לא לעתים קרובות יוצא אלבום ובו אחד-עשר שירים, כולם הולחנו על ידי מישהו שאפילו לא מבוגר מספיק להצביע, אבל עשה עינאי, שעתיד לצאת בקרוב על ידי אדרת מיוזיק, הוא לא האלבום הטיפוסי שלך.
עם השירה והלחנים של תלמיד הישיבה בלוס אנג'לס בן החמש עשרה יואל וייס, עשה עינאי כבר שנתיים וחצי בהתהוות. הוא כולל מגוון סגנונות מוזיקליים, חלקם אופטימיים יותר, חלקם יותר לבביים, אבל כולם כתובים בסגנון המותג הייחודי של יואל.
יואל מפגין בגרות מוזרה כאשר השירים שלו עוברים את הסולם, החל מי חייש האופטימי, שנכתב בחלקו כשיר ערש לאחותו התינוקת של יואל, ועד אשר ברא השליו, שהולחן לכבוד חתונת דודה ל-No Goodbye, שנכתב במקור. כמחווה לסבא וסבתא של יואל שעלו לארץ בגיל תשעים ולאחר מכן הוקדשו מחדש לדור השואה.
האלבום, בהפקת נפתלי שניצלר, עם עיבודים של שניצלר ורולי אזרחי, החל במקור כמזכרת כשיואל הקליט את הלחן הראשון שלו, "וחיה", לחן קליט שהפך לחביב המשפחה. ככל שיואל המשיך להלחין, הוא המשיך להקליט את שיריו ועם הזמן החליטו יואל והוריו לחבר את השירים לאלבום.
בטוויסט ייחודי נוסף, יצירות האמנות הבולטות של סרולי מאייר נעשו בטכנולוגיית Chroma Depth, מה שהוסיף מימד מרגש במיוחד לגרפיקה בעת צפייה במשקפי Chroma Depth 3D הכלולים באלבום.
"קשרנו את שם האלבום, עשה עינאי, עם היצירה הייחודית", הסבירה אמו של יואל, חני וייס, שכתבה את המילים לשלושת השירים באנגלית באלבום. "כשאתה מרכיב את המשקפיים, זה לוקח את התלת מימד לרמה חדשה לגמרי והגרפיקה היא פעילות בפני עצמה."
מסיימת את האלבום יצירת מקהלה של מוישי קראוש ושלמה קאופמן בתזמור של כמה ממיטב המוזיקה היהודית ביניהם ירון גרשובסקי, גל גרשובסקי, אבי אבידני, נחמן דרייר, לארי גי, מוישי פריד, יוסי פרקס ושלמה כהן.
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.