לייבי: יוסף הצדיק בזמננו (א קאפלה)

זמר: ישראל עמר
מילים אסתי שם טוב, דינה עמר
קונספט ורעיונות ר' חי עמר
הנדסת סטודיו רון בן חיים
יועץ מנדל עמר
לחן מקורי של הו קיילי "הרב ברוך לוין"

מאמר מאת הרב חי עמאר, שליח גולדן ביץ', פלורידה.

ב-12 ביולי 2011, לייבי קלצקי (OBM) נלקח באופן טרגי מעולמנו. מאז אותו יום חשוך, זה היה פשוט בלתי אפשרי להמשיך "עסקים כרגיל". למרות שהזמן חולף, נפשנו חסרת מנוחה כאשר אנו מנסים למצוא סיבה ונחמה למותו של לייבי. כרב, אני מתחבט בשאלות איך לגשת ולנחם את המשפחה שבאמת חיה את האירוע הזה ואיזה מסר עלי להעביר לקהילה שלי.

כשהשאלות הללו אכלו את מוחי, הדהים אותי שהאירוע הזה מקביל למה שקרה ליוסף הצדיק בגיל 17, כשאביו, יעקב אבינו, שלח אותו לשליחות לברר על אחיו. יעקב שלח את יוסף למסעו בתחושה עמוקה שבנו צריך לקיים את גזירת ה' (כפי שמסביר רש"י על פסוק זה)
כמו לייבי, יוסף שוטט בשדות ולא חזר הביתה, וליעקב הוצגו "קטונים יוסף", מעיל הפרווה של בנו, שנקרע לגזרים. על כך הוא ענה "תרוף תורף יוסף" חיה רעה לקחה את בני האהוב. אולם במהלך כל היעדרותו של יוסף, סירב יעקב, "וימן", לקבל נחמה על מות בנו. הוא מעולם לא ויתר על יוסף.
הנושא האחרון שלמדו יעקב ובנו יחדיו היה הנושא של "עגלה ערופה", ההלכות המתארות כיצד יש לשחוט עגל כשנמצאת גופה בגבול שתי ערים. מבואר שהרבנים היו יורדים מירושלים למדוד את המרחק בין שתי הערים, והיו שופכים דם של עגל באומרם: "לא שפכו ידינו את הדם הזה". מבחינתנו המסר ברור: כמו שהרבנים נאלצו לקבל אחריות על מוות לא ידוע, כך גם כולנו חייבים לקחת אחריות זה על זה.

במשך יומיים חיינו, ועל אחת כמה וכמה הוריו של לייבי, באימה מכך שלא ידענו היכן לייבי. יעקב חי את הסיוט הזה של חוסר הוודאות במשך 22 שנים!

במשך תקופה זו, הרחק מאביו האהוב ומכל סביבה יהודית, הצליח יוסף להתנגד לפיתוי מצרים "מערומי הארץ" ולהתקדמות אשת פוטיפר. אדונים חסידיים מסבירים כי יכולתו של יוסף להתנגד "וימן". בא מהתנגדותו של יעקב להתנחם.

הסיפור של לייבי הוא סיפור של ילדינו המשוטטים ברחובות העולם האפל הזה, טרף לאתגרים שלו כמו גם לסכנות הפיזיות והרוחניות שלו.

חובתנו יחד, ללא קשר לאמונות דתיות או רמת מצוות, היא לדאוג לילד האבוד והמשוטט ולהושיט לו או לה יד מסייעת.

הנסיבות שבהן ליבי נלקח מאיתנו הן מטורפות ומתחת לכל חוש היגיון באשר הוא.
אנחנו צריכים לענות על הטרגדיה הזו באופן פרופורציונלי, מבחינת הקשר שלנו עם אלוקים ועם אחינו, על ידי עשיית מעשים לא מוצדקים של טוב לב, חסד ואהבה שפשוט עולים על ההיגיון וההיגיון. בזמנים אלו אין מקום לצניעות מזויפת, עלינו לעזוב את אזור הנוחות שלנו כדי להושיט יד, לעזור ולטפל זה בזה, לא משנה מה העדה שלנו או הרמה הרוחנית שלנו.

לפני שנים, לאחר שקרה טרגדיה בקהילה, אמר הרבי מליובאוויטש כי אין למצוא נחמה בגלות זו.
הנחמה היחידה שנקבל היא הגואלה שלמה!

סיפורו של יוסף הסתיים בנימה חיובית הרבה יותר מזו של לייבי. הוא התאחד עם אביו ואחיו. אולם יעקב לא האמין שבנו עדיין חי וקיים. כעדות לאביו, שלח יוסף את אחיו בחזרה לארץ יעקב עם "עגלות" מלאות בסחורה. ה"עגלות" ציינו ליעקב שבנו זוכר את השיעור האחרון שלמדו יחד, כי הוא קשור למילה "עגלה". זה שימש עדות לרווחתו הגופנית והרוחנית של יוסף, והחיה את יעקב. לאחר המפגש הסביר יוסף לאביו ולאחיו שכל הנסיבות - שתוצאתה הסופית הייתה הכנה להזנת העם היהודי במהלך שהותו במצרים - היא תוכנית האב של ה', ולכן בלתי אפשרי להבין אותה במלואה.

גם לייבי הותיר אותנו בצורה הכי טראגית שאין לה מענה ובהחלט עומד מול קשי הכבוד כדי להכין את הקרקע להתגלות המשיח ולבואו. אולם הפעם, אל לו להיות לבד בזעקתו; בוא נבכה איתו לה'. בואו נבכה שהוא סוף סוף יגאל אותנו וישים קץ לגלות המרה הזו בגילוי משיח עכשיו!

קרדיט וידאו

זמר:
ישראל עמר
וידאו: CJ Studios 718.781.6405
מילים אסתי שם טוב, דינה עמר
קונספט ורעיונות הרב חי עמאר
הנדסת סטודיו רון בן חיים
יועץ מנדל עמר
לחן מקורי של הו קיילי "הרב ברוך לוין"

מילים
זוהר בגאווה
לומדים זה לצד זה
להבת התורה בוערת בפנים
ביחד כאחד
בקשר נצחי
יעקב ויוסף בנו

בני אתה חייב לעזוב
אתם אחים אתם תראו
ובשלום תחזור אליי
המסע הראשון שלו לבד
הרחק מביתו
עוזב, עתידו אינו ידוע

ככל שהיום עובר, הוא ממתין לשובו
על בני הו בני אני לא יכול להתאבל
מרגיש אובדן כל כך חזק
הוא נואש עושה ארוך
לתשובה, מסיבה
הו אבא אני נראה רחוק, המסע שלי רק התחיל
לעזור לאחים שלי מהמקום בו אני נמצא
את התוכנית של השם אתה לא יכול לראות
אבל בשבילך אני אהיה
בארץ זרה, מחכים...

באופן טראגי, בזמננו,
ילד מתוק בן תשע,
מחליט לעזוב את הצד של אמו.
המסע הראשון שלו לבד
הרחק מהבית שלו
עוזב, עתידו אינו ידוע

ככל שהיום עובר, הם ממתינים לשובו
על לייבי, הו בני אני לא יכול להתאבל!
מרגיש אובדן כל כך חזק
נואשות אנחנו כמהים
לתשובה, מסיבה
ידן אולי אני רחוק, נשמתי במרומים
להתחנן לאבינו שבשמים
את התוכנית של השם אתה לא יכול לראות,
אבל איתך אני אהיה,
הגאולה, תובענית!