אחד על אחד עם אלי גרסטנר

לפרק האחרון שלנו של אחד על אחד , אנו פונים לאלי גרסטנר. זמר/כותב/אמן סולו/הלב והנשמה של מקהלת נערי הישיבה, החברה ועוד הרבה יותר, אלי השפיע משמעותית על סצנת המוזיקה היהודית בזמן קצר יחסית. הצלחנו לחלץ אותו מהאולפן לכמה דקות בלבד (משימה לא פשוטה) כדי לחלוק כמה מחשבות עם הקוראים שלנו.. .

JMR: באיזה שלב בחייך החלטת שאתה הולך להיות חלק מעסקי המוזיקה היהודית?

אלי גרסטנר: אני מנגן בתופים מאז שהייתי ילד קטן ובראש שלי זה היה "וואו! אני לא יכול לחכות לנגן בתופים בחתונות!!” את השיר הראשון שלי כתבתי בגיל חמש עשרה ועלה בדעתי שאולי אני יכול לכוון קצת יותר גבוה, אבל הרעיון של ממש להיות מעורב ברצינות במוזיקה היהודית השתרש כשהייתי בן שמונה עשרה או תשע עשרה ולמד בישראל. חברוסה שלי היה דמות חצי גדולה בעסקי המוזיקה היהודית והוא זה שבאמת הכניס את הרעיון לראש שלי בגדול.
JMR: אילו תקליטורים נמצאים במערכת הקול במכונית שלך כרגע?

א.ג.: כרגע... בהתחשב בספירה יש לי שלושה תקליטורים של ר' בערל ויין על ההיסטוריה של העם היהודי. הם ממש מדהימים ואני ממליץ עליהם בחום. ובגלל שהילדים שלי מאזינים לו, יש לי את אלבום הא-קפלה של YBC אבל אני באמת מתחנן בפניהם לא להכריח אותי לשים אותו. גם חסידי אוצרוס הראשון, שזה לא ייאמן. דודי קאליש סופר סופר מוכשר.

JMR: מהו דגני הבוקר האהובים עליך?

למשל: סובין צימוקים.

JMR: לאיזה אדם הייתה ההשפעה הגדולה ביותר בחייך?

EG: אני יודע שאנשים מצפים למישהו בעסקי המוזיקה, אבל בכנות, זו צריכה להיות אשתי (שלא תקרא את המאמר הזה לעולם... אז אין לי נקודות).

JMR: מה יש לך בכיס עכשיו?

למשל: לוח שנה יהודי. המפתחות שלי למכונית שלי. הלוואי שזה היה יותר מעניין מזה, אבל זה מה שזה.

JMR: אם אתה יכול להיות כל סוג של פרי או ירק, מה היית ולמה?

למשל: הייתי רוצה להיות מלפפון חמוץ. מי לא אוהב מלפפון חמוץ?

JMR: מה השיר/אלבום האהוב עליך בכל הזמנים?

א.ג.: האלבום האהוב עליי בהחלט היה משהו מאת אברהם פריד, או שטר התניאים, ברכה והצלחה או אדרבה.

JMR: מה הצלצול בטלפון הנייד שלך?

EG: צלצול סטנדרטי מאוד, בסיסי של בית ספר ישן.

JMR: אם היית תקוע על אי ויכול להיות איתך רק שני דברים, מה הם היו?

למשל: המשפחה שלי. זה רק דבר אחד, אבל הם שלושה אנשים אז זה אמור להיחשב.

JMR: ספר לנו עובדה מעניינת או מידע על עצמך שאיננו ידוע לציבור.

EG: לפני שנשרתי מהקולג', הייתי במלגה מלאה והתמחות בפסיכולוגיה. מה שמעניין הוא שהייתי שם וכתבתי את כל המסמכים הפסיכולוגיים האלה והתחלתי לעבוד בחסנות. התחלתי להפסיד את השיעור וקיבלתי את הדיקן שאמר לי שאני לא יכול להתעסק. החלטתי לקחת סמסטר אחד ולראות לאן עסקי המוזיקה לוקחים אותי.