המילים האופטימיות מדברות על תקווה לעולם אוטופי ושליו סופי בעתיד הקרוב מאוד. האנרגיה והביטחון שדויד פותח כאן באלבום הם מדהימים. אתה בעצם מתחיל לשכוח שאתה מאזין לשיר בן 14.
המילים מושרות בצורה כה ברורה ובכזו שכנוע שאי אפשר שלא להנהן בהסכמה עם המסר היפה של דויד. "אה, אתה צודק דויד!" אתה הולך להגיד לעצמך. "אנחנו באמת צריכים שלום בעולם הזה כבר!" למעשה אתה כמעט מוכן בשלב זה לצאת ולהתחיל להשמיד כל נשק וטנק שאתה יכול להניח עליהם. אבל אל תעשה את זה. תבטח בי. זה לא רעיון טוב. במקום זאת, מה שאתה צריך לעשות, זה להמשיך לשיר יחד עם דוד את התפילה היפה הזו של שיר. ויהי רצון שהיום הזה הוא שר בוא עלינו בקרוב מאוד. אָמֵן.

2-מלכינו

אז, רצית לשמוע טווח מדהים, אה?
ובכן, בסדר. הבנת.
רצית לשמוע שיר מושר בתשוקה ובתחושה חסרי עכבות?
ובכן, שוב, הבנת.
רציתם לשמוע שירה נוסקת עם צבע וגוון וטעם ואווירה?
בסדר. בסדר. טוב, שוב.. גם לך יש את זה!

כן, הנאמבר המעצבן והלבבי הזה של המלחין המאסטר אלימלך בלומשטיין הוא אחד מהשירים האלה. זה פשוט מושך אותך בפנים ולוקח אותך למסע איפשהו רחוק רחוק מהפינה הקטנטנה שלנו בגלקסיה. ואז, ברגע שאתה מוסיף את השירה הבתולית של דויד למיקס... בנאדם.. תתכונן להמריא! ושוב.. הקול הזה. כל מה שאני יכול להגיד זה "וואו!!"

דבר אחרון אחד שלדעתי מדהים (חוץ מהקול הזה) הוא הדרך שבה דויד מבטא כל מילה. זה משהו מאוד ייחודי. תקשיב טוב ותבין למה אני מתכוון. יש לו שליטה זהירה מאוד. זה כאילו הוא שם מידה מסוימת של דגש מושלם על כל הברה. כמה הברות הוא משתמש יותר בלחץ. חלקם פחות. אבל בסופו של דבר, זה פשוט כל כך במקום מושלם!! וכך, באפקט הסופי אנחנו מקבלים את השיר הצבעוני והיפה הזה עם מרקם עשיר שלא ייאמן. ואיך שהוא שר את זה... ובכן, הכל פשוט נראה כל כך לא מתאמץ!

3-מתנת קל

היי שם... שלום! ברוכים הבאים למזרח התיכון! בבקשה מצאו לעצמכם מקום נוח שם על השטיח, קחו לעצמכם תוף בונגו, ובואו הצטרפו אלינו לזמר התוסס הזה!
חָצִיר! מתערב שלא ידעת שדוד באמת נולד בישראל! כן. זה נכון. אתה באמת יכול לשמוע את זה כאן במבטא שלו.

המסלול המזרח תיכוני היפה הזה הוא מסר של תקווה וכמיהה לכך שארצנו היקרה תהיה שוב לגמרי שלנו. זה שיר על ההישרדות שלנו כנגד כל הסיכויים באמצעות הדאגה האוהבת של האשם בנו.
ושוב דויד מסמר לגמרי את היצירה הזו! ואו כן.. דרך אגב סליחה. התכוונתי לשאול, תרצה קצת קוסקוס?

4-אדון עולם

השיר הזה הוא למעשה מאשאפ מגניב של כמה אדון עולם. אגב, זה היה המדלי שזיכה אותו בגמר בתחרות השירה של הכוכב היהודי.
אדון עולם הראשון מתחיל באיטיות שמיד מתחבר למסלול המפורסם של מיאמי. ואז אנחנו מסיימים עם נאמבר ראפ מרהיב של אדון עולם. מאוד מקורי!

5-אנחנו צריכים אותך עכשיו

השיר האנגלי הקל והרך אך העוצמתי הזה שהלחין צביקה בורנשטיין ומייק בוקסר מתהילת SIX13 הוא עוד מושך לב רגשי.
אנו שומעים את דוד מתחנן ישירות להשם. "תחזיק אותנו חזק ולעולם אל תשחרר אותנו." השיר מתחיל מאוד רך ולאט לאט מצטבר לחלק הגבוה שבו דויד מרפה את הכל כשהוא ממשיך להמריא גבוה יותר... ויותר גבוה.
שוב, הקשיבו לקול. זהו ילד בעל טוהר ועומק עצומים.
קול של מישהו שברור שיש לו בהירות עצומה של הבנה ותשוקה. אנחנו צריכים מישהו כזה עכשיו, מתחנן להשם, שיבוא לחבק אותנו. הברק של השיר הזה הוא בתשוקה הישירה ובפשטות שבה דויד שר את המילים האלה.

6-Lo Lefaced

זהו שיר הורה נהדר, שככל הנראה יתפוצץ בגדול במעגל החתונות. זה פשוט וקליט במיוחד. דוד באמת מביא כאן הרבה אנרגיה. יש לציין במיוחד את המוזיקה האלקטרונית המגניבה ברקע אשר כל הזמן משתנה. זה נדלק ונכבה לאורך השיר עושה כל מיני סוגים של shtick, אפקטים קוליים וביטים דיגיטליים. ועדיין זה אף פעם לא מפריע לשירה הנוסקת של דויד. במקום זאת, המוזיקה פשוט תלויה שם מאחור, משתלבת בצורה חלקה עם קולו של דוד. ולבסוף בסופו של דבר אנחנו אפילו מקבלים קצת מהאקורדים של Gangnanm לזרוק לשם טוב! וואו! איזה שיר!

7-על הסולם

תוציאו את הגיטרות אנשים!! נאמבר הרוק הישיבי המהנה הזה שהלחין Yitzy Bald עבור NYBC הוא שיר נהדר להרים אותך כשאתה מרגיש קצת בלה. או בכל זמן לצורך העניין שאתה רוצה להתעלות קצת. (כוונת מילים)
יש לה הרבה גיטרה חשמלית כבדה שקורה כאן.

למעשה כששומעים את הגיטרה החשמלית החולה עובדת כאן, אתה כמעט יכול לדמיין איזה בחור ארוך שיער מתנודד קדימה ואחורה על הבמה בזרקורים הצבעוניים המסנוורים לפני אלפי מעריצים מטורפים. כן. הדמיון שלי עובר עליי. :) בכל מקרה הנושא של השיר הזה הוא איך אנחנו יכולים להמשיך לצמוח תמיד דרך סולם השירים.

8-Inside Out

זה יותר שיר פופ שנשמע מיינסטרים שהלחין צביקה בורנשטיין. העיבודים במסלול הזה פשוט מעוררי מחשבה. הקרדיט על כך מגיע לנשיקת נאצ'י קרוהן ומו של תהילת AKApela.
יש הרבה דברים שאני מאוד אוהב בשיר הזה. יש את הקדמה המוזיקלית עבור אחד, שהוא פשוט מטורף מטורף מדהים! ואז יש את המילים. העמוקים שלהם. הפיוטי שלהם. המופשט שלהם. והן פשוט טובות. כן. המילים בשיר הזה פשוט מבריקות. "הזמן עומד במקום, ואני מרגיש כמו שעון חול ריק שנופל למטה." ועוד אני מצטט. "נלחם עד לנצח רץ דרך האש פנה והתמודד מול הדרקונים הסודיים והספקות שלי."
מה שאני גם מוצא ממש מבריק זה איך המילים האלה משתלבות יחד עם המנגינה כאן בצורה כל כך מושלמת. הכל פשוט זורם.

לבסוף יש את המשמעות העמוקה מאחורי המילים האלה. דויד אומר איך הוא (באמת כולנו לצורך העניין) גדל. ולמרות שנדמה שהזמן לפעמים עומד מלכת, במציאות כולם התקדמו במהירות. ובכל זאת הוא עומד שם ומחכה לימים טובים יותר. ושמים כחולים בהירים. הַמתָנָה. והזמן ממשיך לחלוף. לבסוף הוא מגיע לנקודה שבה הוא מבין שעליו למצוא את האומץ להתמודד עם הפחדים הללו בתוכו, ובכך, להפוך את הפנים שלו (חלומותיו ותקוותיו) החוצה (לפעולה ולקיחת היזמות). בקיצור, השיר הזה עוסק בקונספט של כוח רצון ואומץ לשנות את עצמו, ובסופו של דבר את העולם. וואו! איזה שיר! ושוב, דויד מסמר לגמרי את הדבר הזה!

למעשה, אפילו הייתי מעז לומר שהשיר הזה מראה שדויד יכול לעשות את זה ככוכב פופ בעולם המיינסטרים אם הוא היה כל כך רוצה. הוא כזה טוב. מזל אם כן, שיש לנו כישרון מוזיקלי פנומנלי כזה בינינו!

9-אימה

עוד שיר אנגלי קורע ויפהפה קורע לב. זה על אמא שלו. איך כל מה שדוד הוא עכשיו, וכל מה שהוא השיג עד לנקודה הזאת, הכל בזכות אהבתה האינסופית והאמונה בו. שוב המילים של השיר הזה ממש טובות. אבל אלה הרגשות והרגשות הטהורים והאמיתיים שדוד מביא למסלול הזה שבאמת רק נותנים לך צמרמורת. אנחנו ממש יכולים לחוש את הערכתו המוחצת של דויד זולגת. הוא טהור ומגיע עמוק מבפנים.

10-שאלו שלום ירושלים.

טראק הכוח המהיר הזה הוא שיר מושלם להתאמן איתו, או לרקוד איתו לצורך העניין. שוב השירה ברצועה זו חזקה וברורה. דויד יוצא כאן במלוא הכוח. "שאלו שלום ירושלים!!" איזו דרך נהדרת לסיים את האלבום הזה. בחבטה!

בסך הכל מדובר באלבום מבריק עם שירים סולידיים, עיבודים גאוניים, והכי חשוב שירה מטורפת של אולי ילד הפלא המתבגר המוכשר ביותר שדרכו אי פעם בעולם המוזיקה היהודית. ברצינות. אני אגיד את זה שוב. הילד הזה טוב. אני מתכוון ממש ממש טוב! ויותר מכך, כל זה רק באלבום הבכורה שלו. אנחנו יכולים רק לדמיין איך הוא יישמע בעוד כמה שנים מהיום! באמת שאין לי ספק שאנחנו מסתכלים כאן על כוכב-על עתידי של מוזיקה יהודית! אז תתכוננו אנשים. חיני ימים באים.. דברים גדולים באים... ובינתיים, רוץ!! בקר בחנות היודאיקה המקומית שלך ותפוס לעצמך עותק..בזמן שאתה יכול!! שלום!!

נ.ב. לאלו מכם המעריצים שתהו ושאלו אותי מדוע לא פרסמתי הרבה במדיה החברתית ובטוויטר. כן אני עדיין בסביבה! :) מצטער חבר 'ה. אחת הסיבות העיקריות היא שהיה עסוק כאן בטירוף. אני עובד במהלך השנים האחרונות ועכשיו ללא הפסקה על פרויקט ענק שאני סוף סוף לקראת סיום עכשיו. (כולל ספרי הראשון בין היתר) ואשר עשויה (ברוך השם) להשפיע (ומהפכה) אדירה בעולם הבידור היהודי ובכלל היהדות והיידישקייט בכלל. (זה כל מה שאני יכול לומר לעת עתה חברים :) אני מקווה שאחזור שוב בזמן הקרוב ואפרסם על הפרויקט שלי. בינתיים כל הכבוד! לשמור על האמונה! שָׁלוֹם.
דייב