עשרת האלבומים שכל אוסף מוזיקה יהודית חייב להיות

פורסם מחדש מהבלוג של שאנל

רשימה זו מכילה כמה מהמוזיקה היהודית האהובה עלי משנות ה-80 וה-90. אני מקווה להרכיב רשימה שמכילה חומר עדכני יותר, כך שאם יש לך הצעות, אתה מוזמן להשאיר תגובה.

צליל וזמר "תנו לנו לגדול"

בעשר השנים האחרונות, האוטו-טיון הפך לעיקר בכל אולפן הקלטות, הפך זמרים בינוניים לגדולים וכתוצאה מכך עשרות "זמרים", שחיים על הבמה, לא יכלו לשיר את דרכם מתוך שקית נייר. לדעתי, הקורבן הגדול ביותר של אוטו-טיון היה מקהלת הבנים. פעם, לונדון סקול, מיאמי בויז ותליל וזמר היו מורכבים מכישרון גולמי. כל מה שיפה במוזיקה היהודית גיליתי באלבומים האלה מההרמוניות המשגעות, השירים המשמעותיים ובעיקר מהסולן שקולותיו המתוקים שרו על תורה ויידישקייט ביושר ובתמימות. ניתן היה להבחין בין הקולות והאישיות התפתחה, מה שהביא לאובססיה לזמרי העל. (מי יכול לשכוח את ארי גולדוואג ונחום שטרק ב"מהיירה "). היום, לדעתי, כל אלבום מקהלת בנים, למרות שהוא מצטיין בהפקה, הלחנה ועיבוד, הוא ברובו מתחלף ונשמע בדיוק אותו הדבר. הקולות של הנער מכוונים לתווים כמעט בלתי ניתנים להשגה עד שהם הופכים לרובוטים ששרים במפתחות שלעתים קרובות בלתי אפשריים לאוזן אנושית לשמוע. אם לא הקליפים, אני לא חושב שהיינו מזהים קול של ילד אחד מהקול השני. ( יש כמה יוצאי דופן אבל מאוד מאוד מעטים.) "תנו לנו לגדול" ו"ביחד שוב" הם דוגמאות אמיתיות למקהלת הבנים היהודיים ולשני האלבומים האהובים עליי בכל הזמנים.

אברהם פריד-ברכה והצלחה

למרות שאני לא סומך על הזיכרון שלי באופן כללי, אני זוכר בדיוק איפה הייתי בפעם הראשונה ששמעתי את השיר "אל תסתיר ממני" של אברהם פריד. אני זוכרת שעצרתי על עקבותי וקלטתי את המנגינה הייחודית. המנגינה הייתה מקורית, הקונספט יצירתי ושינויי האקורד רעננים ומרגשים. האלבום כולו סימן נקודת מפנה במוזיקה החסידית והיה פורץ דרך בצליל 'מודרני פוגש מסורתי'. אני שר את "ירושלים" בבס מצווה וזה משמח אותי כל פעם מחדש. בלי מילוי אחד, האלבום הזה מכיל להיט אחר להיט ואמור להיות נקודת התייחסות לכל מי שיוצר שם מוזיקה חסידית.

מרדכי בד דוד-תמיד בשמחה

מרדכי בן דוד מזכיר לי את השחקן שמועמד כל כך הרבה לאוסקר שפשוט לא משנה אם יזכה או לא. הוא כל כך טוב, ולמרות שיש הרבה חקיינים, אין תחרות. תמיד בשמחה הביא לנו את אחד השירים האנגליים המספקים ביותר בתקופתנו, שדחס עשרות שנים של היסטוריה בשיר באנגלית (ובגרסה עברית) שנקרא בפשטות "ירושלים". אפשר היה לחשוב שלימוד המילים יהיה אתגר אבל כשהדיסק הזה יצא כולם הכירו אותם בעל פה. החצוצרות הבוהקות בקדמה של השיר הודיעו שהגעת לזמן טוב וזה בדיוק מה שכל האלבום הזה מביא לשולחן. זמן טוב, לא מזויף ואותנטי.

פיאמנטה

מי מכם שמכיר את שיר יאלילי הידוע לשמצה בעל פה, אתם מכירים את המילים "יוסי אבי, הו ספרדי, יום השמיני, אשכנזי". עכשיו עם כל הכבוד, להשוות את הפיאמנטס לאחים מרקוס זה כמו להשוות את ג'ימי הנדריקס לאוסמונדס. שניהם מוכשרים אבל בליגות שונות לגמרי . בשילוב של רוק הארד ומוזיקה ספרדית מסורתית, האחים פיאמנטה הוכיחו את עצמם כמוזיקאים (ומבצעים) המוכשרים, האותנטיים, הגולמיים וחסרי הרסן בתולדות המוזיקה היהודית. הצלילים של סולו החליל והגיטרה החשמלית שלהם ניתנים לזיהוי מיידי והשירים "אשר ברא" ו"סימן טוב" מקוריים היום כפי שהיו כשהם יצאו (מובן שאשר ברא היה עיבוד מחודש לשיר חילוני, הגשת פיאמנטס שינה לחלוטין את התחושה והמטרה של המנגינה).


מיכל שטרייכר

אם מזכירים את מיכל שטרייכר היום ותפגשו אותך בעיקר בפנים ריקות. מכל סיבה שהיא, כשהיינו ילדים שטרייכר היה כל כך זעם ו"כל האמת" התנגן שוב ושוב בבית שלנו. אני אפילו זוכר שהלכתי להופעה שלו כשהגיע למיאמי. והוא היה נהדר. כשאני מאזין לכמה קטעים היום, אני מבין על מה הייתה ההתרגשות. אני מניח שבתקופה שבה בעיקר אברהם פריד ו-MBD ייצגו את המוזיקה החסידית, המוזיקה של שטרייכר הצליחה להטביע את חותמה בכך שחצבה נישה משלה שנשענה אל שוק הישיבות. שנית וחשוב יותר, הקול שלו פשוט יפה באלבום הזה. ברצועת "חזנוס" (ואני לא בן חזנוס) הוא שר כמו מלאך. עוד דבר שהופך את האלבום הזה לכל כך נהדר. זו זריקה מוחלטת לאחור לשנות השמונים עם סינת'ים ופדים לאורך כל השירים. שירים יפים, טיול נהדר במסלול הזיכרון לכל אחד בשנות ה-30 לחייו.


שלום שמחה

הפעם היחידה שאי פעם יצרתי אינטראקציה עם שלמה שמחה הייתה כמה שנים שהוא יצר איתי קשר בנוגע לאחד השירים שלי "Esa Aini" שהוא שוקל לאלבום החדש שלו. אני לא בטוח אם האלבום הזה יצא אי פעם או לא, אבל אני יכול להגיד לך שאם הוא היה מוציא רק אלבום אחד בקריירה שלו (הוא לא) "המלודי המיוחד הזה" יספיק. עם קול מהמם, סופר מתוק, האלבום שלו מציג את קולו הטהור והוא מגלגל את ה"rayshes" שלו כמו מקצוען. שירים עבריים איטיים ברובם, השירים מונעים בפסנתר, עשירים ומלודיים. הוא נהדר גם בשירים המהירים ותופתעו לגלות ש"Visamachta" ו"אליהו הנביא" באלבום הזה הם שלו. "That Special Melody" הוא שיר אנגלי נהדר, פשוט, לא מסובך ולעניין.

דוייקוס

בבית של אמי, בספסל הפסנתר יש ספר שירים של Dveykus. כילד שיחקתי את כולם והיום אני יודע שאין שם שיר שהוא לא אפי לחלוטין. לב טהור, קול ברמה, In A Vinkale (המכונה גם Tateh Tateh, גרסת שוואקי), נער חייסי, הרשימה עוד ארוכה. אמנם ההפקה וסגנון השירה הזה באלבום מיושן מאוד, השירים שולבו היטב באינדקס המוזיקה היהודית ועדיין מושרים במחנות, בתי ספר ומקהלות ברחבי העולם. עיבוד מחודש של העבודות האלה יהיה מדהים ומזמן.


מסעות II

משה יס ואבי רוטנברג, לדעתי הם הסיימון וגרפונקל של המוזיקה היהודית. למרות שהם לא שרים ביחד, שניהם מספרי סיפורים טבעיים שלא שרים יותר מדי את החומר ונותנים לסיפור לדבר. יצירת המופת הזו מציגה כמה מהכתיבה הכי טובה שלהם באלבום הזה על יצירות כמו "Neshomale" קורע הלב "Memories" ו"Teardrops" המרגש. כל שיר הוא פינוק שילדים ומבוגרים יכולים ליהנות ממנו.

שלמה קרלבה ch-Songs Of My Soul

שום רשימת שירים יהודית לא תהיה שלמה בלי לפחות אלבום אחד של שלמה קרלבך. למרות שאני לא מנגן את המוזיקה שלו לעתים קרובות, השירים הישנים שלו הם מרכיב עיקרי של קומזיץ וכמו שאני אוהב להגיד "עם 3 אקורדים והאמת, אתה יכול לנגן כל דבר." "שירי נשמתי" הוא מקום מצוין להתחיל בו אם אתה מתחיל שלמה.