מכתב ל-JM Producers

מפיק מוזיקלי יהודי יקר,

היי!

אני רוצה להציג את עצמי - אני היסלהאבוס. אני מניח שהייתי קורא לעצמי "מאזין חצי מקצועי". או, כפי שאחרים יכולים לקרוא לזה, סנוב מוזיקלי. אני מכור למוזיקה. אני לא (באמת) מוזיקאי; אף פעם לא למדתי מוזיקה בכיתה, למדתי באינטנסיביות רק את המוזיקה שהפקת. אני די ספציפי לגבי מה אני קונה ואיזו מוזיקה יושבת על האייפוד שלי. תמיד ניסיתי לשמור את האוזניים שלי ממוקדות במוזיקה איכותית, ואני מעריך מאוד את כל המאמץ שהושקע בעולם JM, לקלוט את איכות העבודה שם בחוץ.

עכשיו, כשהכרנו קצת, יש לי כמה הצעות. אתה יכול לקרוא להם ביקורת בונה, או תלונות, או מה שתרצה. אבל אני מתכוון לזה על הצד הטוב ביותר - אני באמת מתכוון. הנה כמה מחשבות מאחד המעריצים הגדולים ביותר שלך.

• אל תשים הקלטה ישנה באלבום חדש. וכאשר אתה מקליט מחדש שיר ישן, הקפד להוסיף משהו משמעותי.
o זהו כלל כללי - הקלטת שירים מספר פעמים לא בהכרח הופכת אותם לטובים יותר בכל פעם. מצא סיבה להוציא את זה שוב - תעשה את זה טוב יותר, אלא MBD והאוסף האנגלי שלו (לרוב. אני עדיין אוהב יותר את המקורות של Pray and Sing ושל Just One Shabbos), או Piamentas עם אשר ברא ב-1990, לעומת המקורי, על Mostly Horas. אבל לקחת שיר ישן, לא לעשות לו כלום, ופשוט להדביק אותו באלבום חדש? בחייך - זה בזבוז של מסלול. ומה דעתך לקחת ישן ששופץ עשרות פעמים? מצא חומר חדש!

• שמור שירים מעל 3.5 דקות ומתחת ל-6 דקות.
o אתה יודע איך זה עובד - זה יכול להיות שיר נפלא, אבל כשהוא רק נמשך עוד ועוד ועוד, עם כמה סופים שקריים והרבה מודולציות, שינויים של פעימות וטונים וכו'... כמו שאומרים, יותר מדי טוב הדבר אינו דבר טוב. אל תמשיך להכות את השיר באדמה! שש דקות הן בדרך כלל הגבול עבור המאזינים שלך. בשלב זה, אנחנו מוכנים להמשיך הלאה. אבל אותו דבר עובד בקצה השני של הספקטרום (למרות שכמעט אף אחד לא עושה את זה יותר) שיר שיושב על פחות מ-3 דקות יכול גם לא להיות שם. בקושי יש לך זמן להיכנס לזה! 3.5 דקות זה בערך המינימום שאני יכול לעמוד בו.

• 10-13 שירים לאלבום זה מעולה. יותר מזה זה מהמם.

o כפי שאמרנו קודם, יותר הוא לא בהכרח טוב יותר. תן למעריצים שלך להתרגש לעוד, במקום להציף אותם עם כל כך הרבה חומר שהם סובלים ממך. אפילו יותר מזה - אלבום טוב הוא יצירת אמנות. השירים מחמיאים זה לזה ובכל פעם דרך האלבום מכירים כל שיר מקרוב, תוך כדי הקשבה למסרים ולניואנסים הקלים של השירה והעיבודים. כשיש 15 שירים באלבום זה פשוט יותר מדי מכדי להרכיב במוחי, והאלבום לא שומר על האלמנט הקריטי הזה של המשך שעושה את זה שווה להאזין לו שוב ושוב ושוב.

• אל תחלק שיר/מדלי לרצועות נפרדות.
או אוף! זה כל כך מעצבן עבור משתמשי iPod, שעכשיו מהווים 98% מהמאזינים שלך!

• אלבומי קונספט צריכים להיות טובים מאוד. אחרת הם פשוט נשכחים.
אני יודע, זה כל כך מרגש! עוד אלבום חתונה! עוד אלבום שבת! עוד אלבום של יום טוב! עוד... אתה מבין את הנקודה. אין לי בעיה עם אוספים טובים. אבל אם אתה רוצה שהאלבום ימשיך למכור בשבוע הראשון, ושהאלבום יישאר כזה שנקשיב לו במשך שנים רבות, היצמד למוזיקה רגילה. אם אתה באמת צריך לעשות אלבום קונספט, זה בסדר - רק תוודא שיש בו משהו מקורי, וסיבה להאזין לו בעוד שנה מהיום. זה נכון גם לשירי קונספט - למשל, Y2K היה פסל. עכשיו השיר הזה נמצא בפח האשפה של ההיסטוריה.

• סידורי יתר.
o זו לא רק מחלה. לפעמים זה מרגיש כמו מגיפה מלאה. תן לשיר לנצח אותנו – אל תוסיף עוד ועוד ועוד כלים וסגים והתחלות וסופים, ותחשוב שזה איכשהו ישפר את המצב. לפעמים - לא, לעתים קרובות! - זה מחמיר את המצב!

• סולני ילדים גבוהים.
o אני אוהב מקהלה יפה, עם הרמוניות מורכבות וסולנים צעירים. צרחות גבוהות ויללות אף? לא כל כך. אם אתם צריכים להקשיב לאופן שבו יש להשתמש בקולות ילדים, האזינו לאלבום 1991 של London School of Jewish Song, או לאלבום Let Us Grow של מקהלת הבנים של צליל וזמר. או מידד טסה, אם אתם מחפשים משהו מבציר חדש יותר. יש למדוד את יכולתו של ילד לפי השליטה והיכולת שלו לתמרן את המנגינה, ולא בעוצמתו ובגובה הצליל.

אני חושב שזה הכל לעכשיו. אחרים עשויים להוסיף דברים שלא חשבתי עליהם, או אולי לא להסכים איתי. אבל, בינינו, זה טוב להוריד את זה מהחזה שלי, ויותר מכך, אני מקווה שתמצאי כמה מהעצות הבלתי מבוקשות (ואולי אפילו הלא רצויות) האלה כדאיות, שמגיעות ממאזין נאמן. תודה רבה על כל מה שאתה עושה - הבאת מוזיקה יהודית איכותית כדי להאיר את היום שלנו, לעורר בנו השראה, ובפרפראזה על אבי רוטנברג, תקרב את כולנו קצת יותר להשם!

באהבה והערכה, אני נשאר,

היסלהאבוס