סיכום קונצרט: YBC לייב פסח 12!

אה, חול המועד. זמן לבלות זמן איכות עם המשפחה, לקחת פסק זמן מההמולה של חיי היומיום ולארוז להופעה כדי ליהנות ממוזיקה נהדרת וקצת כיף ישן.

במקרה שלי, הקונצרט המדובר היה YBC Live! פסח 12, בהשתתפות אוהד, החברה החדשה, וכמובן, מקהלת בני הישיבה של אלי גרסטנר, שרה שילוב של שירי YBC קלאסיים וכמה תוספות חדשות לגמרי. השנה ערכה YBC שתי הופעות, האחת בקולג' קווינס והשנייה במרכז לאמנויות הבמה ברגן באנגלווד, ניו ג'רזי. כמי שגר בפרברים, התרגשתי לקבל את ההזדמנות להשתתף בקונצרט שהיה ממוקם מחוץ לעיר ניו יורק. מורידה את הכובע בפני EG Productions על כך שהרכיבה מופע שהיה נסיעה קלה, בתיאטרון המעוצב והיפה הזה משנות ה-20 עם מקומות ישיבה ליותר מ-1300.

הערב התחיל די מהר, שתים עשרה דקות בלבד לאחר שעת ההתחלה המוכרזת של 7:30. הקהל היה מורכב מהורים וקרובי משפחה רבים של YBC, כאשר אנשים רבים החזיקו שלטים כדי לעודד את הזמר האהוב עליהם. היו גם הרבה משפחות עם ילדים קטנים, עם כל כך הרבה ילדים קטנים שנכחו עד שהרגשתי שהתעוררתי ומצאתי את עצמי נטועה בצורה מסתורית באמצע צ'אק אי צ'יז. אבל בואו נודה בזה. זהו קונצרט של YBC ולמרות הכישרון על הבמה, כוכבי התוכנית הם צעירים מכדי לנהוג במכונית, לקנות אלכוהול או אפילו להעפיל לניירות עבודה במדינת ניו יורק. בראש ובראשונה מדובר בנערים מקסימים שעולים על הבמה וכובשים את לב הקהל, משהו שהם בהחלט עשו.

המפקד של הערב לא היה המארח המקובל יוסי שרף, אלא חבר YBC שבי סופר, שבעזרת כמות מדהימה של כושר והומור, מילא בכישרון את נעליו הגדולות הרבה יותר של שרף. הערב נפתח עם ערבוב פתיחה של תזמורת יוסיס בהנחיית אלי גרסטנר, תוך ניגון מיקס של שירי YBC, ישנים וחדשים, ביניהם קול המפלל, ואהבתא, שביצ'י, אבא בוא הביתה ואלו היו הלילות וזהו. היה מעניין לראות עד כמה השירים זרמו זה לתוך זה בצורה חלקה. התזמורת הייתה יוצאת מן הכלל לאורך כל הערב, תמיד אנרגטית מבלי להאפיל על הזמרים. צעקה מיוחדת לאברמי ג'י שכמו תמיד עשה עבודה מעולה.

ראשון היה מופע הפתעה, להקת נוחי קרוהן, בביצוע עין קדוש כהשם, שיר הפתיחה מאלבומו האחרון של קרוהן, בנאי. הם היו מהנים מאוד וזה היה משעשע לצפות בקרוהן שנראה כאילו הוא רוקד ומנגן על המקלדת בו זמנית. התאכזבתי לראות אותם עוזבים את הבמה אחרי שיר אחד בלבד.

אוהד עלה לבמה לאחר מכן, שר שלום עליכם וסטופ, שניהם משמחי קהל עצומים, כשהקהל קורא "אוהד! אוהד!" לשיר הבא שלו, הצטרף לאוהד סולן YBC, ייצי ולדמן, לשיר את בירקאס הבנים מאלבומו האחרון אוהד III ובעוד קיוויתי שהשניים ישירו דואט במקום רק חלקים מתחלפים, זה עדיין היה ביצוע מקסים של הנוגע ללב הזה. שיר, ששר במקור על ידי אוהד ובנו באלבום. עד שהחל אוהד לשיר את וערסטיך, היו הישיבה הדרושות קפצו מעלה ומטה מול הבמה.

בזמן שהקהל אהב את אוהד, הם הפכו בליסטיים לגמרי כששבי הציג את כוכבי המופע, מקהלת נערי הישיבה. לבושים בחולצות לבנות, מכנסיים שחורים ועניבות שחורות רזות, כל שיר לווה בכוריאוגרפיה החתימה של YBC ואני מניח שהילדים האלה בהחלט שרפו חלק מהמצה הזו עד שהלילה נגמר. למעלה מארבעים בנים, בני שמונה עד ארבע עשרה, היו YBC מקסימים ובוינטג', ושרו את שמוי, Chasoif, These Were The Nights ו-Amein, Amein, Amein מתוך אלבום הא-קפלה החדש שלהם. לאורך הערב יוסי ניומן הציג את הבנים, ונתן לקהל הזדמנות לשים שמות לפנים, נגיעה נחמדה לאלו מאיתנו שלא היה להם שמץ של מושג מי אחד מהילדים.

לאחר הפסקה קצרה, התזמורת ניגנה מעורב נוסף ולאחר מכן אלי גרסטנר, שהיה על הבמה כל הערב וניצח על התזמורת, הסתובב לבסוף, הצחיק את הקהל ותיאר כיצד לאורך השנים, קונצרטים של מקהלת בנים בישיבה הועילו לבתי הספר. וצדקות ומייחסים את הצלחת YBC לקישור המוזיקה שלהם למצווה המיוחדת הזו. קונצרט זה יועיל לקרן מצא של בני ישראל, המספקת מזון לפסח למשפחות נזקקות בצפון הארץ. לשיתוף במצווה זו לחצו כאן .

גרסטנר גייס את השתתפות הקהל לשיר ברוך הבא, שיר שעלה לראשונה ב-YBC Live 4. גם אוהד וגם המקהלה יצאו לשיר ובסיומו, אוהד שוב עלה למרכז הבמה, שר את בוי בשלום אותו שרו המכבים בתור L'cha Dodi, אבל הוא בעצם קאבר ל-Halelujah של לאונרד כהן. (הכי מעניין, האדם שביקשתי שיעזור לי לזהות את השיר, כי ידעתי ששמעתי אותו בעבר, קרא לו "הללוקה" מהסרט שרק. כנראה שהרבה אנשים שמעו, אהבו והשתמשו בשיר הזה.) אוהד סיים עם הרכב של אלי גרסטנר מאלבומו האחרון, Malchuscha, ששוב היה ממש חביב הקהל.

המערכה הבאה הייתה רק טעימה קטנה מהחברה שעובדת קשה על אלבום חדש. הם התחילו עם מעורב Yehei/Chizku ולמרות שזוהי ההופעה החיה הרביעית שלהם ביחד, היה מרשים לראות כמה טוב הקבוצה עבדה יחד. הם סיימו עם שיר חדש מהאלבום הקרוב שלהם, Chai והיה נחמד לשמוע אותם עושים עוד שיר או שניים כדי באמת להרגיש את הקבוצה החדשה הזו.

אבל אבוי, זה לא היה אמור להיות כך. לא שלמישהו היה אכפת לראות את YBC חוזרת, שרה יבנים בתחפושת שמנקרת עיניים לגמרי. אורות הבמה כבויים ולכל ילד היה מקל זוהר ירוק שהקיף את פניו ועוד אחד על כל יד וכל רגל. כשהאורות כבויים, האפקט היה מאוד מגניב והקהל השתולל, במיוחד כשיוסי ניומן התחיל לזרוק מקלות זוהרים לקהל.

בזמן שכולנו שמענו את השיר Daddy Come Home, יוסי ניומן סיפר סיפור נוגע ללב של מייל שקיבל YBC מחייל בעיראק, שקיבל שיחת טלפון מרגשת מבתו כשהשיר יצא לאקרנים, ואמר "אבא, זה הסיפור שלנו!" הסולן מנדל נבנזאל הביא את הסיפור לחיים, יחד עם המקהלה שבאה בעקבותיו עם מזמור שיר והכל החדש אה, אה, אה עם קצת כוריאוגרפיה פאנקית.

הערב הסתיים בגמר שהקיף כמה מסורות ותיקות של YBC: עומר ר' עקיבא, קול המפלל, נשפי חוף המושלכים החוצה אל הקהל וילדים מהקהל שעלו לבמה ותורם עם המיקרופון. בסופו של יום, למרות כוריאוגרפיה חדשנית, כמה שירים נהדרים ומספר קולות יוצאי דופן, YBC נשאר פופולרי כתמיד כי זה הכל על המשאב היקר ביותר שלנו: הילדים שלנו.

יש לי הרבה מה לומר על נימוסי קונצרטים...הישארו מעודכנים לפוסט עתידי בנושא אחרי פסח.