וואו! גבירותיי ורבותיי, זה היה כל כך הרבה זמן! הרשו לי לתת לכם עדכון על החודשים האחרונים. קיבלתי מקלדת חדשה, שפכתי סודה על המחשב שלי ותיקנתי את זה (חוץ מהמקש Backspace הנחוץ) וחבר שלי קיבל בי ... אוקיי, JTop, אני צריך שתתמקד קצת כאן. זה לא אחד מעדכוני הסטטוס האקראיים שלך בפייסבוק; זה מאמר לאתר מקצועי. סליחה, רק כמה מחשבות נשפכות החוצה... בכל מקרה, יש שתי סיבות למחסור שלי במאמרים במהלך החודשים האחרונים; הראשון הוא העצלנות הסופנית שלי בכל הנוגע לרשום את דעתי הנחשבת מאוד על חומר מוזיקלי ראוי. הסיבה האחרת היא שאני לא מרגיש בנוח לכתוב דעה לא כנה על משהו שלא ראוי לזמני. אני מתכוון איזה סוג של אדם אהיה אם אשמיע הצהרות לא כנות רק כדי לגרום לאנשים לחבב אותי ולתת לי את קול האישור שלהם? אני אהיה כמו הבחור ההוא שמתגורר ב-1600 Pennsylvania Avenue Northwest, Washington, DC 20500. באלבום הזה מצאתי הזדמנות נפלאה להצעיר מחדש את תפקידי המבלבל אך הרווחי ב-JMR של Chief (Re) Distributor of Musical Malarkey (כן) , שמתי לב לנימוקים הפוליטיים בפסקה זו, אבל אם זה לא מוצא חן בעיניך, תממן לי מחשב חדש עם מפתח backspace פונקציונלי וגם טכנולוגיית טיפול בהלם כדי להילחם בכתיבה שטותית. כל כרטיסי האשראי או החיוב העיקריים מתקבלים. עמלה של 35 דולר עבור כל ההמחאות המוחזרות.) סתם. אם זו הפעם הראשונה שלך באתר, בדוק את הביקורות האחרות שלי, כמו גם את המאמרים הכתובים היטב של חבריי הכותבים. אני יכול להבטיח שתתרשם כראוי. אוקיי, עכשיו בואו נסתכל על האלבום:
יש תקווה- זה עתה הבנתי שכלל לא הצגתי את האמן, ככל הנראה בחיפזון שלי לשקם את מצבי הנפשי המתדרדר בהדרגה. אז לפני שאתחיל לרגש אותך עם הידע המוזיקלי העצום שלי, אעשה זאת. בני פרידמן הוא אחיינו של אברהם פריד האגדי ובאופן לא מפתיע נשמע בדיוק כמוהו פרט למנעד הקולי שלו. כאמור, הסגנונות והשאיפות המוזיקליות שלהם, נגיד, שונים לחלוטין. אברהם פריד בדרך כלל דבק יותר במבחר שירים מיינסטרים בעוד שאחיינו נוטה לכוון יותר ל"טכנואיי", אם תרצו ז'אנר. בהערה זו, אתחיל לסקור את רצועת הכותרת שלמעשה מציגה סגנון טכנו/הורה שהפך לזעם במוזיקה היהודית לאחרונה (הופאכטו, קוודו, ניגון חב"ד רק כדי להזכיר כמה). הלחן על ידי ארי גולדוואג ועיבוד על ידי איאן פרייטור, לשיר הזה יש קצב ומנגינה ממש קליט שהוא מושלם לריקוד. בערך 2:40 בפנים יש הפוגה שנותנת לי הרגשה שאני עומד באמצע מועדון ריקודים והדי ג'יי רוצה לבדוק את האימייל שלו אז הוא מפחית קצת את המוזיקה. ברגע שהוא רואה בעצב ששום דבר בעל משמעות מרעישה לא נשלח אליו ב-5 הדקות האחרונות, הוא מגביר את המוזיקה בנקמה, מודגש על ידי סאונד סינתסי מדהים שדומה מאוד לצפירת משטרה. כדי להדוף את ההערות הבלתי נמנעות על התמונה הזו שציירתי עבורכם שתפורסם על ידי אנשים בעלי כוונות טובות וכנות בנוגע לסטיגמה (או האיסור) הקשורה במועדוני ריקודים בעולם היהודי, אני אומר זאת מראש: "יש לי מעולם לא הייתי, וגם לא מתכננת להימצא במועדון ריקודים. המטאפורה הזו הייתה בדיוק זה - מטפורה. כמו כן, העובדה שאתה מנסה להדריך אותי ב"כיוון הנכון", כביכול, פירושה שאתה ניגש לאינטרנט... אוי לא! בבקשה, אל תפטר אותי! מקש Backspace, זה - הוא שבור! אוי... אני מניח שאצטרך להיות ממש זהיר מכאן והלאה... אז, בכל מקרה איפה הייתי? אה כן, דיברתי על עלייתו ונפילתו של הקצב בשיר הזה. השיר מסתיים באופן די פתאומי ולא בולט (לא אשתמש בדוגמאות נוספות של דיג'יי מחשש לחתום את גורלי) ונותן לי סוג של הרגשה שמישהו חטף ממני משהו מאוד יקר כמו סם, המקלדת שלי. למרות שאני מסכים עם הקונספט של הסוף הזה, אני חושב שהמאזינים היו מקבלים שירות טוב יותר לו היה סוף דהייה משמעותי יותר, אולי עם כמה פדים כלי הקשה ו/או צלילי סינטיס כבדים ששוררים מידה או שתיים לאחר מכן. ובכן, אפילו אני מתחיל להסתחרר עם כל הז'רגון המוזיקלי הזה אז אני אסכם את העניינים כאן. עם זאת, דבר נוסף ראוי לציון, והוא המילים שנכתבו על ידי מרים ישראלי וארי גולדוואג המטיפים לתקווה ואמונה עצומים. עכשיו הגיע הזמן להמשיך הלאה אז אני אדרג את הלהיט המובטח הזה ב-8.5 מתוך 10 כוכבים.
הבויכר- השיר הזה הוא רוק הארד רוק שעוצב במומחיות על ידי לייב יעקב ריגלר, שבדרך כלל קישרתי לז'אנר התזמורתי של המוזיקה אבל היי, יש מקרים שאנשים מקשרים אותי להיות חבר נורמלי ומתפקד בחברה אז מה יודע. ? אני אוהב את החלק הנמוך יותר מהחלק הגבוה שהוא המנגינה הטיפוסית של היום ה -8 (אם כי אני מעריך את ההחלפה האקראית משהו של B ב-Bmi בסוף). אגב, בנצי מרקוס מ-8 th Day אכן הלחין את השיר הזה שבו מופיע גם איצי ספינר תורם עם קולות רקע. ב-2:10 בפנים יש סולו בס מאלתר על אחד הפזמונים המושמעים לאורך השיר שהוא כנראה אחד הראשונים במוזיקה היהודית מאז סים שלום של גבאי. זמן קצר לאחר מכן, Eye of The Tiger מתחיל להתנגן כדי ללוות את החלק הגבוה (תודו, כולכם חושבים על זה). אני לא בטוח אם זה אי פעם יעשה את זה גדול אבל מה שלא יהיה, זה שיר די מוצק ואני אתן לו 7.5 מתוך 10 כוכבים.
B'Sheim Hashem- כששמעתי את השיר הזה לראשונה בסמפלר האודיו באתר Mostlymusic.com הופתעתי מאוד לטובה מכיוון שידעתי את הפנינה הזו הרבה לפני שאפילו בני שמע אותו. חבר טוב שלי, שמעדיף בהכנעה להתחבא מאחורי מעטה האנונימיות, היה מעורב מאוד ביצירת ה-3/4 המדהים הזה למרות שהוא גם מעדיף שלא אחשוף את הפרטים המדויקים של השתתפותו. זה פשוט מגניב ששמעתי את זה לפני כל כך הרבה שנים ועכשיו פתאום שר אותו זמר מקצועי עם מוזיקאים מקצועיים. אם כבר מדברים על השטן, לייב יעקב ריגלר עושה את זה שוב עם העיבודים המתוקים והקולעים האלה שאני חייב להודות שהם הרבה יותר מתאימים מהראשונים שלי כשניגנתי את השיר לראשונה. רוב השיר מורכב מבחירת אצבעות עדינה בצורה מרגיעה, בעיקר על גיטרה אקוסטית. בפעם השנייה יש נגינת חצוצרה פשוטה ויפה וזה כנראה ג'ים היינס אבל אולי זה Crew (כמה זמן לקח לך להבין את זה?). האקורד של Ma7 בחלק הגבוה הוא קלישאתי אבל קלאסה. דבר אחד שהיה בלתי צפוי מגיע קצת אחרי 4 דקות, כשבני מווסת לפתע את השיר ל-b5 גבוה יותר ומצטרפת את כל הלהקה בפעם הראשונה. לאחר זמן מה, המוזיקה שוב שוקעת לבחירת אצבעות ומסתיימת בהתקדמות אקורד נחמדה, אם כי מעניינת. השיר הזה ממחיש את יכולתו של בני לשיר מהנשמה; משהו שהוא ללא ספק ירש (במידה מסוימת) מדודו היוקרתי. מארק לוין הלחין וגם שר ברצועה שזוכה ממני ל-8 מתוך 10 כוכבים.
מעלה אני- הנה עוד שיר בסגנון יום ה -8, למרות שהשיר הזה הולחן על ידי אלימלך בלומשטיין. זה די ברור רק מהאזנה לרוק הזה שהוא עובד על ידי גיטריסט. אריה קונצלר בהחלט זוכה בכבוד שלי לעיבודים האלה כי בניגוד להרבה גיטריסטים בימינו הוא בעצם גם מוזיקאי. הוא לא עוסק רק בגריסה ואקורדים כוח (למרות שלא חסר את זה בשיר הזה) כפי שהרבה גיטריסטים מפורסמים נוטים להיות. גם ארי גולדוואג העניק שוב את כישרונו עם קולות הרקע והרכב המבוא. האם זה יהיה הלהיט הבא בקרב ישיבת בחורים? זו נותרה שאלת 16 טריליון הדולר (ראה לעיל לבעיות עם הצהרה זו). אם היה לי בדרך שלי זה היה פשוט נחשב לשיר פילר אם כי קליט. ואז שוב, אם היו לי דברים בדרך שלי, הייתי מנגן בלהקה מקצועית, לא הייתי נדרש להיכנע לעריכה הקפדנית שנראתה הכרחית על ידי מנהל האתר הזה ו-7-11 במונסי היו מגדילים את מחירי הנקניקיות שלהם. קוהרנטי. סליחה, יש לי חסימת סופרים (ולא זה לא מצב קיים שפותח כשהתחלתי לכתוב עבור JMR). עם זאת, אין צורך לדאוג או לדאוג, הטוב ביותר עוד לפנינו (כלומר מוזיקלית). 6 מתוך 10 כוכבים.
שלום עליכם- השיר הזה מתחיל עם קטעים ממה שהם ללא ספק שני המילים הנפוצים ביותר של שלום עליכם המושרים בליל שבת. איכשהו אני לא חושב שהקול הראשי של הקטע הראשון הוא בעצם סופרן אמיתי אבל הוא עושה את העבודה בכל מקרה. הצלחתי לתפוס אינטואיטיבית מההתחלה שזה לא הולך להיות שיר בסגנון ישן. זה הופך את עצמו בהדרגה לטכנו/הורה אדיר למדי. ארי גולדוואג הלחין את השיר כשאיאן פרייטור לקח את ההגה לעיבודים המתאימים. הייתי מתחמק אם לא אזכיר את המקהלה (בהנהגתו של משה רוט) שעשתה עבודה נפלאה בהקדמה ולאורך השיר. שוב, בין אם השיר הזה באמת ממריא או לא זה ה-16 טריליות - אוקיי סליחה, לא כזה מצחיק בפעם השנייה. אבל אתה מבין את התמונה. באופן אישי, אני אוהב את השיר הזה מאוד ואני מאמין שיש לו המון פוטנציאל ולכן דירוג (נכון לעכשיו) של 8.5 מתוך 10 כוכבים ממני.
ממלך כהנים- משהו בשיר הזה מזכיר לי את אחד השירים מהאלבום הראשון של בני למרות שאני לא ממש יכול לשים עליו את האצבע. יש לו מנגינה מאוד איטית ומהנה שמושר במומחיות של בני אבל אני עדיין רוצה לשמוע את אברמל שר את זה. בסביבות השעה 2:20 השיר יוצא לבלדת 4/4 רוק עוצמתית להפליא ואחריה סולו גיטרה יוצא דופן כפליים עם אוברדאבים בביצוע ככל הנראה על ידי אבי סינגולדה אם כי בהחלט אפשרי שעוז נוי ו/או אריה קונטסלר עשו זאת. זו דוגמה מצוינת לנקודה שציינתי למעלה. אם מישהו יודע לנגן בגיטרה מוזיקלית בלי רק לגרוס כל הזמן מיותר הוא יכול להמיר אותה לאחד הכלים הכי נשמותיים, אקספרסיביים ודינמיים. אלימלך בלומשטיין הלחין את המהמם הזה כשאיאן פרייטור שוב עושה עבודה מעולה בעיבוד השיר. משהו שלא התאים לי עם זאת, היה אקורד G ב-0:39 אינץ'. בלי להעליב איאן, אבל זה קצת תפל לטעמי. אם כבר מדברים על אקורדים, השיר מסתיים בשיר מאוד מעניין שהוא פשוט קצת ארוך ומורכב מדי עבור המאמר הזה. זה קצת מתפוגג ומשאיר את המאזין תלוי באוויר... 9 מתוך 10 כוכבים.
Ivdu- מאזין הפתגם מוריד ארצה עם מה שהוא כנראה השיר האהוב עליי באלבום. זה מתחיל בהקדמה מאוד ארוכה וממושכת שאולי על גבול הגזמה אבל אני עדיין מאשר. הוא מכיל התקדמות אקורד שלפחות מבחינה הקשרית, נשמעת אולטרה-פאנקית. לשיר עצמו יש קצב דיסקו קופצני מדבק שנשמע כמו משהו שאברי ג'י בישל. אבל כפי שהתרחש לאחרונה בקצב גבוה להחריד, אני טועה - שוב! ירון גרשובסקי, הידוע בעיקר בזכות כישוריו בפסנתר ברמה עולמית, מעניק את המומחיות המוזיקלית העצומה שלו בלהיט המיידי הזה שהלחין בני עצמו ויוני אליאב. גולת הכותרת של השיר מבחינתי מתרחשת בסביבות 2:50, כאשר הקלידן (או ירון או אולי איאן פרייטור) מבצע סולו סינתיסייזר מאוזן לחלוטין, לא תפל מדי ועדיין לא מכיל עודף של פיצה. זה לא נשמע מסובך להפליא להבנה או אפילו לנגן, אבל יש לו את האיכות העיקרית של מה שסולו עוסק בו - אלתור. אם השיר הזה לא יגיע לראש רשימות ההשמעה של chasuna, אפסיק לכתוב ל-JMR מרצוני ! 9.5 מתוך 10 כוכבים.
דור אחרון- יש לזה קצב פשוט מאוד של 4/4 oom-pah עם מנגינה ותחושה כללית שמזכירה מוזיקת MBD ישנה לארוחת ערב. הלחן של אלימלך בלומשטיין ועיבודו של איאן פרייטור מציג קלידן המחקה מנדולינה ברקע בצורה די מדויקת, אפשר להוסיף. זהו אחד מאותם זן נדיר של "Niggun Neshomaesque" של שירים שניתן להשמיע שוב ושוב אינספור פעמים מבלי שהמאזין הממוצע יפנה ל-iPod ו/או למחשב (כלומר, אם הוא עדיין לא עשה זאת מקריאת המאמרים שלי ). אני לא בטוח שאני באמת חופר יותר מדי את הסוף שמתרחש בצורה די פתאומית. אני מרגיש שהאינטרו היה צריך להתנגן פעם נוספת לפני שהשיר הסתיים. אני יודע שזה קלישאתי אבל זה היה משאיר את המאזין עם תחושה שהשיר נפתר. אז שוב, ייתכן שזה נעשה בכוונה כדי לעודד חזרה על השיר. הייתי מעז לומר שהאחרון היה המוטיבציה של איאן. 9 מתוך 10 כוכבים.
והביוסים- זה ראפ שאני שומע? לא, תודה לאל שהמוזיקה היהודית עדיין לא חצתה את המחסום הזה. מה שכן יש לנו כאן זה מוזיקה יהודית שמובילה את הקו עם בלדת R&B Soul מרוככת, אם תרצו, כזו שתגרום למו נשיקה ולמקהלת הבנים קול נוער לקצף מהפה. ייצי וולדנר הלחין את השיר ואיכשהו אני לא מאוד נוטה לחשוב שהוא קיבל אותו מהרבי שלו. כמובן שזה לא בהכרח דבר רע בכלל אבל זה אמור לצייר לך תמונה ברורה יותר של השיר. אני כן אוהב את המנגינה והמוזיקה למרות שאני לא חושב שזה תואם מבחינת הסגנון. אני חושב שאולי בלדה פשוטה יותר הייתה בסדר, אבל בכל זאת איאן פרייטור שוב ממחיש את יכולתו המוזיקלית בשיר הזה. מגיע לו גם קרדיט על תיאום עם איצי ספינר (ששר את קולות הרקע) ושהוא דיבב את השירה שלו כדי ליצור Emi9. אם כבר מדברים על שירה, מישהו שם לב שלא התמקדתי מספיק בבני? נראה שיש לי ADD מוזיקלי כשזה מגיע לכתיבה. בכל מקרה, בני מדגים את יכולתו לנהל את הסולם על ידי שירת השיר שעלול להיות שנוי במחלוקת שככזה זוכה ממני לדרוג של 7 מתוך 10 כוכבים.
שחר המשיח- ירון גרשובסקי מתחיל את השיר הקליט הזה בליווי פסנתרני של בני (Bug off spellcheck, I like the word!) לפני שהוא עובר לדיסקו פאנקי בהחלט ברוב השיר. אלימלך בלומשטיין ואיאן פרייטור שוב מופיעים בעוד איצי ספינר תורם שוב עם קולות רקע. המילים, המצויות בהגדה של פסח, מעבירות מסר עוצמתי ומעורר השראה אשר מוסבר בקצרה אך נוקבת על כריכת הז'קט ואני מצטט מילה במילה: "שחר המשיח יביא לא רק עתיד מזהיר יותר, אלא עבר בהיר יותר; כי אז נסתכל אחורה ונראה איך הכל היה טוב. החושך היה ממש בהיר, והיום היה אפילו יותר בהיר ממה שחשבנו. אז בבקשה, תביא את זה!" בעיקרון, זה מפרט את הפתגם הפופולרי של ראייה לאחור היא תמיד 20/20 (למעט כנראה, במקרה של מצביעים אמריקאים). לשיר יש טעמים שונים הכלולים בתוכו, כולל אך לא רק ייצי ספינר, אלבומו הראשון של בני פרידמן ואפילו לרגע קצר מתיסיהו. אני עצלן מכדי למצוא את השעה המדויקת של האחרון הזה אז אני מאתגר את כל הקוראים שלי למצוא אותו ולפרסם את התשובה בקטע התגובות. דבר אחד שמעבר לי הוא החוסר המשווע של סטירה בס לאורך כל השיר, במיוחד היכן שהמוזיקה מצדיקה זאת בבירור! באמת שאין לי תשובה לזה אבל מי אני שאתווכח עם כישרון מוזיקלי גדול כמו איאן פרייטור? בסך הכל זה בהחלט חומר להיטים ואני מצפה שהוא יהפוך לכזה; מכאן דירוג של 8.5 מתוך 10 כוכבים ממני.
ברחמים- זהו שיר יפה אך מקורי שהלחין ארי גולדוואג ועיבודו של איאן פרייטור כבלדה מרגיעה אך עוצמתית בת 16 פעימות. אני רק יכול לדמיין את אברהם פריד שר את החלק הגבוה, קולו נשבר בנקודות מסוימות. עם זאת, זה לא הוגן שאני צריך להשוות בין השניים במיוחד כשזה לא כאילו בני היה נורא. לא, להיפך הוא שר יותר ממספיק. איצי ספינר שוב מופיע כסולן גיבוי בשיר הזה וגם ארי גולדוואג שר כמה פסוקים. אין יותר מדי שבחים שאני יכול להרעיף על השיר הזה מכיוון שהוא מקבל ממני דירוג של 9 מתוך 10 כוכבים.
יש הרבה אנשים שמתעקשים שבכל פעם שהם שומעים את בני פרידמן הם לא יכולים שלא להשוות אותו עם דודו, כולל אני. מהאנשים האלה רבים מתנגדים וטוענים שהוא מנגן כינור שני לדודו המוכשר יותר. יש לי מילה אחת לומר על מה שהחזקתי בו רק לאירוע כמו זה: פאה! האם המוזיקאי הגדול בעולם קרוב בכישרון לדוד המלך או אפילו להבדיל, בטהובן? לא הם לא, אבל האם זה אומר שאין להם שום כישרון? ברור שלא! הדבר נכון גם במצב זה. לבני יש קהל מאוד נאמן של מעריצים שאם כבר הוא מגוון יותר מזה של אברהם פריד. שניהם מוכשרים ביותר בדרכים הייחודיות שלהם. למרות שסביר להניח שלא תהיה לאלבום הזה את אותה השפעה נפיצה על עולם המוזיקה היהודית כמו לראשון של בני (אין שירים בקליבר No Lyrics Niggun), עדיין יש המון שירים איכותיים שאפשר להסתובב בהם. אני אדרג את האלבום הזה ב-8 מתוך 10 כוכבים ואם עדיין לא רכשת את התקליטור, אני ממליץ לך בחום לעשות זאת על ידי ביקור ב- http://www.mostlymusic.com/yesh-tikvah.html או ביודאיקה המקומית שלך חנות אם אתה מעדיף את השיטה המיושנת. כמו תמיד, ההערות, השאלות וההצעות שלך יתקבלו בברכה למטה. גם הביקורות שלך מתקבלות בברכה אבל שימו לב שאני לא אסבול חוצפה!!!
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.