"אני מקווה שזה חוקי," חשבתי. לא, זה לא הסיפור של איך רכשתי את האלבום החדש של יואלי גרינפלד בשבוע שעבר. אלו היו המחשבות שלי כשהתגנבתי למקום חניה במרחק רחוב אחד בלבד מהיעד שלי - וגם ממוקם בנוחות מול סטארבקס. אבל קפה היה הדבר האחרון שעלה לי בראש כשנכנסתי לאולם הקונצרטים מרקין ברחוב 67 . במנהטן במוצאי שבת. (הערה צדדית: להיתקל בכוכב המופע בחוץ זה סימן די בטוח שלא איחרת מדי.) בפנים, חיכה הקונצרט של פעם בחיים- 2 מהזמרים הטובים והפופולריים בסביבה, אברהם פריד, ו בני פרידמן.
עכשיו, אני יודע שבימינו קונצרטים נוטים להיות ענקיים. אם אין לך לפחות 4 שמות על שטר המשחק שלך, אתה תפתח את הווילונות למושבים ריקים. אבל, כפי שהסברתי לאחי, האם יש עוד זמרים שהייתי מעדיף שיעלו לבמה במהלך אותה שעה וחצי הופעה? יותר מבצעים פירושו פחות זמן במה לכל זמר. ו-90 הדקות הללו היו עמוסות בשירה איכותית, מוזיקה טובה וביצועים מצוינים של כמה מהטובים ביותר.
בני פרידמן היה הראשון מבין הזמרים שעלה לבמה, והתחיל בסגנון אברהם פריד ה'מסורתי' הישן- עם שלום עליכם. למרות שהוא התחיל עם אותו שלום עליכם הבסיסי שבו השתמש כדי להתחיל את "שלום עליכם" באלבום "יש תקווה" שלו, הוא עבר מהר לשלו, ויצאנו לדרך! משם, בני הציג את השיר הבא שלו עם "לפעמים אתה כל כך שמח, שאתה רוצה לשיר, אבל אתה פשוט לא יכול לשים לו מילים", והחל את הניגון שלו ללא מילים. הקונצרט קיבל תפנית בלתי צפויה כשבני זרם משם היישר אל ה-8 th Day's Bounce, וסיים את התערובת עם מעלה אני, גם הוא מאלבומו של יש תקווה. כן, בשלב הזה הקהל התנדנד!
העניינים הואטו זמן קצר לאחר מכן, כשהפסנתרן המדהים ירון גרשובסקי ניגן את האינטרו ל"ממלכים כהנים" של בני. 3 דקות של שירה יפה מאוחר יותר, הבחור שלידי אמר "וואו זה היה טוב!". ואז, לסיום הכל, בני פתח בשיר שכולם חיכו לו, יש תקווה! מיותר לציין שאולם הקונצרטים מרקין דילג והתנדנד עד שבני ירד מהבמה באותו ערב.
עכשיו, אם יורשה לי להסתובב לשנייה בטיול דעתני... אברהם פריד הוא, לדעתי, הטוב ביותר במוזיקה היהודית. (וכן, אני מצפה להערות רבות שלא מסכימות למטה :)) למרות שאני יודע שלא כולם מסכימים על זה, אני אישית מרגיש שבין הקול שלו, הכריזמה, הנוכחות הבמה וההופעה הכללית שלו, הוא פשוט מדהים. הוא נותן רושם מובהק של מנצ'ה. (אני לא אומר שזמרים אחרים לא! אני רק אומר ש-AF נותן רושם חזק מאוד של מנצח-קייט .) אמנם אני לא מאמין בהערצת חגיגות חס ושלום , ואני מבין את זה רק בגלל שלאחד יש כישרון ספציפי זה לא הופך אותו לאדם טוב יותר ממך או ממני, יש לי מידה מסוימת של כבוד ל-AF. אמנם יש לו את אחד הקולות הטובים בעולם המוזיקה היהודית, וכן הוא שר בביטחון, אבל אני לא שומע גאיווה בקולו. הוא מופיע, אבל זה כמעט כאילו הוא עושה את זה יותר בתור שירות לקהל ולא בשביל עצמו. זו לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את אברהם פריד בהופעה חיה, ובכל זאת התרשמתי לא פחות מתמיד.
החלק השני של הקונצרט, הקטע של אברהם פריד, התחיל עם מבוא איטי ל-Ki Hirbeisa של AF שהיה להיט די גדול רק לפני שנתיים. לאחר הצגת מקהלת זמירוס, ושלום מהיר לנגנים, אברהם פריד יצא לשיר, ויצאנו לדרך. מקי הירבייסה ועד הופכטו, (כולל ילד אקראי מהקהל שנקרא לשיר איתו) הקונצרט היה בעיצומו. אברהם פריד התחיל אז שיר מתוך אלבומו הראשון, קל ההודו, ומיקסס אותו עם לפנב נעבוד. האינטרו שהם השתמשו בו עבור Kel Hahodaos לא היה כזה שאני מכיר, זה בהחלט לא האינטרו מהאלבום, ואני לא חושב שאי פעם שמעתי אותו בעבר, אבל יכול להיות שהם שמעו אותו. השתמש בו בקונצרטים האחרונים.
חלק מהשירים שבלטו, (מעל הרגיל, כמו אדרבה ותניה, והתערובת של קשהיים שאאני/ מרה כהין/ סיסו בשמחו,) היו זיידי של משה כן, ושיר מהיר של ר'. יוסף קרדונר שלא שמעתי מעולם. המילים היו בנוסח "אם יהודי רק היה יודע מהי התורה/מצוות, הוא היה שר ורוקד בכל יום בחייו 'תודה רבה- אנו מודים לך, ה'!"
הקונצרט הסתיים בדואט של אברהם פריד-בני פרידמן של צומח לחו/ רחמנא דעני/ אשרינו מהטוב חלקינו, שהיה מדהים, ולאחר מכן עטף הכל בלשנה הבעה.
מיותר לציין שהקונצרט הזה היה מדהים מתחילתו ועד סופו. זמרים כאלה הם מהסוג שאפשר להאזין לו כל הלילה, וחבל שהקונצרט לא נמשך יותר. אמנם יש שיגידו שאברהם פריד ובני פרידמן ביחד נראים קצת מיותרים, ובהחלט יש מקום לויכוח הזה, אבל מצאתי את הקונצרט הזה פשוט מדהים ומהנה מתחילתו ועד סופו.
יְהוּדִי
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.