ביקורת: יעקב שוואקי – לא לבכות יותר

בדרך כלל אנחנו שומעים על כוכב על שמוציא אלבום חדש חודשים מראש. עם זאת, יעקב החליף את ההייפ הרגיל באלמנט של הפתעה בשילוב ענווה. הוא מתחיל את החוברת במסר שהוא קיבל השראה ממותו של חברו היקר, והוא הפך את הכאב הזה למסר לרומם אחרים. "לא לבכות עוד" הוא נושא של כמיהה וביקשה שהשם יוציא אותנו מהגולוס הזה.

כדאי – לחן יצי וולדנר. השיר הזה מתחיל בשקט ואז עובר לשיר אופטימי שדומה ל"להיים שמיים" שלו אבל יותר נחמד וחם. בחלק הגבוה שמתחיל ב-Kedai hu loi יש את ה-"dai,dai dai" כמו Ad bli dai מהאלבום האחרון שלו אז יש לו קווי דמיון לדברים הישנים שלו, אבל יש לזה יותר גשמאק.

בטוח אני – לחן אלימלך בלומשטיין. השיר הזה הוא שיר איטי של שוואקי הארצי עם הרגשה של תקווה. המילים הן מסליחות המעבירות את המסר של תפילה וששום דבר לא עומד בפני דמעות. מצב הרוח של השיר הוא של כוח, לא שבר וייאוש. זה לא כל כך רגשי וזה עוזר לו לתת לזה גוון חיובי.

לו יעקב – הלחן של יוסי מולר. זה כולל מטאלי - מדגיש גיטרות. זה אופטימי ושוב מראה את כוחו של Avoidas האשם באהבה, לא בשביל תגמול. זה לא בצורה מתנשאת, אלא מסר חזק שהוא בהישג ידך - "אתה יכול לעשות את זה!"

Mi Bon Siach – לחן איצי וולדנר. זה שיר צ'ופה נחמד ו"שוישאן חוכים" נשמע כאילו הוא בא מהשיר של מאמה רוכל - "היא הרימה את עיניה לשמיים".

חיני אנוכי – לחן ועיבוד של משה לאופר. זה שיר מהיר שמציג את מקהלת הבנים שירה חדשה שדבקה בנושא הגאולה האופטימי שלו. הנה הוא מסיים את זה עם "vihanoiRO!!" ממש גבוה

Oleinu – שיר איטי שהלחין עזי רייסמן. הסגנון דומה ל-"Vihee Sheomdo" במיוחד בתחילת החלק הגבוה "Sheloi Osonu". הוא הרטציג ומכיל גוונים קלאסיים גבוהים של שוואקי שכל כך מרגיעים. מקהלת המבוגרים מסיימת את השיר שעובר לאקפלה.

רבי נהוירוי - שיר גישמי אופטימי שהלחין ייצי וולדנר ואלי שוואב החוגג לימוד תורה לילדים כעיסוק היחיד כפי שצוטט בגמורא קידושין.

ישמחה – לחן יצחק רוזנטל. השיר מתחיל כמו שיר ערש נעים כאשר אחד משכיב את ילדיו לישון, כי זה הנושא של השיר שמכופף את הילדים שלך. הוא בעיבודו של ישראל לם וכולל מקהלת הבנים שירה חדשה ומנחם בנו של יעקב. איזה עתיד מזהיר יש לו!

רצוינייני - אני אוהב כשזמרי ישיבות תוקעים בניגון חסידי. יעקב עשה את זה בעבר עם יירי ואמס. אפילו למקהלת הבנים של מיאמי יש את השכיויני ברווח. השיר הזה הולחן על ידי פינקי ובר ומתחיל עם מקהלת המזמרים. אז כשאתם שומעים את זה מוכן ולא חושבים שיש איזו טעות שבטעות יואצ'י בריסקמן נתקע בסרולי ורדיגר בטעות... השיר מאוד גשמק. הדבר היחיד שייתכן שעשיתי אחרת היה להכניס יותר כוח למילים "retzoineini lirois es malkeini", אבל לפחות זה עושה בסוף השיר.

Cry No More – הלחן של יעקב ואיצי וולדנר. זה השיא וההשראה של האלבום הזה. תפילה עוצמתית להשם לעצור את הסבל והבכי. התחלנו עם היעדר הייפ שהוחלף בענווה. איך ענווה הולכת יחד עם כוח? כי ענווה אין פירושה "אני לא יכול", אלא שהכל הוא הקויח של האשם והוא יכול לעשות הכל כולל לשים קץ לכאב, לאימה ולגולוס.

זה אחד האלבומים האהובים עליי של שוואקי. לחלקם יש שירים איטיים שהם קצת מלנכוליים שמקשים על ההאזנה כשחוששים קצת. עם זאת, ל-Cry No More יש נושא רציני מאוד בהשראת טרגדיה, אבל כל השירים מרוממים וחיוביים.