הביקורת של היסלאבוס על חב"ד עם משה לאופר 2

מדברים על חזרה מהירה לסדרה! בשנייה זו של סדרת חב"ד עם משה לאופר, המפיקים נוטשים את השירה. אני מוצא את זה קצת מאכזב, שכן חשבתי שמנחם לוי, במיוחד עשה עבודה יפה - שלא לדבר על שלמה שמחה ומנדי גרופי. כאן, כמה מהניגונים אפילו היו צריכים שירה (שובע, ספציפית), אבל כל זה רק פירוט. זו מחמאה נפלאה לאלבומי ליובאוויטש ניגונים בחוץ.

מחשבות על כל ניגון? שמח ששאלת. הנה דעתי לגביהם:

1. ניגון שמחה - פתיחה נעימה להמון לניגון האנרגטי הזה. עם זאת, נראה שהפוקוס הוא יותר על גורם ה"וואו" בניגוד לניגון עצמו: למשל, שינויי הקצב באמצע היו שטיק מיותר שהוא די מביך. התפקיד הגבוה לא מספיק, ויש להם נוסך שאני לא מכיר שחותך חצי מהבית השני, וזה קצת משגע אותי, כי אני לא יכול לשיר איתו כמו שצריך. התוכן המוזיקלי, עם זאת, נותן לך את התחושה להמשך האלבום - עיבודים חלקים עם סולו קל. לאופר העניק לכל אחד מכליו הרבה אור זרקורים, עד כדי כך שרק מעט מאוד מהבתים מגיעים עם כלי בודד. זה נכון לגבי מכלול העבודה.

2. ניגון שמחה הורה - מטופל בכמות מספקת של חומר שיהפוך אותו למהנה כמעט לכל אחד. הם שומרים על באר הניגון המענג הזה. עבודת גשר מצוינת כדי לגרום לרופא שיניים להיות גאה (בסדר, משחק המילים הזה לא היה ראוי!). רוב הניגון הוא דואט בין גיטרה חשמלית לקלרינט - לאחרון יש טווח חופשי מיוחד. לתופים ולכלי הקשה יש צליל נהדר לכל אורכו.

3. Nigun Dveykus – אלום מחנה גן איזי משנות ה-90 יזכור את הניגון הזה כמי שהוגדר למילים של "אלוקים יקרים, אני רק ילד קטן". ביצוע יפהפה. קצת מהר, אבל זו המהירות שלעתים קרובות תזמירו כאן הבחורים בישיבה. עיבוד מצוין, במיוחד עם פותחן הבס/פסנתר, ובבית הבינוני-גבוה (בשתי הפעמים - אבל הראשון עדיף), כאשר פסנתר הבס מכניס את מצב הרוח הקודר בצורה מושלמת. עם זאת, גיטרת הווא-וואה שאחריה הייתה צריכה להיפטר - המנדולינה ממשיכה את התפאורה ללא צורך בעזרה נוספת. שוב, עבודה מצוינת על הניגון המעולה הזה.

4. Mi Armay Admura – אני קצת מופתע מזה. הלחן הנועז היה במקור צעדה קומוניסטית, אך נסחף על ידי הרב בנציון שמטוב, שכתב עבורו מילים רוסיות המשבחות את מעלת היותו חסיד/חייל. (את הסיפור והמילים תוכלו למצוא בספרו של מרדכי שטיימן, "ניגון".) אז למה לא שמרו על פורמט הלהקה/מצעד? זה המקרה היחיד שבו כל המיתרים היפים האלה - כינורות, גיטרות, ויולות - פשוט לא שייכים. זוהי מנגינה שנעשתה עבור פליז. והגמר? ובכן, הלאה לשלב הבא.

5. שבת מדלי - מתחיל עם חב"ד ידיד נפש המעט ידוע, ניגון מהמם, שקיבל כאן מסגור מדהים. עובר אל אזמר בשבחין, שכתב רבי הלל פריכר. כאן, בניגוד לרצועה הקודמת, הכלי עובד יחד עם הניגון כמו קסם. דגש מיוחד הוא על הבחירה המסודרת של הגיטרה וכינור סולו. וגם כשהלחן עובר לחלקים המהירים יותר, היא מטופלת בטוב טעם לאורך כל הדרך.

6. שובה – חיכיתי לניגון הזה שייצא מהעץ! נוצר בשנת 1991 על ידי הרב פייטל לוין לכבוד יום הולדתו ה-89 של הרבי, ניגון מטלטל זה הפך מהר מאוד לאהוב על הרבי ועל חסידיו. במקרה הזה, אני חושב שהם היו צריכים לתת לגיטרה לרוץ בדרך, מכיוון שמכשירי ההחלפה מבלבלים קצת את העניינים, והגיטרה באמת הייתה מאפשרת לה לבטא את האנרגיה חסרת המעצורים שלה. גשר נהדר, אפשר היה לפתח קצת יותר. תראה - זה שיר נהדר באמת, ולא משנה מה, אתה תאהב אותו.

7. Nigun Hisvaadus – הנה עוד ניגון נדיר, האינטרו והפינאלה היפים שלו מזכירים התחלה של סימפוניה. עם זאת, כמו אצל שובה, הוא היה זקוק לסולן שימשוך אותו לאורך כל הדרך ויציג את הרגש שלו בצורה ייחודית. התזמורת, שוב, לא נותנת לה את ההזדמנות הזו.

8. Hora Medley – הניגון הראשון, קטע לייבידיקר מרענן, הוא כזה שלא הכרתי עד עכשיו, תמיד מרגש את הניגונים הזבל הזה! לאופר נותן תמונה שלמה מבלי לוותר על שום דבר מהתחושה, לקצב הפופולרי הזה. המנגינה השנייה במדלי, Ozreini Keil Chai, היא שיר אחד שפתאום צץ בראדאר של כולם* (היי – זה אחד האהובים עליי, אז אני לא מתלונן!). עם חליל נוהם וקצת כלי הקשה מורכבים, הוא מקבל טוויסט קצת אחר, שעובד היטב כסיום של המדלי. מסלול נהדר.

* באייפוד יש לי את השיר הזה שמנגנים ניחוח, פיאמנטה, פשיטה, ירון גרשובסקי, יוני שלמה והמדרגות. אני יודע שגם באלבום השבת של הפרוייקט של רביבו יש את זה.

9. ואלס שבת ויום טוב – בביתנו קוראים לזה "ניגון המדרגות", מתוך כבוד לניסוח הסגנוני המעלה והמטה שלו. אני לא יכול להסכים עם המהירות כאן - זה כמו להכניס פוני לצעדים של מכוניות מירוץ! גרסה טובה יותר שלו אפשר למצוא על תזמורת מאה שנה חב"ד של זלמן גולדשטיין וישראל לם. קלידים פאנקיים ומנדולינה נותנים לו צבע למרות זאת, ותראה – זה ניגון יפהפה, ומגוון הכלים נותן לו הרבה להאזין. אז, כפי שאתה יכול לראות, אני מסוכסך במסלול הזה. לאלה ש

10. Nigun Rikud - הקדמה קלאסית יפה לניגון הקלאסי הזה, שקיבל המון מומנטום. יש קצת קסם גיטרה שאפשר היה להרחיב קצת. אני אוהב את זה כל הדרך לגמר של 2 הדקות שלהם, שם הם משחקים עם הבית האחרון באפנון מסתובב שיעשה לך סחרחורת. יְצִירָתִי.

עוד אלבום משובח בסט ניגונים חב"ד המושלם של משה לאופר! מבחר גדול של ניגונים - ערבוב של הלא נודע עם המועדפים, ועיבודים סולידיים. כמו תמיד, למאזין הזה יש את הביקורות שלו, אבל מעריצי השניים הקודמים שלו בהחלט יחפרו את זה; אלבומים אינסטרומנטליים של מעריצים ימצאו ממה ליהנות; וכולנו הרבה יותר טובים עם יותר מוזיקה קדושה ומעוררת השראה במכשירי האייפוד, המחשבים ונגני התקליטורים שלנו!