פורסם לראשונה ב- VOZ IZ NEAIS.COM
ניו יורק - בעוד שצילום קליפים הפך לדרך נפוצה עבור זמרים לקדם את האלבומים האחרונים שלהם, פרפורמר ידוע אחד הוציא סרטון שלא דומה לשום דבר שנעשה בעבר בעסקי המוזיקה היהודית.
חם עם יציאת אלבומו החדש בני פרידמן, תושב קראון הייטס, דחה למעשה את הרעיון של צילום וידאו מתחת למים בפעם הראשונה שהוצע על ידי המפיק משה ברי בסוף הקיץ שעבר במהלך צילום שכלל תמונות של פרידמן לבוש לגמרי בשחייה בריכה, כמו גם פעם שנייה, שעות ספורות לאחר מכן, כשסרולי מאייר, מנהלת השיווק באדרת מיוזיק, ראתה את אותן צילומי פרסום והגה את הרעיון הזהה, אפילו קישר את מושג המים לאחד השירים ב- האלבום.
"אני לא ממש איש ספורט מים ובהחלט לא הכי נוח לי מתחת למים", אמר פרידמן ל-VIN News. "כשצילמנו את זה בעצם, חשבתי 'למה אני לא יכול למצוא עבודה רגילה כמו כולם?'"
אבל לאחר שיחת טלפון עם מפיקת הווידיאו שרולי מאייר שציינה כי המים והשיר מעלה אני חולקים שניהם חוט משותף של קידוש, החליט פרידמן לשקול מחדש את עמדתו הקודמת.
מעלה אני הוא הרצועה הרביעית באלבומו השני של פרידמן, "יש תקווה", בהפקת אבי ניומרק והלחן של אלימלך בלומשטיין. עם המילים שנלקחו מהפירוש של הספאס אמת על פרק התשעים השניים של תהילים, השיר מתייחס למושג הקדושה.
"ככל שחשבתי על זה יותר, כך החיבור בין הרעיון לשיר צחק לי בראש ואז ממש התרגשתי", אמר פרידמן.
בזמן שהזמרת יצאה ללוס אנג'לס לכמה שבועות, אפילו הקדישה זמן לצילומי הפרויקט, ברי התחילה לעבוד על פינוי הפרטים של מה שבטוח יהיה צילום מסובך.
"היו מספר פרטים טכניים שהיינו צריכים להבין", הסביר ברי. "איך לנגן את המוזיקה מתחת למים. איך למנוע מכולם לצוף למעלה. איך למקסם את עשר השניות בערך שיהיו לנו עבור כל זריקה. עשיתי כמה צילומי מבחן במהלך הקיץ עם כמה חברים כדי לפתור את הבעיות האלה".
הצילומים לבסוף התרחשו בווטרברי, קונטיקט, בבריכה בחצר האחורית של ברי ב-10 באוקטובר, יום אחד אחרי סוקוס. ביום סתיו פריך, הטמפרטורה הממוצעת שנרשמה הייתה 53.7 מעלות, מזג אוויר כמעט ולא שוחה.
"הבריכה הייתה מחוממת אז הדברים היו בסדר כשהיינו במים", דיווח ברי. "הבעיה הייתה לצאת החוצה, רטוב מטפטף, לתוך מזג האוויר הקר."
צוות של חמישה היה זה שבילה חלק ניכר מהיום בטיפוס פנימה והחוצה למים, המורכב מפרידמן, ברי, שרכש בית מצלמה תת-מימי לצילומי הווידאו, הגיטריסט אריה קונסטלר, גיטריסט הבס אלימלך שפרלינג והמתופף ישראל רכס, כאשר הצילומים מתרחשים במספר מרווחים של עשר שניות. כל החמישה לבשו משקולות לקרסול כדי לשמור אותם בתחתית הבריכה והיו כל כך מקוררים עד שהצילומים עטופים עד שנצרכו מקלחות חמות בבית של ברי כדי לחמם אותם.
"ברוך השם אף אחד לא חלה," אמר ברי.
שמירה על המכשירים מתחת למים הייתה מאתגרת באותה מידה. באמצעות מקלות התופים לחורר בחלק העליון של התופים, התופים מולאו במים ושקלו כדי למנוע מהם לצוף, וכך גם רמקולים שהונחו בבריכה. גיטרת העץ של קונסטלר התגלתה כבעיה נוספת.
"זה היה עץ מלא והוא לא היה שוקע או נשאר מתחת למים," אמר מאייר. "ממש היינו צריכים לקדוח בו חורים כדי שהוא לא יצוף."
כשמעלה אני הוכנסה לבריכה דרך רמקול אלחוטי תת-מימי, כל שלושת הנגנים הצליחו למעשה להשמיע את השיר מתחת למים. בעוד ברור שפרידמן לא היה מסוגל לשיר ממש בבריכה, הזמר, בלבושו המלא של חליפה שחורה, עניבה וחפתים, נראה מנגן בתופים ובגיטרה אוויר, מוחא כפיים ושוחה ליד חברי הלהקה. הצילומים היחידים של פרידמן שר מתחת למים מוצגים במכשיר טלוויזיה שקוע בקרקעית הבריכה.
למעט הגיטרה של קונסטלר, דגם ישן שהוא כבר לא השתמש בו, שאר הכלים, כולל זוג רמקולים ענקיים, נרכשו כולם במכירה בחצר בעלות כוללת של פחות מחמישים דולר. כולם ניזוקו ללא תיקון אבל מאייר מיהר להוסיף שהמכשירים היו במצב גרוע עוד לפני שהצילומים התחילו.
"התופים היו במצב גרוע וגיטרה בס כבר נפרצה, אז למי שמודאג, הכלים האלה נהרסו הרבה לפני שאי פעם זרקנו אותם למים", אמר מאייר.
מכשיר הטלוויזיה בו נעשה שימוש בסרטון היה ממצא שברי נתקל יום אחד בדרכו למנחה.
"עלה לי רעיון לחבר חלק מהצילומים של בני שר בקליפורניה על מכשיר טלוויזיה מתחת למים", אמר ברי. "רצתי במהירות הביתה, תפסתי את המכונית שלי, הרמתי את הטלוויזיה והבאתי אותה הביתה".
ברי החליף את בגד הים שלו, זרק את הטלוויזיה לבריכה שלו.
"זה היה בערך שבועיים אחרי הצילומים הראשיים אז מזג האוויר היה קר עוד יותר ולא הייתה לי הזדמנות לחמם את הבריכה", נזכר ברי. "זה היה קפוא. לא הצלחתי לגרום לטלוויזיה לשקוע, אפילו כשהכנסתי פנימה 20 קילו של משקולות. בסופו של דבר פירקתי את הטלוויזיה, צילמתי רק את הקונכייה במים ואז הרכבתי דיגיטלית את הצילומים של בני בלוס אנג'לס לטלוויזיה".
למרות ההתנגדות הראשונית שלו לקונספט, פרידמן בן ה-28 מרוצה מהתוצאות של הצילומים המאוד לא טיפוסיים, שלא לומר רטובים.
"המטרה העיקרית בדברים מהסוג הזה היא ליצור מוצר שהוא קודם כל משעשע מאוד, כי זה התפקיד שלנו", אמר פרידמן. "אנחנו לא רבנים או ראשי ישיבות או משהו כזה, אנחנו בדרנים. המטרה שלנו היא ליצור משהו מבדר, אבל בו זמנית שומר על הרוח, החום והסגנון של היהדות הטובה והמיושנה ואני חושב שהסרטון הזה עושה את שני הדברים האלה די טוב, תודה לאל".
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.