OutOfTowner ביקורות HASC 25

הנה סקירה שהתחלתי לכתוב לפני חודשים ומעולם לא השלמתי. עם HASC 26 שיגיע בעתיד הקרוב מאוד, החלטתי שזה הזמן המושלם להשלים אותו!

מאז שהתחלתי לכתוב ביקורות עבור JMR, תמיד הייתה לי אותה תגובה ליציאת הופעה חיה. איך אני יכול לסקור אותו כמו שצריך אם יש לי רק את האודיו ולא את הווידאו (שבמקרים רבים היה לי רק את האודיו ולא את ה-DVD). ויתרה מכך, גם אם יש לי את הסרטון, הצפייה בסרטון שונה מאוד מאשר להיות בהופעה עצמה. יש כל כך הרבה שקורים בהופעה שלא נקלטים בוידאו, ובהחלט לא באודיו. ניתן לצלם את הביצוע בפועל על גבי CD ו-DVD, אבל האווירה, האינטראקציה בין המבצעים לקהל, השתתפות הקהל והחשמל באוויר ניתנים לצילום רק בהיותם שם בשידור חי. בנוסף, בדרך כלל ישנם חלקים מהקונצרט שאינם בתקליטור או ב-DVD מסיבות שונות וזה לבדו יכול לשנות את הדיוק של כמה טוב או רע הקונצרט באמת היה. במקרה אני אוהב להאזין לקונצרטים מכמה סיבות. ראשית, השירה בדרך כלל לא מחודשת (או אם כן היא בתקווה מינימלית) ואני יכול לשמוע באמת איך מבצע נשמע בלי היתרונות של כל הטכנולוגיה המפוארת שמשמשת להפקת אלבום אולפן. תמיד אמרתי שאם אתה רוצה לדעת באמת כמה מוכשר זמר אתה צריך לראות ולשמוע אותם בהופעה חיה. אני יודע שלכולם יש ימים טובים ורעים (אפילו לי), אבל פרפורמר מוכשר אמיתי יראה את כישרונותיו בסביבה חיה. סיבה נוספת שלי ליהנות מהופעות חיות (ואני כולל גם אודיו ווידאו של חתונות) היא כי בדרך כלל מתווספים "קנאיצ'ים" של המבצע והלהקה וזה תמיד מוסיף טוויסט לשיר עבורי. לפעמים זה המבצע ששר את השיר שלו עם עיבודים חדשים או "קנאיץ'" ולפעמים זה יכול להיות פרפורמר ששר שיר של מישהו אחר ואני פשוט אוהב את הביצוע. כשאמרתי את כל זה, החלטתי סוף סוף לעשות סקירה על דיסק של הופעה חיה. ברור שאני סוקר רק את הוצאת הדיסק ולא את הקונצרט עצמו.

בחרתי ב-A Time for Music 25 (הידוע גם בשם HASC 25) בתור הראשון מבין הרבה מהדורות חיות שאני סוקר. כל מי שעוקב אחרי הביקורות שלי (ואני בטוח שאתם מונים באלפים) יודע שהקונצרטים של HASC מילאו תפקיד גדול במוזיקה שלי כשגדלתי. כמו כן, גם לאלה שטוענים שהקונצרטים של HASC יצאו לדרך (שכיוון שאני עדיין נהנה מהם מאוד, אני לא מסכים), הם עדיין היו הראשונים שהביאו קונצרטים של מוזיקה יהודית לשלב כזה והגיעו לאבן דרך כזו של 25 שנים הוא מדהים ומחייב סקירה בפני עצמה.

הקונצרט החל בפתיח מוזיקלי בהשתתפות תזמורת נגינה וירון גרשובסקי בפסנתר, בבימויו ובעיבודו של ישראל לם. יש לו את שיר הפתיחה החתימה של HASC והוא משלב רבים מרגעי השיא של פתיח HASC קודמות. אני אוהב איך שתמיד יש תפיסה חדשה לפתיחה המסורתית של HASC. המבצעים הראשונים של הלילה הם אברהם פריד, ליפא שמלצר, שלוימה גרטנר, אוהד ודדי. לשיר ערב פתיחה של קלאסיקות HASC כולל ריבונו של עולם, חתיכת גן עדן קטנה, אבי מלאיבט, עדיתניה, שלום עליכם, קולנו נשיר ביחד ומרה כהן. אני חייב לומר שהשילוב הזה של שירים ומבצעים הוא ממש מגניב ומהנה. יש לך 2 אייקונים ותיקים של HASC באברהם פריד ודדי, 2 סופרסטארים חדשים יותר אבל עדיין HASC קבועים בליפא ואוהד (ברמה קטנה יותר מליפא), והעולה החדשה יחסית אך מוכשרת במיוחד שלומי גרטנר. זה נוסטלגי אבל באותו הזמן רענן. המבצע הבא של הלילה הוא אייבי רוטנברג שר את קלאסיקת ה-HASC הראשונה שלו, מי אני. כמו שאבי אומר בעצמו, זה הליכה במורד הזיכרון.

הקטע הבא של הקונצרט הוא כמה מחווה לאגדות HASC שהלכו לעולמם. מנהל הטקסים הוא זייל ניומן, שהיה ה-MC לקונצרטים ^ה-1 של HASC. ההוקרה הראשונה היא לרב שלמה קרליבך מאת יהודה גרין, איתן כץ, חיים דוד ורובי האריס. הם שרים ערבוביה של קלאסיקות קרליבך. המחווה הבאה היא של אוהד שר הסולטן של המוזיקה הספרדית, ברצלונה הקלאסית של ג'ו עמר. אמנם לאוהד אין את הקול הספרדי האוטיפי לגמרי (אני אפילו לא יודע אם הוא ספרדי), יש לו טווח מדהים והוא באמת עושה צדק עם השיר! אברהם פריד עוקב אחריו עם מחווה למשה יס עם שיר מפורסם בעולם... כן ניחשתם נכון, זיידי שלי! לאחר מכן, הדוד מוישי מופיע בהופעת קמיע שר Hey Dum Diddly למשך כדקה ולאחר מכן מציג את המבצע הבא, אחד ממבצעי ה-HASC המקוריים יואל שרעבי, ששר את השיר המפורסם כעת, מי שמאמין. מבין כל המבצעים האחרונים שסיקרו את השיר הזה, במקרה אני מעדיף ונהנה מהגרסה הזו הכי טוב.

הקונצרט המשיך עם שילוב של שירים בביצוע של שלס ושלס ג'וניור. שלשלס תמיד נודע כבעל שירים מתוקים ומנגנים, והוספת ה-Jrs למיקס הופכת אותו למהנה עוד יותר. המבצעים הבאים היו המכבים ששרו את הלהיט שלהם Candlelight. מעולם לא ראיתי אותם בלייב, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי באמת שומע אותם בהופעה חיה והם באמת מוכשרים! אחר כך מגיע האהוב עליי מכל הקונצרט, חזן יצחק מאיר הלפגוט שר את משה אהרון של שלמה קרליבך. אני במקרה לא מעריץ גדול של חזנוס, אבל הלפגוט הוא אהוב עליי מכיוון שהוא שר שירים שהם לא רק חזנוס ויש לו קול כל כך מדהים. אני מצפה לכל הזדמנות לשמוע אותו (כולל הביצוע הלא אמיתי שלו לקייל מולי בסיום החשס) וההופעה שלו בקונצרט HASC הייתה לא פחות ממופת! ליפא שמלצר עוקב אחריו במבט חמוד מאוד ו"ליפא לייק" של 25 שנה לאחור על ההיסטוריה של HASC, ומערבב בכוונה כל מבצע והשיר שלו. זוהי הסחה קומית נחמדה באמצע קונצרט אפי!

הקונצרט ממשיך בביקור נוסטלגי של אייבי רוטנברג ומסעות, שם הם שרים את הקלאסיקה שלהם A Time to Say Good Shabbos. אני אוהב את השיר, ואת הביצוע החי שלהם, אבל החלק הכי טוב בזה הוא שאבי מסביר איך הוא קיבל את ההשראה להלחין את השיר הזה, השיר הראשון שלו באנגלית. ביום שישי מאוחר אחר הצהריים, אשתו קראה לו "אבי, הגיע הזמן להתקלח!" בעקבות השיר הקלאסי הזה, Eight Day עורך את הופעת הבכורה שלהם ב-HASC בשיר הלהיט המדהים שלהם, Yalili. למרות שנדמה שיאלילי קיבל חשיפה מוגזמת, במקרה אני אוהב איך המפיקים הצליחו לערבב כמה כישרון חדש כדי ללכת יחד עם המבצעים שכיכבו בקונצרטים קודמים.

הקונצרט לאחר מכן קיבל תפנית רצינית כאשר סרולי ויליגר, שלוימה דאקס ומנדי ולד שרים ערבוביה של שירים לזכרם של הגדולים שנפטרו לאחרונה. הדבר האירוני בשלושת אלה הוא שהם היו פעם הפנים של העתיד של המוזיקה היהודית. לכל אחד מהם היו "קריירות" נחמדות כל אחד בדרכו שלו, אבל אף אחד מהם לא הגיע למעמד ה"אייקוני" שחשבתי שיש להם סיכוי להגיע אליו. זה לא נשמע שהם עשו כל כך הרבה תרגול ביחד כדי לסנכרן הכל, אבל הם באמת נשמעים ממש נחמדים ביחד וזה מעורב מאוד הרציני.

את שני השירים הבאים מבצעים דואט של דדי ושלמה גרטנר. זה זיווג מאוד מעניין, אבל במקרה אני מעריץ של שניהם ונראה היה שהם שרים יחד יפה מאוד. לדדי הישראלי ולשלוימה האנגלי יש אנרגיה ייחודית משלהם שהם מביאים להופעה שלהם. הם מתחילים בשירת השיר של שלוימה, Smile, שיש לו מילים ביידיש ואנגלית. לאחר מכן הם שרים את הלהיט V'kove של דדי (ועבורכם בעלי דיקדוק, זה מבוטא נכון...). אני לא בטוח כמה דדי שר יותר, אבל תמיד אהבתי את המוזיקה שלו ואת הקול שלו. העובדה שהוא עדיין מגיע לקונצרטים של HASC טובה בעולם שלי. דדי שמסיים עם כמה שורות מצחיקות שלו (לפחות אני מוצא אותן מצחיקות) הוא גם חמוד.

כשהקונצרט מתחיל להירגע, מי עדיף מאשר להשפיע על הקהל מלבד ברוך לוין. הם אומרים שהוא שחקן 5 פעמים (זהו ה ^-6 שלו), ומכיוון שהוא לא הופיע בקונצרטים המוקדמים, זו הצהרה גדולה למקום שבו הוא עומד במוזיקה היהודית של היום. הוא שר את השיר היפה שלו Bitchu ויחד עם מקהלת המבוגרים, זה ביצוע יפהפה.

ירחמיאל ביגון ומקהלת הבנים של מיאמי הם המבצעים הבאים והם שרים את שיר הכותרת של הוצאתם האחרונה "שמע ישראל". כפי שאמרתי בעבר, יש להם סגנון מאוד ברור שעזר להם לצבור פופולריות לאורך השנים. הם מאוד חדים בביצועים שלהם ובסטנדרט הזהב של מקצועיות בכל הנוגע למקהלות.

לפני הגמר נואם יגאל קאלק, מנהל בית הספר לשיר יהודי בלונדון. אני לא בטוח מה בדיוק הייתה הנקודה שלו אז אני לא מתכוון להגיב.

סיום הקונצרט הוא שר את שיר ה-HASC המפורסם של אייבי רוטנברג מתוך HASC 4, Candles! זה שיר יפהפה שתופס את המהות של HASC ומבוצע יפה על ידי כל הקאסט.

לסיכום, זה קונצרט מדהים שאני בטוח שמישהו שם נהנה ממנו בשידור חי וכל מי שיצפה ב-DVD או יקשיב לדיסק. היא זמינה http://www.mostlymusic.com/a-time-for-celebration-hasc-25.html או בכל מקום שבו נמכרת מוזיקה יהודית טובה. בתור חובב קונצרטים של HASC אני באמת נהניתי להקשיב לו ואני יכול רק לדמיין איך זה יהיה להיות נוכח בהופעה של HASC. אולי יום אחד…