ביקורתו של היסלהאבוס על אלבום הבכורה של משה הכט, הלב חי

אמן חדש הופיע בסצנה, כזה שבאמת מגדיר את המילה אמן. ואמנם יצירתו חדשה במקצת לעולם המוזיקה היהודית; או לפחות, לא נראתה מאז היעלמותה של מגמה. היכרות עם משה הכט: זמר פולק/רוק אמיתי, שמגיע עם מילים באנגלית ולחנים משלו. יש לו קול מתוק, עם שליטה ווקאלית מעולה וסגנונות משתנים, והמסרים שלו חיוביים ואמנותיים. למשה הייתה ראיית הנולד ללכת לאן שאף אחד אחר לא הלך, ושכר את סטיבן ריי אלן בתור המעבד שלו. אלן, שזכה בשבעה פרסי אמי על עבודתו בסרטי טלוויזיה, הוא מפיק מוכשר שבאמת מנצל את הקול והיצירתיות של משה. ההפקה דלת גימיקים ואיכות גבוהה, כאשר העיבודים מבוססי הגיטרה נעימים להאזנה, עם הרבה מרקם וניואנסים. כל זה יוצר אלבום בכורה באיכות גבוהה, כזה שחובבי מתיסיהו המוקדם, מסעות, מגמה, יום 8, רב שמואל ותפוצות יתחננו מהר מאוד לעוד.

מאמינים: (****) תוהים לגבי כלי הקשה הייחודי הזה בתחילת השיר? זה פעימות הלב של הבן של משה! איך זה למכת גאונות? אולי שמעתם את השיר הזה כבר, מכיוון שהוא שוחרר בנפרד כסינגל. העיבודים המרגיעים, אך הסולידיים, מפנים את תשומת הלב לתשומת הלב של הלהקה לפרטים, כאשר הבס והתופים יוצרים פיוז'ן ייחודי באופן מיוחד לאורך כל הדרך. משה חוגר את המספר הזה במשמעת רבה, קולו נמס לתוך הגרוב ההדוק שהוא הגיבוי שלו בצורה מושלמת. השיר הזה משתפר בכל פעם שאני מאזין לו, והמנגינה המיוחדת שלו קליטה ואותנטית.

כשאני במצוקה: (****) אזהרה: זה יתקע לך בראש. המילים כל כך קלות וניתנות לחיבור, והלחן ממכר. אז רק תיזהר מזה. הכט מתחיל את זה עם סולו אוורירי וגיטרה אקוסטית פשוטה שמפרטת לידו. אנשים מענגים שם. שאר חברי הלהקה נכנסים באמצע הבית השני. אולי הזמזום שלו צריך קצת עבודה, אבל אתה יודע, זה מסתדר.

אמן העולם: (*****) עכשיו לקצת רגאיי. משה שולף את היצירה המהממת הזו באכפתיות. ראויים לציון במיוחד ההרמוניה העצמית שלו על שתי אוקטבות. והערה נוספת על העיבודים: אלן שומר על הנוכחות של הגיטרה מתוקה וקלאסה בזמן שהוא לא עושה יותר מדי. ואני מבין שהאלבום הולך ומשתפר בכל פעם שאני שומע אותו. התלונה היחידה שלי על השיר הזה היא... אני רוצה עוד!

חבר שלי: (*****) השיר המדהים הזה, המשקף את מי אני של אבי רוטנברג, נכתב עבור ארגון חב"ד המדהים העולמי, חוג הידידות, שמחבר בני נוער עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים כדי להתיידד איתם ולסייע להם. הורים. אבל המסר עצמו יכול בקלות לתאר גם חברויות עמוקות אחרות. ולמרות שיש לי את הסינגל ב-iPod שלי כבר די הרבה זמן, הוא משולב יפה על ידי שאר האלבום. הכוח של השיר הזה הוא לחלוטין במילים הרגשיות, אבל שוב, העיבודים עושים כל כך הרבה כדי לשדל כל פיס רגשי ממנו. מוצק.

המבדיל: (***) הנה עוד שיר עממי. זהו אחד השירים החלשים של האלבום, אבל זה מעיד על החוזק הכללי שלו; זה תיאור יפה של הבדלה, אבל זה גם די פשוט.

הנשמה: (***) זה לא כל כך עושה לי את זה. הבעתו הרגשית של משה נמתחת בכתמים. אבל הוא מציג הופעה ראשונה של סולו כינור חשמלי במוזיקה היהודית מאז אלבומה השני של רעבה מהמנה.

טעם: (***) שיר רגאיי הגון, אבל קצת יותר מדי מילולי בשבילי. אני אוהב את הגשר כאן יותר משאר המנגינה. החלק האהוב עלי בהפקה הוא עם ההרמוניות וקולות הגיבוי.

מציתים: (****) ההמנון המטלטל הזה לכבוד שלוחי חב"ד ברחבי העולם שוחרר במקור זמן קצר לאחר הרציחות במומבאי. כאן, הם עשו מחדש את הסידורים במיומנות, נתנו לזה יותר אומץ וחיברו את זה הרבה יותר טוב. הם חיסלו את האינטרו והאוטרו של משה, וזה היה רעיון טוב – אני לא חובב אינטרו מילוליים של זמרים – ועם עוד כמה אפקטים פה ושם, שיר טוב נולד מחדש. וזה טוב מתמיד.

המונח מדליק נלקח משיחה שקיים הרבי החמישי מחב"ד עם חסיד שלו. מכיוון שהשיחה הזו רלוונטית לשיר הזה, אקליט אותה למטה, בהשאלה מ-www.chabad.org.

Heart is Alive: (*** 1/2 ) עוד שיר איטי עם גוון כבד בפולק. אני מוצא את המילים של הבית הראשון לשאר השיר קצת מפורקים. למרות זאת, המנגינה היפה הזו היא עוד הרכב נהדר שקל לשיר איתו וקל מאוד להתחבר אליו. סטיבן ריי אלן שמר על זה מאוד קליל, עם קצת קליטת גיטרה קלה וכינור הגיוני. הרגשה טובה.

תנו לי השראה: (*****) Kaboom! Power היא המילה המתאימה לשיר הג'אזי המדהים הזה, עם ביצועים ווקאליים פנומנליים, כמה מילים נוקבות ומצוינות כוללת בכלי הנגינה. הביקורת היחידה שלי? הייתי מרים את סולו הגיטרה והכינור קצת יותר ממנו. אבל אני מעריץ אמיתי של התופים כאן - יש להם נשמה.

כיול תערוג: (****) וואו - איזו עבודה על הניגון הזה! בטח תכירו את המנגינה עצמה משיר הבעל שם טוב של פריד, אבל הנה, הוא נעשה צדק אמיתי, עם גיטרה רודפת ואיזו הרמוניה שלא תיאמן. אוהב את זה!

אבא בשמים: (****) ג'אם סשן! זה ישיג אותי בכל פעם! וכאן זה מחזיר אותך בלולאה לתחילת האלבום, מה שכמעט מאלץ אותך להאזין לאלבום שוב. גימיק טוב, חברים - עכשיו אני מכור!

האלבום הזה הוא חובה לקנות. זה באמת משתפר בכל פעם שאתה מאזין לו, ויש לו כמה פנינים אמיתיות. אני הולך להושיט יד ולתת לו 4 וחצי כוכבים - זה אלבום מצוין, באמת מופתי; וזה יהיה כך גם אם זו לא הייתה הופעת בכורה. יש לנו פה כוכב שמתפתח - לך משה!

בשנת תרס"ז שהה רבי שלום דוב"ר מליובאוויטש בווירצבורג שבגרמניה, וקבוצת חסידים הגיעה לבלות שבת אצל הרבי. ביניהם היו ר' יוסף יוזיק הורוביץ, חתנו ר' פייבל זלמנוב, והרבי אלימלך סטופצר. הרבי התפלל שעות רבות באותו בוקר שבת, כדרכו. בינתיים עשו החסידים קידוש וצרכו כמות של לחיים. מאוחר יותר, כאשר סיים הרבי וישבו עמו לסעודת שבת, שאל רבי יוסף יוזיק:
"רבי, מה זה חסיד?"

השיב הרבי: "חסיד הוא מדליק נרות. מדליק המנורות הולך ברחובות נושא להבה בקצה עמוד. הוא יודע שהלהבה אינה שלו. והוא עובר מנורה למנורה להדליק אותם".

שאל את ר' יוסף יוזיק: "ומה אם המנורה נמצאת במדבר?"

"אז צריך ללכת ולהדליק", אמר הרבי. "וכאשר מדליקים מנורה במדבר, נראית שממת המדבר. אז יבוש המדבר העקר לפני המנורה הבוערת".

המשיך החסיד: "ומה אם המנורה בים?"

"אז צריך להתפשט, לצלול לים וללכת להדליק את המנורה."

"וזה חסיד?" שאל ר' יוסף יוזיק.

שעה ארוכה חשב הרבי. ואז הוא אמר: "כן, זה חסיד".

"אבל הרבי, אני לא רואה את המנורות!"

ענה הרבי: "זה בגלל שאתה לא מדליק מנורות".

"איך הופך אדם למאיר מנורות?"

"ראשית, עליך לדחות את הרוע שבתוכך. התחל עם עצמך: נקה את עצמך, עידן את עצמך, ותראה את המנורה בתוך חברך. כשאדם הוא בעצמו גס, חלילה, הוא רואה גסות; כאשר אדם מעודן בעצמו, הוא רואה את העידון אצל אחרים".

ר' יוסף יוזיק שאל אז: "האם אחד יתפוס את השני בגרון?"

השיב הרבי: "בגרון, לא; לפי הדשים, כן."