כמה שיחות אחרונות בפייסבוק על כמה אלבומים ישנים יותר הביאו אותי לסיבוב הופעות מוזיקה נוסטלגי. התחלתי (לפני הספירה כמובן) בהשאלת הקסטה הישנה של "מיטל השמיים" של לייבל השל אבם, שם הוא האדם השני ששר את "אלוקי נשמה" המפורסם כיום (דודו פישר אכן הוציא במקור את הפנינה של משה לאופר ב-1985 ולייבל הוציא את אלבומו. בשנת 1987). האזנה לקסטה (כן עדיין יש לי נגני קלטות) העלתה הרבה זיכרונות ישנים וטובים. התחלתי לחשוב אחורה על הקסטות הראשונות שהיו בבעלותי באופן אישי, אנחנו מאמינים מאת דב לוין, ומסעות 1. מי שהסיע את טנדר המניין שלנו לבית הספר נהג להאזין לאלבום הבכורה של דב לוין, "וכולום מקבלים" , ולכן הפכתי לאלבום הבכורה של דב לוין. מעריץ ענק של דב לוין. אפילו קיבלתי את החתימה שלו כשהוא הגיע לשיקגו להופעה (היא על מעיל הקלטות של We Believe שלי). בילדותי הייתי אובססיבי למקהלות, ואהבתי את מקהלת הבנים של מיאמי (שבת ירושלים הייתה האהובה עליי) ומקהלת הבנים צליל וזמר (אייבשטר הייתה האהובה עליי, אבל האלבומים ה -3 שלהם כולם קיבלו הרבה זמן משחק ממני) . באותם ימים, כמובן ש-MBD ואברהם פריד היו גדולים, אבל אהבתי להקשיב למיכאל שטרייכר וחשבתי שהוא שווה איתם. היה לנו ילד פלא שלנו בזוהר, שחוץ מזה שהוא אחד הסולנים האהובים עליי של צליל וזמר הוציא כמה אלבומי סולו. יכולתי להמשיך ולהמשיך, ואפילו יכולתי לשבת ולמעשה לעבור על אוסף הקסטות הישן שלי, אבל אלו הזיכרונות שחוזרים אליי. אני סקרן לשמוע מה הזיכרונות הנוסטלגיים שלך!
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.