הסקירה של היסלאבוס על אה מחיה של פריד

נשמעו קצת קולות שביקשו מאברמל לחזור לאלבום ביידיש. אחרי הכל, לסדרת ה-Yiddish Gem שלו, יחד עם השירים האקראיים הרבים שלו ביידיש הפזורים על פני הדיסקוגרפיה שלו, יש אנרגיה שכולה שלהם. חלק ניכר מזה אפשר לגבש לגאונות הלשונית של ר' יום טוב ארליך, אבל הרבה מזה אפשר גם להתייחס לאהבתו הטבעית – והברורה – של אברמל עצמו לשפה. היידיש היא ייחודית; זה צבעוני ואקספרסיבי, עם כשרון לדרמטי. בתור פסאודו-בלשן בעצמי, וכמי שמתעסק בשפות אחרות, אני מוצא שזה מדגיש דברים בצורה מתוחכמת ששפות אחרות לא יכולות.

אז הנה אנחנו - אה מכאיי! וכשחושבים על מוזיקה ביידיש, עולים על הדעת כמה דברים: כליזמר, חסידי ניגונים, תיאטרון יידיש, שירי ערש והיצירה העדכנית יותר ביידיש בסגנון ליפא. נראה שאברמל אסף קצת מכל האמור לעיל באלבום הזה, תוך שמירה על איזון עדין בין החדש והישן תוך כדי הזרקת אש ופלאם ביידיש.

הפוקוס העיקרי של האלבום הוא, ללא ספק, על המילים והקולות. לעיבוד בסך הכל יש צליל מודרני למדי עם זרם תת-זרם ברור של פעם. כל שיר זורם בקלות אל השיר הבא, ותמצא את עצמך משקף את המסרים לעתים קרובות. ובכן, לפחות, אם אתה מדבר יידיש. אם לא, אל דאגה - הערות האלבום מתרגמות עבורכם הכל, בתוספת של כמה הערות ידידותיות מהזמר עצמו.

לאלבום המענג הזה:

Arois: (***) מתחילים עם צליל פולקי ישן, גיטרה אקוסטית ואקורדיון מובילים. הלחן והמילים סטנדרטיים למדי, אבל כמו תמיד, הטיות האנרגטיות של אברמל נותנות לו את האלמנט הנוסף הזה. ה-Faux-end ב-3:54 גולש לסיום מגניב לשיר.

פרייליכן תשעה באב: (***) קונספט נהדר ומילים מקוריות, ארוזות על ידי דמות ידועה, אך חדשה בסצנת הפופ היהודית – הרב ד"ר AJ Twerski. מה שהופך את השיר הזה למהנה במיוחד הוא השילוב הייחודי של הלכות תשעה באב ומדרשים על המשיח. המנגינה, שוב, סטנדרטית; עיבוד פופ יהודי טיפוסי. זה גם יכול היה להשתמש קצת יותר בסיום מקורי, במקום בדעיכה הפשוטה.

Ich Bin Ich: (*****) אם הייתם מודאגים, אל תפחדו - באלבום הזה יש כמה אוצרות אמיתיים! והנה אחד. כבר התלבטתי על מופעי השיר של אברמל בעבר, אבל זה פשוט מושלם! הערה מבריקה של הקוצקר הופכת לתנופה מטלטלת (ותקוע בראשך קליט). עבודה נהדרת על הקרניים וכלי הקשה מעניקה גיבוי נהדר לקלות של פריד עם המיקרופון. השיר שומר על אלמנט של התחושה החיה, למרות הדיבובים של האולפן. ובתקווה, זה ישאיר אותך עם השאלה המהדהדת והחוקרת של "Ver bist du?!" השיר הזה הוא החבילה הכוללת - שירה, עיבוד, גיבויים ולהקה מתאימים זה לזה.

מיין טטן: (*****) עם דף שנלקח מתוך ניגוני השיחה (כמו הקדיש של ר' לוי יצחק ברדיצ'בר ), יוצא אברמ"ל לדיבור חד צדדי נגד היצר הרא שלו. כן, זה מדהים. אפילו גרם לי לתהות לרגע אם זה ניגון אמיתי - לפחות עד ששמעתי את המונחים העתיקים "כיתת כיף די ערשטה" ו"חופשה". זה אולי הושפע מאסוי מאבנים טובות של שולי רנד, אבל כאן זה הרבה יותר מעשי וברור. לפסנתר הפותח יש את הצליל הייחודי של ירון גרשובסקי, ואברמל מתגלגל ישר לתוכו בצורה מושלמת, עם נגיעה כנה וכנה שלא יכולה להיות טובה יותר. מה אני יכול להגיד לך? זה גורם לי לחשוב בכל פעם שאני שומע אותו... בשעה 4:17 ואילך, אברמל מפוצץ את ה-YH בזעקה חזקה (מזכירה את החרוז הלפני אחרון של צ'אד גדיה) בנקודות הגבוהות של הסטרטוספירה, ואז משגר בחזרה אל הסטרטוספירה. מקהלה ממש מרוממת. השיר הזה הוא התכנסות אמיתית - הוא ינקה כל עורקים רוחניים סתומים.

למיר: (****) זקן מעופש מקבל קצת מתיחת פנים. השיר הזה מזכיר לי קיץ שביליתי בברית המועצות לשעבר, ושל חבר מבוגר יותר שלא הפסיק לשיר אותו... והנה הוא חוזר (למרבה האירוניה באותו אלבום של ד"ר טברסקי הנ"ל), עם שיר מודרני יותר מסגור – ריוורב בגיטרה החשמלית במיוחד. אבל השיר ממש מתנדנד עם הגשר החדש שלו ב-2:57, וצפרי הכוח ב-3:20. דרך לרענן מנגינה עתיקה!

אה מכאיי: (***) אני נקרע על זה. מצד אחד, אני אוהב את הקונספט (שוב): הנחת היסוד כולה מבוססת על הביטוי הכפול של המונח "מחיה" ביחס לאלוקים. אבל המנגינה היא יצירה גחמנית, תיאטרלית, שאינה מעניקה אף אחד מהכובד ההכרחי של הרעיון – לפחות בלי המהלכים החזניים של אברמל לקראת הסוף (2:50 ואילך). השידוך נעשה בכל מקרה ללא הקלט המפוקפק שלי, זה עדיין שיר מאוד נעים לאוזן, עם עיבוד מאוד יפה ומקהלה מושלמת. זה אחד מהשירים שאני מוצא בהם ביקורת בפעם הראשונה שאני מאזין לו, אבל הביקורות בסופו של דבר נופלות.

Bentch: (****) זה לא אלבום מודרני בלי הורה. והנה עוד מעמר חז"ל שזוכה לאזכור טוב - במיוחד מגיע מכהן. כמה אפקטים מיוחדים כיפיים זורקים פנימה מדי פעם עם עיוות קול וקולות גיבוי, כמו גם הפוגה פאנקית למיניהם, שבה ר' אברמל קורא לאותו פילנתרופ שאין דומה לו, ר' סמי רוהר. קטע מהנה.

מיין תפילין: (***) זה - עם עיבוד תזמורתי שיישר מברודווי - ליפא חוזר לטענתו המקורית לתהילה, אותה יכולת פואטית ביידיש מעולה להחיות מעשה'לה. כשהתזמורת פועלת על כל הצילינדרים, אברמל הולך בעקבותיו, במיוחד עם זעקתו הרגשית המהדהדת את זו של ר' לוי יצחק ברדיצ'בר.

לבדיק לבדיק: (*****) השיר הזה מהדהד בזיכרוני מאלוהים יודע מאיפה... אבל תחשוב על הישיש השמח הזה שקם לתחייה רשמית והתנגן בחתונות לידך - איזה ניגון ריקוד מדהים! הפקה מעולה על היצירה הזו, עם הרבה מה להאזין ברקע אם אתה מאלה שצריכים לשקוע במוזיקה. והשירה המשובבת של אברמל ב-3:18 היא מכת זוהר. הלוואי שהסולו בכינור יינתן לוירטואוז אמיתי - מה יכול היה לעשות עם זה מוזיקאי בסדר גודל של אנדי סטטמן?!

א גוט ווך: (***) הנה עוד זקן שפריד הוא מכאיה. (אוקיי, עכשיו אני אשם גם במשחק המילים הזה.) באמת קיבלתי בעיטה מההערות שלו במיקום טוב במבוא. היצירה הזו היא נוסטלגיה במיטבה - עדינה, מרגיעה וציורית. נושאים? ובכן, ניתן היה להרים את המנדולינה באמצע הדרך קצת יותר גבוה בתערובת. חוץ מזה? אף אחד. דברים מתוקים.

Zei A Gutter Yid: (**1/2) עוד קלאסיקה, שיר ערש. יפה, כפי שניתן היה לצפות, אבל אפשר היה לעשות זאת עם מכשור יותר אותנטי ופחות מקלדת. ומיאה סליחה, אבל קצת סיום מעורר התכווצות עם הצהרה של ילד "Ich vel zain a gitte Yid"... לא, הוצאה להורג.

Torah Di Beste Schoire: (****) הקלאסיקה הזו, לעומת זאת, מלווה בצורה מושלמת בקונספט מהרצועה הקודמת. אבל הפעם, קולות הילדים ממוקמים בצורה מושלמת; השירה של אברמל עוצמתית ודחופה. בהמשך השיר (2:48), התנהגות ההוראה העדינה שלו נשמעת אותנטית והרטציגית. הסולו של הילד הוא גם צעיר וגם מקצועי. העיבוד שוב מחזיק בתבונה שטארק עם טרומבונים וקלרינט לכל אורכו, אבל נאחז במהום האלקטרו ובפרטור העדין של הגיטרה במהלך ביקורכם בחדר.

Oib Nisht Kein Emunah: (****) עוד הקדמה מהנה לזקן הזה. מישהו יודע מאיפה זה במקור? נשמע ליובאוויטש - אבל על הסף, אני לא מכיר מקור כזה. פסנתר האינטרו חורג מעט מהתקופה הישנה של הקרניים, מה שבאמת קבע את מצב הרוח לכל היצירה, אבל לא מפריע מדי. ושוב, פריד מפגין מגוון של שטיקים ווקאליים כשהוא עובד דרך כל האלף-בית של השיר. עוד שיר פנטסטי, עם הפקה פנטסטית. ועוד חרוזים מתחשבים כדי להניע אותך הלאה.

זהו אלבום מחמם לב ומעורר מחשבה - יורש ראוי באמת ל-Yiddish Gems. יש לו צליל שהוא גם מוכר וגם חדש, ואינו מציג קישורים חלשים באמת. הוא קולע בכל התווים שהייתם מצפים ממנו, יחד עם כמה הפתעות בהחלט מרשימות: עבורי, לפחות, קולות הרקע וההערות האקראיות מעולות ומהנות. הם מוסיפים צבע ואופי למה שהיה יכול להיות אחרת רק קלישאה. אם אתה לא מדבר יידיש, תפסיד הרבה מהכיף, אבל יהיה לך הרבה מה ליהנות למרות זאת. אביזרים מטורפים - טועה, גרויסן, הרציקן ישר כוח - לאברמי ג' על העיבודים: אני באמת מרגיש שהוא עשה עבודה מצוינת באיזון ועידכון של סאונד הכליזמר הישן. לעניות דעתי, האלבום הזה ימצא מעריצים משני הטעמים, וזו לא הייתה משימה פשוטה להתמודדות. וכמובן, אברהם פריד: דווקא באלבומים האחרונים הוא התגלה לא רק כזמר סנסציוני, אלא כמלחין מוכשר עם נשמה רגישה. תכליס: עוד אלבום נהדר מהמלך המכהן של היום של המוזיקה היהודית. זה אולי קלישאה, אבל האלבום הזה אה... לא, אני לא אגיד את זה. זה התפקיד שלך!