המיטב של מרדכי בן דוד – פרספקטיבה לקריירה pt. 4

מאמינים: (***) 2001: שיר הכותרת של האלבום הזה הגיע בערך כמו משיח, הפך להיות הבא בסדרת ה-Uber-hits של MBD, ומושר במשחקי כדורגל בירושלים. הקול של MBD עדיין נשמע חזק ועוצמתי, והוא באמת חוגר את זה. אני לא יודע למה הם הלכו עם הקרניים המזויפות בתזמור – השיר לא היה אותו הדבר בלי הסקסון האותנטי, ונחושת אמיתית הייתה מרימה אותו עוד יותר. אחרי "מאמינים" מגיעים עוד שני שירים מעל הממוצע בתורת הקדושה היפה ובאלקטרו לפונוב נאבוד, אבל יורד לממוצע ומטה להמשך האלבום. Chasoif, השיר ביידיש בתקליט הוא החריג האחד נוסף; MBD מוציא את זה בתחושה, והפזמון לא עושה כלום אם לא מעביר צמרמורת בעמוד השדרה. (היי – אני היחיד שחושב שהשיר Chasoif, שהוצא לזכר הטבח במומבאי על ידי בני פרידמן וכו', דומה יותר מדי לשיר הזה?) אף שיר אחר באלבום לא מרגש אותי בכלל.

קומזיץ: (***1/2) 2003: סאונד מעודן מחלחל לאלבום ההופעה הזה, עם החליל של אבי פיאמנטה בולט. שם חלופי יכול היה להיות "MBD Unplugged", כי זה הסגנון והגישה, למרות הגיטרה החשמלית שמופיעה על משיח ומקלדות הרקע. זהו תקליט רך שנותן פרספקטיבה חדשה לחלק מהותיקים, כמו גם לשירים שלא היו במקור של MBD. הלהיט של Yeedle, שירו ​​למלך, מתחיל את העניינים, ונראה שהחבר'ה מישיבות שערי יושר באמת יודעים מה הם עושים. כלי הקשה מדהימים נותנים לאוזן הנאה לכל אורכו, החל מהקדמה ל-Hinei Ma Tov של אברהם פריד (למעשה, פיטסבורגר ניגון). רכם (#4) של יעקב שוואקי הרבה יותר טוב מהמקור, אבל עדיין, "אני כל כך חולה על רכם" וכל זה... זה שיר שפשוט נעשה בו שימוש מוגזם. מא אושיב הייתה תוספת נחמדה. אחרי הכל, הוא הופק במקור בהלל של סוקי ודינג, ואלבום שכמעט נשכח. החבר'ה ממש נכנסים לזה ב-Venisgov של קרליבך (#2) ועוברים במהירות למזמור לדויד שלו, בלי מילים. החזרות באלבום – Lo Omus, Vaani Bechasdecha #2, משיח ולולי סורושה – כולם יפים ומתוקים. זה אלבום ממש צ'יל עם הרבה דברים טובים.

נחמו עמי: (*) 2004: עם שלושה שירים בלבד, ואחד (בוי יובוי) שיצא מחדש ב-Efshar Letaken, זהו דיסק די נשכח. האיכות של השירים לא כל כך גרועה - כולם יהיו בסדר כפילרים על, נגיד, אשאר לתקן, אבל כסינגל הם לא עושים צדק אחד עם השני. Boi Yovoi הוא המנגינה המהירה היחידה, שלא נזקקה כלל לסולן ילדים. נחמו עמי יפהפה, ולעד מוסאי - אם לקח מילים ששימשו קודם לכן באל תשיעש המדהים, אבל עם הבעה דומעת כאן - יש את המנגינה של תפילה מכל הלב, אבל MBD מבלה יותר מדי זמן בפאלסט. מסקרן אותי לגלות מה הם חשבו להוציא את שלושת השירים האלה בנפרד מאלבום מלא - זה פשוט לא נראה לי כל כך הגיוני.

Efshar Letaken: (***) 2006: לטעמי, תקליט זה הוא המשך ישיר בקונספט ובסגנון של מאמינים. יש לו כמה מנגינות טובות ב-Usid וב-Nodeh Lecho - אזכור בולט מגיע לגשר הפלסטות בשיר האחרון. Veshulmu הוא עוד שיר מוצק, ראוי לשיר; חיבור ברור של הלל פיילי. שני השירים הטובים ביותר באלבום, Gevald ו-Mi Chamcha, משקפים זה את זה עם הביטויים האשכנזים לעומת הספרדים (Mi Chamcha עם ביטוי מאוד ספרדי, "Wy, wy, wy..."). ומקהלת נערי הישיבה עושה הופעת אורח נחמדה באונו מלך, עוד יצירה ראויה. אבל האלבום בכללותו מתנודד תחת משקלם של שלושה שירים פחותים: ראש השנה (#2) - עם הלחן המצחיק שלו שאין לו שום התאמה למילים הקודרות. באמת, מה הם חשבו? (אם כי אני חייב להודות שתמיד אהבתי את השופר שם.) ו'דה היא חיבור ממוצע, עם עיבוד חלש בין הרמוניות חלשות, ומילים שפשוט לא מאוזנות טוב מהלחן. Yeedle (המפיק) יכול היה למצוא שיר שהיה מתאים יותר לכשרונותיו. ולרצועת הכותרת יש קונספט נהדר והפקה אמנותית, כמו גם פזמון טוב, אבל באורך של יותר מעשר דקות (!), במיוחד בהתחשב בנאום הארוך דמוי קרליבך, הוא פשוט ארוך מדי. לגבי ההוצאה המחודשת של Boi Yovoi, למרות שזה אולי טוב יותר כאן (הוא מהיר יותר ומלא יותר), זה מיותר.

אוסף היידיש: (**1/2) 2007: אנתולוגיה נוספת, אך לגישה זו יש גישה שונה מאוד מזו שננקטה עבור האוסף האנגלי. רק שישה שירים כאן הוקלטו מחדש, ורק שיר אחד חלש מאוד (Tatte) חדש. בעוד שיר מעולה כמו Golus Pharoah לא היה צריך להיות רמיקס, Yidden היה די עייף - לאחר שהופיע ב-3 HASCs ו-Live in Yerushalayim, מלבד המקור. באשר לששת הוותיקים החדשים, יש לומר שיהיה קשה לחזור על הצלחתו, פשוט כי להתחרות עם הנעורים שלו הוא פשוט בלתי אפשרי; קולו כאן עבה וכבד, ואינו יכול להשתוות לקול הקל והגמיש של המקור. אם הייתי מעורב, הייתי לוקח את השירה מהמקור ומציב אותם על העיבודים החדשים. אני מאוד אוהב את העובדה שהם לקחו את העיבודים הישנים והיפים ונתנו להם עיבודים מודרניים קלים. Ich Hob Gevart הוא השיר המוביל באלבום, ואחריו מקרוב Tayere Futter. ניקס סולנית הילד בבלוז דם שופר, וזה היה שיר טוב. היה צריך להאט מעט את ליכטיגר שבת. זה אוסף יפה של שירים, אבל יותר מדי בשביל להתלונן על השירים שעברו מחדש.

אוסף הפלטינה: 2009: אני מניח שאפשר לומר שזהו אוסף בערך כאשר MBD הפך לפלטינה. אני אומר את זה, כי האוסף הזה לוקח רק מספרים מהאלבום הכפול והלאה - באופן מפתיע לא שואב מתחנות הכוח של שנות ה-80, Let My People Go ו-Not For Sale. בסך הכל, אם הייתם הולכים לקנות רק אלבום אחד משנות ה-90 ואילך, מדובר באוסף ראוי. "הגון" רק בגלל שחסר כל כך הרבה - לדעתו של הכותב הזה, באמת שווה לקנות כל אלבום! כאלבום שאין בו שום דבר חדש ושום דבר לא השתנה, הוא נותר ללא דירוג. (נראה שיש אוסף של שלושה תקליטורים מ-GalPaz בשם MBD Greatest Hits שכולל את האלבומים הקודמים של המלך, אבל אני לא בטוח אם זה אושר רשמית, או קרע ישראלי.)

קולום אהובים: (*****) 2009: עבר הרבה זמן מאז שיצא אלבום גדול באמת על ידי המלך, אז תצטרכו לסלוח לאלו מאיתנו שהחלו לפקפק. אבל לא היינו צריכים. בקולום אהבים הוציא מרדכי מבחר מצוין של שירים באכפתיות. הקול שלו יותר טוב כאן ממה שהיה כבר הרבה זמן, ועם שירים לכל הטעמים, שום דבר לא חסר כאן. טוב, אולי שיר באנגלית היה נחמד. אבל חוץ מזה, תראו מה יש לנו כאן: קופצים ראויים לריקוד בכולום אהובים, אם עין (#2) ועומר ר' עקיבא; קרונרים מהממים בהחלט ב"עוב-ירושלים" העדין, אס אחאי - עם הפרשנות המעודנת שלו על ההתנתקות הטראגית מגוש קטיף - ועם יהיה, עם פייד-אאוט עדין ומהמם לגמר; טראק ודואט מבריק בבנין השמחה של אהרון רזאל; וחומרי מילוי מוצקים מעל הממוצע. התזמור של אס אחאי מעלה בראש זיכרונות ישנים מאוד, שהם דומים מאוד לליווי של Keili Keili #1, מהינני. החוליה החלשה ביותר תהיה כי אלוקים – לחן יפה מאוד שלא תואם את המילים היטב. אם אנחנו מתכוונים לחטט, עומר ר' עקיבא מאוד דומה בסגנונו ללחן הקלאסי עם המילים האלה, המושר בל"ג בעומר בסביבות השנה. התזמור עמוס הכוח, המזכיר את Misirlou של Pulp Fiction/דיק דייל/המסורתית היוונית (ובעיקר של הוראס), מבדיל בין השניים. אני מקבל בעיטה אמיתית מהסיפור שסופר ב"יידיש מוידים ענשני לוך". MBD (דרך ליפא) אומר, "Mein kind, di leibst in a tuois" - "ילד שלי, אתה חי בטעות." אתה חייב להסכים עם הסנטימנט הזה כשמדברים על בחור שמספיק טיפש לחשוב שהוא יכול להתחמק מהחפץ חיים על ידי גרירת שמונה אסראי שלו כמה שיותר זמן! בכל מקרה, הסיפור חושף את היקף אהבת ישראל של החפץ חיים, שכן הוא השיב לשאלה ילדותית בתשובה שאפילו הבחור ההוא יכול היה להבין... אבל אני סוטה. בקיצור, זה רק עוד שיר טוב באלבום מעולה. עכשיו אם רק הם יקבלו את הגמר הזה להמשך אינסטרומנטלי...

כיסיפים: (***) 2011: כולם חשבו שזו הקלטה סופית בלתי צפויה לחלוטין, ובהתבסס על ויקיפדיה, אולי זה לא יהיה. Kissifim הוא אלבום עם נוכחות קלה די נמוכה וסאונד מבוסס גיטרה שמחזיר לקומזיץ, ובכל זאת יש בו אלמנט של קסם שהוא שלו. סקרתי את האלבום כולו כשהוא יצא, והתחושות שלי עמדו במידה רבה בשנה שחלפה מאז. אבל בקיצור, הייתי רוצה להגיע לכאן יותר מ-MBD ופחות ממקהלת שירה, שקיבלה חיוב שווה משום מה, מהדהד את הנוכחות החזקה של המקהלה ב-MBD וחברים. השירים הטובים ביותר ביצירה הם שומרי, חב"ד ענים זמירות, ועוד שיר ביידיש מהמם ברצועת הכותרת. אבל... עוד אחת אני מאמין (מספר 7!) תחובה בתוך ה-Werdyger Medley. למרות שהביצוע שלו מעט בלתי מוסבר, זה עדיין תקליט משובח וראוי.

אז עכשיו הגענו למה שבוודאי חולק עליו כמעט כל מי שקורא את המאמר הזה - ההענקה הכמעט שרירותית של "הטוב ביותר" לארבעה עשורים של אמנות מוזיקלית: הכוללת עבודה של עשרות מלחינים, מעבדים, מוזיקאים ומהנדסים מוכשרים, בראש קול המוזיקה היהודית, מרדכי בן דוד.

אלבום מוביל: תקראו לזה שוטר, אבל אני לא יכול להחליט על האלבום הטוב ביותר. במקום זאת אלך לפי העשור: שנות ה-70, חינני; שנות ה-80, Let My People Go (לשירה ועיבוד) או Not For Sale (איכות השיר); שנות ה-90, We Are One; שנות ה-2000, כולום אהבים.

שיר מוביל: אוף. אני לא יכול להתקרב לזה אפילו! אני אצטרך לחלק את זה לחלוקות משנה:

שיר מוביל באנגלית: Lyrically, We Are One; מבחינה ווקאלית, תן לאנשים שלי ללכת

שיר עברית מוביל: עד מטאי, ב-We Are One.

שיר מוביל ביידיש: Golus Pharoah, ב-Let My People Go

הלהיט המהיר ביותר: Daaga Minayin

שיר המילים המסורתי המוביל: טוב להודוס, לא למכירה

שיר מוביל עם מילים מורמות מספר: בנין השמחה, בקולום אהבים

שיר סלואו מוביל: אני מאמין, ב-Let My People Go

המילים הכי מוגזמות חוץ מאני מאמין: רחם, זה הכל שלך - 4 שירים, ועוד שניים של צור משלל ואחד לא שלם ב-Around the Year!

מספר השירים שחוזרים על המילה שבת בלי סוף: 6 (אני שבת, ישמחו מס' 2, שבת קודש, אונו מלך, שומרי ו-Yeedle's Vezakeinu). האם פספסתי משהו?

(חלק 1 של סדרה זו כאן , חלק 2 כאן , וחלק 3 כאן .)