הפצת המסר של תקווה ואמונה

אני מניח שזה היה הריקוד בחדר האוכל אחר צהריים אקראי שגרם לבתי בת השבע להביט בתדהמה כשנכנסה לביתנו אחרי יום לימודים. היא עמדה שם מבולבלת, כשבני בן החמש ואני המשכנו את הרקידה שלנו אטומים למבטים שלה. אבל אז, פתאום, המוזיקה משכה את בתי למעגל. שמחת השיר הייתה מדבקת. בעוד שני הצעירים שהחזיקו את ידי לא הצליחו להבין את משמעות המילים, ברור שהם נסחפו בעוצמתה של המנגינה.

כוחה של יש תקווה. זה שיר עם מסר של תקווה ומנגינה שנראה כאילו מוחק בקסם את רגשות הייאוש והמלנכוליה. וזה שיר שהפופולריות שלו הורחבה עוד יותר בעקבות מאמר המערכת של הוצאת "יתד" בשבוע שעבר, מה שגרם לכמה שיחות טלפון של הכותב הזה לאלה שהביאו אותו להמונים.

כאחד שגדל על רגש, דוייקוס והמוזיקה של ז'אנר הישיבות, אפשר היה לחשוב שיש תקווה, עם הקצב הקליט והאפ-טמפו שלה תהיה מעבר לטעמי. אבל אחד יהיה טועה. נראה שהשיר מתעלה על סגנון, טעם או העדפה. והזמר בני פרידמן , שהקליט את השיר באלבומו שיצא לאחרונה, קולע את התו המושלם בהופעתו. בביצוע שלו יש בחורים במעונות הישיבות שרים לתוך בקבוקי דאודורנט, הולכי רגל מחוץ לרוב מוזיקה בבורו פארק וגל פז בירושלים עוצרים על עקבותיהם ופורצים לנענע ספונטני, ומכוניות בפארקווי נוסעות לכאורה בעצמן, עם המומנטום. מההרכב הקליט הזה שמספק את הדלק לטיול. לא יעבור זמן רב עד שסוקי ודינג יעבדו גרסה של דוד מוישי של המנגינה לילדים, ותוכלו להמר שבבוא הקיץ, בין טמפרטורות הבוקר הנמרצות, השיר יתלהם ברמקולים, ויעיר את החניכים ברחבי הקטסקילס. .

מתי בפעם האחרונה קראת ביקורת מוזיקה ב"יתד"? חשבתי כך. גם אני לא זוכר. אבל נראה שיש תקווה התפתחה ליותר מסתם שיר.

יש כאלה שכינו זאת תופעה, וזה מה שדחף אותנו לחקור כיצד הגיע הלהיט הזה. בראיון השבוע עם בני פרידמן, סיפרתי לו שהוא מצא פנינה של ניגון. נראה שהוא כבר יודע את זה די טוב.

"התלהבנו מהתגובה", אומר תושב ברוקלין בן ה-28. האם הוא זיהה את כוחו של השיר בפעם הראשונה ששמע אותו? "אין שאלה," הוא אומר. "ידענו שיש משהו ייחודי, משהו מיוחד." אבל, הוא מסביר, זה היה תהליך. "לפעמים, כשמרכיבים חומרים לאלבום מוזיקה, אנשים שולחים לך שירים, ואתה מאזין להם ובוחר את אלה הבולטים. פעמים אחרות, אתה מתקשר למלחין ומכתיב לו איזה סוג שיר אתה מחפש". במקרה הזה, בני והמפיק שלו, אבי ניומרק , יצרו קשר עם ארי גולדוואג , זמר, פזמונאי וחבר מקהלת הבנים של מיאמי לשעבר המתגורר ברמת בית שמש, והסבירו איזה סוג לחן הם מחפשים.

"שידרנו שאנחנו רוצים ניגון אופטימי, במיוחד בעברית, עם מסר חזק מאוד של תקווה ואמונה", מסביר בני. למה עברית? האם הוא הרגיש שמילים בעברית יתחברו לקהל רחב יותר? "בדיוק," אומר בני. "באופן כללי, שירי תקווה וצ'יזוק מאומצים על ידי אנשים בארץ ישראל ממגוון סיבות. אולי הסיבה העיקרית היא שככלל תושבי הארץ חיים במצב של דאגה לביטחונם, יותר מאשר עמיתיהם בחול הארץ.

הם מרגישים בו תחושת מציאות מיידית. החיים מחוץ לישראל הם במובנים רבים יותר שלווים וחסרים את הלחצים של יושבי ארץ הקודש. אז הרגשנו שלמילים תהיה משמעות גדולה יותר ליותר אנשים בשפה הישראלית".

בני גדל בסנט פול, מינסוטה, ובילה את שנות נעוריו בישיבות ובשליחות ברחבי הארץ. סבו הגיע מפולין, בעוד אמו גרה באוקראינה, והם שמרו על קשרים עם בלוז'ב וצאנז, ואחר כך לבובוב. משפחת פרידמן התיישבה בסופו של דבר בקראון הייטס ונמשכה לחסידות ליובאוויטש.

בני הוא האחד עשר מתוך ארבעה עשר ילדים, או "המבוגר מבין ארבעה", הוא מתבדח. בגיל שתים עשרה הוא למד בישיבה שעתיים וחצי משם בפוסטוויל, איווה. בגיל חמש עשרה הוא נסע לצפס ללמוד בישיבה ליד ביתו של דוד ואז חזר למינסוטה, לפני שנסע לקליפורניה, לאחר מכן למיאמי ולאחר מכן לטוסון, אריזונה. הקריירה המוזיקלית שלו החלה בגיל שלוש עשרה כשהחל להופיע באירועים מקומיים קטנים. ובעוד אלבומו "טעמו" מ-2009 הצליח למדי ובני שר בכל רחבי הארץ ומחוצה לה, נראה ש"יש תקווה" היא שדחפה אותו לאור הזרקורים בצורה חסרת תקדים. אבל בשיחה עם בני, אני חש בהכרה צנועה מצידו של ההצלה שהשיר והקריירה שלו חוו. הוא מדבר בשקט ובמחשבה, ומעריך את הדרך שבה הציבור אימץ את המוזיקה שלו ובמיוחד את יש תקווה, שיצירתה, לדבריו, הייתה תהליך.

"שמענו את המנגינה וניסינו להעביר אותה בראשנו כדי לקבוע איך היא תישמע", הוא מסביר. "השיר עוצמתי, אך עם זאת מפואר. זיהינו שיש לו את השילוב הייחודי הזה". המלחין, ארי גולדוואג, מסכים וקובע כי הוא זוכה לסיעתא דישמעיה בניסוח הניגון. "הם נתנו לי את המושג תקווה ואמונה, ופשוט לקחתי את זה משם", אמר ארי בראיון טלפוני מביתו בישראל. "למען האמת, זה פשוט בא מעצמו. המילים והמנגינה... נראה שהם פשוט זרמו כשניגנתי ושרתי."

השיר העברי הלהיט מי שמאמין, שהלחין הזמר הישראלי אייל גולן, זכה לתהודה בקרב אנשים רבים - גם מחוץ לעולם החרדית - בגלל המסר שבדבריו, וארי ביקש ללכת בעקבות הנושא הזה. "אחרי שהמצאנו את הלחן והמילים הבסיסיות, פנינו למרים ישראלי , תמלנית מוכשרת, שכתבה מילים פנומנליות שממש חיברו את השיר".

ארי שר מגיל 9, כחבר במקהלת הבנים של מיאמי ולאחר מכן לבדו. יליד ווסט המפסטד, ניו יורק, למד בישיבת מיר ירושלים, לאחר מכן התחתן והשתקע בארץ ישראל. מאז הוא שם. כשהוא לא מלחין ומפיק – אלבומו העשירי בהפקה כפי שאנו מדברים – ארי מפיץ תורה דרך אתר האינטרנט שלו, הכולל עשרות שיעורי ורלאך כתובים ומוקלטים, דברי תורה והשקפה. הפודקאסטים השבועיים של הפרשה שלו מורידים על ידי מאות אנשים.

ארי, שמתוכננים לו הופעות בארצות הברית, בדרום אפריקה ובמקומות אחרים במהלך החודשים הקרובים, ניסה להשתמש במוזיקה שלו בצורה דומה, כשהלחנים שלו משפיעים לטובה על אנשים. "למען האמת, המוזיקה שלי התפתחה", הוא אומר, "מהיותה שמורה במקצת להיות מותאמת יותר למה שאנשים רוצים לשמוע. ניסיתי להסתגל על ​​מנת לשלב מסר וסאונד שאנשים יכולים להתחבר אליו. כשכתבתי את יש תקווה, כשבני מקליט אותה, ידעתי שכל כך הרבה אנשים ישמעו את זה, אז הרגשתי פרץ נוסף של השראה".

האם הוא ידע בזמן שחיבר את זה שיש תקווה יהיה כל כך פופולרי? ארי צוחק בצניעות. "חשבתי שזה ממש טוב, אבל לדעת שזה יהיה כזה להיט? לא הייתה לנו דרך לדעת את זה", הוא אומר. אולם אשתו זיהתה שהשיר הזה הוא ייחודי. "היא בעצם אמרה לי לא למסור את השיר", אומר ארי. "אשתי אמרה, 'תקליטו את זה בעצמכם'. אבל אמרתי לה שביקשו ממני לכתוב את השיר והלחנתי אותו למישהו אחר. לא יכולתי לשמור את זה לעצמי אלא אם כן הם לא רצו את זה. אבל רוצים את זה הם עשו."

ארי נפעם מההופעה של בני ומהקהל הרחב אליו הגיע השיר. "הוא עשה עבודה מרהיבה", אומר ארי, "ואני לא בטוח שיכולתי להגיע לכל האנשים שיש לו. ברוך השם, המוזיקה שלו מאוד פופולרית ואת יש תקווה שמעו כל כך הרבה".

הוא אכן בוצע, ומאז בוצע על ידי רבים אחרים, זמרים ומקהלות ידועים, שהביצועים שלהם הופיעו בסרטונים שראו אלפים. הסיבה לפופולריות שלו, אומר ר' מנדי ורדיגר , זמר נודע, חזן, מלחין ובעלים של מוזיקה אדרת ובעיקר מוזיקה, ברורה.

"אני מוצא שאנשים אוהבים לשמוע מסרים חיוביים, וכשהם שומעים את זה עם פזמון מאוד קליט, זה מהדהד", הסביר ר' מנדי, שהיה שותף להפקת האלבום. שאלתי את ר' מנדי אם הוא יודע כששמע את השיר לראשונה שהם "מדברים תכליס". "כן, הרגשתי שזה יהיה להיט", אמר. "זו מנגינה מאוד קליטה ויש בה את כל המרכיבים של להיט."

שאלתי גם את בני אם הוא יודע מיד שהשיר הזה הוא משהו מיוחד. "כששמעתי את זה לראשונה, ידעתי את זה. באמת עשיתי", אומר בני. "למעשה, אחרי ששמעתי את העיבוד, אמרתי שאם השיר הזה לא יעשה את זה, אני לא יודע מה כן. אבל, יש להודות, לא ציפיתי שזה יהיה פופולרי בקרב כל כך הרבה Yidden כפי שהיה. "המאזינים משתרעים על פני היבשות, כשבני בדיוק ביצע את "יש תקווה" לקהל בפריז, צרפת.

בני סיפר כי בעת שהיה בארץ ישראל לאחרונה, הוא התבקש לבקר אישה שאושפזה בבית החולים. אמא צעירה, הייתה חולה מאוד וזקוקה לרחמי שמיים אדיר. "אמרו לי שהיא יושבת יום ולילה עם הטלפון שלה ומשחקת ביש תקווה", אמר בני. "התבקשתי לבקר אותה, וכך עשיתי, שרתי עבורה וניסיתי להרים את רוחה. היא אמרה שהמילים כל כך מושלמות וכל כך חודרות, והלחן כל כך שמח ומשמח. כשהיא מקשיבה לזה, היא אמרה, היא לא מרגישה כאב. היא מרגישה אמונה ותקווה והיא חושבת על העתיד".

ב"בין איש עובי" שבתון האחרון, אימהות לילדים הנאבקות במחלה אמרו לבני שהשיר שומר אותן בחיים ובאופן חיובי לנוכח הנסיונות המפחידות. סיפור אחר היה מעורב במובטל בישראל ששמע את השיר. הוא הסתובב עם חיוך מודבק על פניו, מה שגרם לחבר לשאול אותו למה הוא כל כך עליז. בשיחה שלאחר מכן התברר כי לאיש אין עבודה והוא נמצא במעלה הנחל, אך הוא היה מלא תקווה ואופטימי, מונע משיר ששמע בשם "יש תקווה". "החבר ענה שהוא יודע על חברה שמחפשת לעבוד", אמר בני, "ותוך זמן קצר לאיש הייתה עבודה".

חושב לרגע, בני נזכר בסיפור אחר, קצת הומוריסטי. "עשיתי עבודה עבור חסיד עולם בחתונה בסאטמר בוויליאמסבורג והחסונה איחרה מאוד. היה להם זמר אחר ואני הייתי אמור לבצע רק כמה שירים לפני התכופפות. בשעה 22:30 הגעתי. ינקי בריסקמן ניגן על המקלדת. בערך בשעה 1 בלילה התחלתי לשיר, קודם שיר אחר ואחר כך יש תקווה. לפתע, בחור יצא בריצה מהמסדרון. לא ידעתי למה, עד שאמרו לי שהוא חושב שאני שרה התקווה! בכל מקרה, הרוח הייתה לא תיאמן, כשכולם רקדו עם שמחה. יענקי אמר שהוא היה כל כך עייף באותו שלב עם המשך הלילה, אבל לפתע ספגה אותו שמחת האווירה שהעניקה לו רוח שנייה, כאשר אולם החתונות נראה מקפץ. זה היה סוריאליסטי. עשינו הרבה חתונות, אבל זה היה משהו מיוחד".

מלורנס ועד לייקווד, מברוקלין ועד באטון רוז' ומיוהנסבורג לירושלים, אנשים קיבלו את המסר הזה של תקווה, תזכורת שמחר יהיה יום טוב יותר מהיום, ושבוע הבא יביא את הישועה לה קיווינו. לפני שבוע. זה מסר המהדהד עם אחד וכולם. אז כשאתה חולף על פני הבית שלי באותו אחר צהריים אקראי ומבחין בכמה אנשים רוקדים בחדר האוכל בלי חריזה או סיבה נראית לעין, אל תתקשר לעזרה. נפגענו מחיידק יש תקווה. מבולבלים מהשיר הזה, אנחנו מרגישים נאלצים לרקוד. אל תטרח לדפוק. פשוט היכנסו והצטרפו. ראה מה יש תקווה יכולה לעשות עבורך.