העיתונות היהודית: גיבורים לא מושרים - מבט מאחורי הקלעים על עסקי המוזיקה היהודית

נדפס מחדש מהעיתונות היהודית

מאת: סנדי אלר

במהלך השנים זכינו להנות מכמה שירים נפלאים להפליא, שנרקמו את דרכם במרקם חיינו. חלקם מיוחדים לנו מסיבות אישיות, אחרים הופכים ללהיטים פופולריים, אבל למרבה הפלא, בעוד שאנו אולי מכירים את השירים ואולי אפילו את שמות הזמרים שהפכו אותם לפופולריים, מעטים מאיתנו יודעים מעט אם בכלל על האנשים הרבים שאחראים על המוזיקה שאנו מכירים ואוהבים.

קשה להאמין כמה מאות שעות לוקח להפיק רק שיר בודד וכמה אנשים מוכשרים מעורבים בכל תו ותו. המלחין, שממש מוליד את השיר. המעבד שמעדן עוד יותר את השיר, מחליט על מצב הרוח שלו, את הכלים הטובים ביותר כדי לשפר את השיר בצורה הטובה ביותר וגם מלחין הקדמה, למעשה שיר בתוך שיר. המוזיקאים המיומנים שכשרונם מספקים את התזמור. הסולן שהוא "הפנים" של השיר. המפיק, שבוחר ביד כל אדם המעורב בתהליך על מנת להפיק את המרב מכל שנייה של כל שיר. המהנדס שמרכיב את כל החבילה ומייצר את המוצר המוגמר. זרקו כותב מילים אם יש מילים מקוריות מעורבות ומקהלות, אם הן נמצאות בשימוש, ושיר בודד יכול לכלול עשרות משתתפים, שכל אחד מהם משתמש בכישרון הרב שלו כדי להפיק את המוזיקה שממלאת את ה-iTunes שלנו. אולם עבור רובנו, מלבד הזמר, האנשים הרבים שהם חלק בלתי נפרד מכל שיר הם, לרוב, חסרי שם וחסרי פנים.

כל מה שעומד להשתנות כאשר כמה מהטובים והמבריקים ביותר בעסקי המוזיקה היהודית חולקים את מחשבותיהם על התהליכים הרבים שמתרחשים מאחורי הקלעים.

עבור המלחין איצי וולדנר, אין דרך להגדיר את תהליך יצירת השיר.

"אנשים ביקשו ממני לספר להם איך אני מלחין שיר, אבל אין לי תשובה", הסביר ולדנר. "אתה פשוט מנסה, למרות שאני מניח שזה עוזר שיש לך איזושהי יכולת מוזיקלית. הרבה מאוד פעמים דברים פשוט נכנסים למקומם, כמו מא מא מא של יעקב שוואקי, שכתב את עצמו בשלושים שניות. יש אחרים שעבדתי עליהם הרבה זמן, כמו "אש חיל" של שוואקי, שבסך הכל לקח כשבעה חודשים לסיים אותו".

וולדנר מגלה שהטקסטים עוזרים לעורר השראה בתהליך היצירתי.

"דוגמה טובה אחת תהיה שמע ישראל של שוואקי", אמר וולדנר. "היה לו רעיון לשיר והיה לו חלק נמוך שהוא אהב אבל היה צריך חלק גבוה כדי ללכת איתו. הוא התחיל לתאר לי מישהו שהסתובב למנזרים, אוסף ילדים יהודים אחרי המלחמה. ירדתי למרתף שלי, כיביתי את כל האורות ודמיינתי את הילד הצעיר הזה והשיר כתב את עצמו בערך בעשרים וחמש דקות. זו הייתה ממש השראה אלוהית".

אי אפשר לדעת מתי תכה ההשראה, מדווח המלחין אלימלך בלומשטיין, שהלחין את שירו ​​הראשון בכיתה ד' ומאז כתב אלפי שירים.

"אני זוכר איפה הייתי ומה עשיתי עבור כל שיר שכתבתי", הודה בלומשטיין. "יכולתי להיות בכל מקום, לעבוד כדי ללכת או ברכבת. מישהו פעם שלח לי טקסט וביקש ממני להלחין אותם בדיוק כשנכנסתי לרכבת התחתית. זו הייתה הזדמנות מצוינת, אף אחד לא יפריע לי במיילים או בשיחות טלפון. הקלטתי את השיר בטלפון כשהייתי ברכבת ושלחתי אותו מיד כשיצאתי מהרכבת התחתית. כן, היו אנשים ברכבת שנתנו לי מבטים מצחיקים, אבל זה היה בסדר. היה בחור אחד שניגן בגיטרה, אחר לעס מסטיק והפריח בועות. למה אני לא יכול לשיר לעצמי?

המלחין הפורה אינו מנגן בכלי נגינה ומעולם לא למד תורת המוזיקה.

"הלחנה פשוט באה לי בטבעיות. אני אוהב מוזיקה ותמיד אהבתי, גם כשהייתי קטן, ילד קטן. זה בדם שלי ואני מעריץ גדול. ”

כמו ולדנר, בלומשטיין אוהב לקחת את ההשראה שלו מהמילים.

"אני אוהב מילים חדשות, או להכניס טוויסט חדש למילים שאנשים מכירים", אמר בלומשטיין. "לפעמים יש לי מילים שמושכות אותי והשיר פשוט קופץ לי לראש. ממלך כהנים באלבום יש תקווה של בני פרידמן, פשוט היה לי הכל. ובטוח אני באלבום Cry No More של שוואקי הגיע אליי שנה אחת ביום כיפור בזמן נילה. הקלטתי את זה ברגע שחזרתי הביתה".

החלק הכי טוב בלהיות מלחין?

"אין דבר מהנה יותר מלשמוע שלושים או ארבעים בחורים בקומזיץ שרים את השיר שלי", התוודה בלומשטיין. "אני מרגיש מבורך שיכולתי להיות השליח שהביא את השיר הזה לעולם".

בעוד שכל זמר תמיד מקווה ללהיט הגדול הבא, לדברי המפיק יוסי טייברג, החלק הכי חשוב בכל שיר הוא למצוא חיבור שמתאים היטב לזמר.

"אתה צריך לוודא שמה שאמן שר מתאים לו", הסביר טייברג. "אותו שיר ואותו עיבוד יכולים להיות מדהימים עבור זמר אחד אבל פחות מוצלח עבור אחר. שיר צריך להתאים לקול של זמר, לטווח שלו ולסגנון שלו. זה צריך להדהד גם עם הזמר עצמו. אם זמר לא מרגיש שיר, אז זה לא בשבילו".

לכל שיר אישיות משלו לפי טייברג ולכל שיר יש לקבל החלטות נכונות על מנת למקסם את הפוטנציאל של השיר. התהליך מורכב, קפדני ואורך זמן רב.

"יש תבנית כללית לכל ז'אנר של מוזיקה, אבל אתה תמיד מנסה להיות יצירתי וחדשני ולשמור על טריות זה מאתגר. לכל שיר יש תמיד כל כך הרבה החלטות שצריך לקבל מלבד בחירת המעבד והנגנים. האם צריכה להיות מקהלה ואם כן היא צריכה להיות מקהלת מבוגרים או מקהלת ילדים? צריך להיות עוד סולן? לפעמים אפילו הפרטים הקטנים ביותר שאנו מוסיפים באמת מוסיפים נופך של גורם ה"וואו" לשיר. כל כך הרבה ממה שאני עושה הוא מאוד מייגע, להאזין לרצועות שוב ושוב כדי למצוא את החלקים הטובים ביותר של כל אחד מהם. מה שמניע אותי זו התוצאה הסופית. מוזיקה מביאה דמעות, היא מביאה רגש, היא מביאה שמחה לעולם. אין ספק שזה כוח עליון".

גם טייברג וגם המפיק אבי ניומרק השוו את תהליך הפקת השיר לזה של בניית בית.

"זה ממש כמו לבנות בית מהצעד הראשון, עד למעלה", הסביר טייברג.

"כשאתה מפיק שיר אתה צריך להיות בעל חזון, באותו אופן שלאדריכל יש תוכנית", הוסיף ניומרק. "בדיוק כמו שקבלן שוכר את האיש הטוב ביותר לכל מרכיב ומרכיב בעבודה, כל פרט בשיר צריך להתאחד, החל מההבנה איזה שיר הכי מתאים לנקודות החוזק של זמר מסוים ועד איזה מעבד הכי מתאים לשיר מסוים, ועד איזה מוזיקאים יעשו את זה צדק".

בניגוד לטיברג, ניומרק מרגיש שזה המפיק, לא הזמר שצריך לקבל את המילה האחרונה בבחירת השירים.

"כמפיק, אתה יכול לראות בצורה אובייקטיבית את החוזקות של זמר, מה שנותן לך את היכולת למצוא שירים שמתנגנים בנקודות החזקות שלו", הסביר ניומרק. "כשאתה בוחר שיר לאמן, יש לך אפס מניע נסתר כי אם השיר הולך טוב, זה הזמר, לא המפיק, שבסופו של דבר מקבל את כל הקרדיט מהמאזינים. הפקתי שירים שהפכו למגה-להיטים, שהזניקו את הקריירה של הזמר, למרות שבהתחלה לזמר לא היה אכפת לא מהשיר ולא מהעיבוד”.

ניומארק מאמינה בתוקף כי בעוד שמערך הכישורים החזק ביותר של מפיק הוא זיהוי האדם הנכון לכל עבודה על מנת להפיק את המוצר המוגמר הטוב ביותר האפשרי, יש כישרון מולד מסוים ביכולת לתזמר את הפרויקט כולו במלוא הפוטנציאל שלו.

"לדעת מתי שיר נגמר, מתי הכל מושלם והגיע הזמן להפסיק זה רק משהו שיש לך בבטן", אמר ניומרק. "אנשים שואלים אותי כל הזמן איך להפיק שיר אבל אוהבים את היכולת להיות זמר או מוזיקאי, אם אין לך את זה בתוכך אי אפשר ללמד את זה".

ניומרק גם הרתיע זמרים מלנסות להפיק אלבומים משלהם.

"כמו עורך דין שמנסה לייצג את עצמו בבית המשפט, זה פשוט לא רעיון טוב. לא רק שאולי זה לא משהו שנמצא במערך הכישורים שלך, אתה חסר את האובייקטיביות שהיא חלק מכל תהליך יצירתי".

אם מלחין יולד שיר, המעבד הוא זה שמפיח בו רוח חיים.

"המעבד מחליט את צורת השיר, באילו כלי נגינה להשתמש וכותב את המוזיקה עבור אותם כלי נגינה", הסביר המעבד לייב יעקב ריגלר. "הכל מתנהל באולפן, והופך את מה שהיה במקור רק שיר ליצירה יפה".

המעבד גם כותב הקדמה לשיר ואולי כמה קטעי ברידג' כדי להשלים עוד יותר את המוזיקה הקיימת.

"באופן כללי, אני אוהב לקחת איזה רעיון שאני שומע במנגינה ולהכניס את זה למבוא, במובן מסוים להזין את השיר המקורי", אמר ריגלר שציין שלפעמים אנשים מבקשים ממנו לכתוב עיבוד שמהדהד שיר פופולרי. הם נהנים. "אני מוצא שאני הכי מצליח כשנותנים לי מושג כללי מה לעשות, יחד עם שלטון חופשי לעבוד משם. אני שואל את עצמי 'אם הייתי כינור, מה הייתי רוצה לעשות כאן?' אני מנסה להשתמש במוזיקה כדי לשקף את מה שיש גם במילים וגם במוזיקה של השיר".

בעוד שירים מסוימים דורשים יותר מאמץ, במקרים אחרים המוזיקה פשוט זורמת.

"בסופו של דבר, זה תלוי בהשם מה יהיה פופולרי בקרב המאזינים, אבל שיר טוב יכול להפוך לשיר נהדר עם העיבוד הנכון."

ניקוי מחבטים באולפן הוא המהנדס, שאחראי לקחת אלפי שעות מוזיקה ולהפוך אותה למוצר המוגמר שבסופו של דבר מגיע לידיים ולאוזניים של המאזינים.

"אחרי שהזמר וכל הנגנים סיימו, אנחנו מתחילים לנקות את הרצועות כאילו אין מחר, להסיר רעש מיותר ורק אז אפשר להתחיל לשדרג את המיקס בפועל", הסביר המהנדס איאן פרייטור. "לפעמים סולן יכול לעשות שיר אולי שבע פעמים ואתה עושה סופר טייק עם החלקים הטובים ביותר של כל אחד מהם, מנקה כל אחד תוך כדי. עבור תופים לבד אתה יכול להפעיל שנים עשר מיקרופונים נפרדים כך שאתה צריך לשקול כל אחד מהמיקרופונים האלה בכל טייק. זה מאוד מסובך".

כמי שנמצא באולפן הקלטות מהיום הראשון של פרויקט ועד האחרון, לפרייטור, שעבד על למעלה מ-200 אלבומים, יש את ההזדמנות הייחודית להיות חלק מכל תהליך היצירה.

"לאנשים אין מושג מה נכנס לשיר", ציין פריטור. "זה יכול לקחת חודשים, אפילו שנים של קלט מההתחלה ועד הסוף. המוזיקה היהודית החלה להשתנות במהלך חמש השנים האחרונות, כאשר גם האמנים וגם המאזינים ממשיכים לחפש חידושים כשהמוזיקה ממשיכה להתפתח ולהתבסס על מה שכבר נמצא בחוץ. הגלגל הומצא לפני שנים רבות, אבל אנחנו עדיין משתמשים בו, משלבים אותו בעיצובים חדשים ובטכנולוגיה חדשה. זה אותו דבר עם מוזיקה. צריך לחנך אנשים למה שקורה בעולם המוזיקה ואיך אנחנו יכולים להשתמש בו בצורה הטובה ביותר כדי ליצור מוזיקה חדשה ומרגשת".

הסיפוק האולטימטיבי עבור כל אחד בעסקי המוזיקה הוא לשמוע כיצד המאמצים שלו השפיעו לטובה על חייו של מישהו.

"שמעתי סיפור אחד על ילדה ישראלית שמשפחתה לא הייתה דתית ואביה נאבק להכניס יידישקייט לחייהם", נזכר וולדנר. "יום אחד כשהיתה בת חמש עשרה, היא שמעה את "אש חיל" של שוואקי והיא ביקשה מאביה לשיר את השיר לאמה ביום שישי בערב. זו הייתה נקודת מפנה בחייהם והילדה, שכיום היא דתייה לחלוטין, מייחסת לשיר הזה, שכתבתי, את הזכות לשנות את חייה. כל זה משיר שמקורו הגיע אלי יום אחד בזמן שירדתי במדרגות".

"אני מקווה שמה שאני עושה מביא את הרווחה לריבונו של עולם", הוסיף וולדנר.

סנדי אלר היא סופרת עצמאית שכתבה עבור אתרי אינטרנט שונים, עיתונים, מגזינים ולקוחות פרטיים בנוסף לכך שכתבה מילות שירים ותסריטים למספר הפקות בקנה מידה מלא. ניתן ליצור איתה קשר בכתובת sandyeller1@gmail.com.