הסקירה של היסלאבוס על דרך חדשה של חיים ישראל

סקירה זו הגיעה מזמן. במקור היססתי לכתוב אותו כי הרגשתי שלא למדתי את המוזיקה המזרחית, או את הקריירה של חיים ישראל, מספיק כדי להגיב. אבל האזנה לאלבום שוב ושוב הביאה אותי אליו - היה צורך לומר משהו על האלבום הנפלא הזה - 15 שירים מוצקים שיעירו אותך בכל פעם שתשמע אותו.

אם אתם לא מודעים אליו, חיים ישראל הוא אחד ממלכי המוזיקה המזרחית. יש לו שליטה מושלמת בקולו הרך. הוא מקרין היטב את קולו, נמנע מהטיית האף של זמרים ספרדים שמשגעת את רוב האשכנזים. הוא מרגש במיומנות, ולמרות שיש לו טווח לא קטן, הוא לא מגזים בקצה הגבוה. מצאתי את עצמי נהנה ממנו יותר ויותר בזמן שהקשבתי. העיבודים נשמרים די פשוטים ובתחום הז'אנר, אבל עם הרבה קלאסה. הרבה מהמילים אופייניות למדי. אין כל כך הרבה עומק או מקוריות ברוב הרעיונות, אבל החוויה המוזיקלית סולחת לו על הפגם האחד הזה. הנה רשימת השירים:

חומות של תקווה : כניסה של חמישה כוכבים לאלבום. השיר הזה בולט כטוב בחבורה - השירה המהממת, המתלוננת והאוורירית משתלבת בצורה מושלמת עם העיבודים מבוססי הגיטרה. בנוסף, המילים בולטות כטובות באלבום. אני אוהב איך הוא חוגר את ה"צ'יפסטי" בכל פעם, כמו גם את "גאם כי אילך" ב-2:41 - הוא מקצוען אמיתי. שיר גדול. *****

דרך חדשה : הנה קטע דיסקו מזרחי. בדיוק מסוג הדברים שמזכירים לך את נהגי האוטובוס של אגד. המנגינה היא בסיסית, אבל כמו כל דבר בז'אנר הזה, נכנסים לזה מהר. כל כך פשוט זה אולי, אבל מהנה זה בכל מקרה. קולות הגיבוי הם בדיוק הדבר כדי להרים את זה מממוצע לנחמד. זה מה שמפיק מוכשר יכול לעשות בשבילך. ***.5

חלאילה : עוד טפח מזרחי טיפוסי. זה פשוט אין משהו ייחודי מספיק כדי להרים אותו מעל הממוצע, אז אם אתה אוהב מזרחי, נהדר; אם לא, אה. ***

אהבת ה' : קצב מדליק וחרוזים חדים הם מה שעושה את השיר הזה בולט. זה מתחיל בקצת אלקטרוניקה לפני שנכנס לביטים והשירה של המזרחי. הלוואי שהגשר האינסטרומנטלי ב-2:22 יזוז קצת יותר החוצה. ****

אכסוף : חיים ישראל שר היטב את הבלדה הזו, למרות המנגינה החלשה. כשנכנסים לבית השני, אתה מצפה שהשיר הזה יבנה את עצמו עוד יותר, אבל הוא אף פעם לא באמת עושה זאת. אחד המספרים החלשים באלבום. ***

נעאלה נעאלה: למה למען השם יש לנו ספרדי ששר ביידיש?! היצמדו לעברית, לאדינו וערבית, חבר'ה! קודם מידד טאסה, ועכשיו חיים ישראל. המושיע היחיד כאן הוא הקצב החזק של מעביר הדיסקו הזה - בעוד חיים ישראל שוב מפוצץ את הרמקולים באיזו תנועה ווקאלית נחמדה. עם זאת, אני אוהב את שבצ'י הקלאסית שהושלכה פנימה - הלוואי והיו שרים אותו עד הסוף. **.5

אמן: השיר הזה הוא קטע לוהט - צפו לעבור לרחבת הריקודים כשתשמעו את השיר הזה. סגנון הדיסקו/מזרחי מורכב היטב - וזה בא מבחור שלא אוהב מוזיקה "פלסטיק". ****

Haolam Hazeh : אחרי השיר הזה, אנחנו צריכים שיר מגניב, אז הנה. מיתרים ובס יפים בפתיחה. אבל שוב, כמו אצל אכסוף, השיר היה צריך קצת יותר להרכב - בעוד העיבודים יפים ככפתור. חיים ישראל באמת יודע מה הוא עושה - השירה המתוקה בתוספת העיבודים החלקים האלה לאורך כל הדרך לוקחים שיר חלש ובאמת נותנים לו מה להאזין. שאבל שהם לא נתנו יותר רוח להרכב בפועל. ***

שיר לאימה : אוקיי עכשיו, נראה שזה דפוס לזמרים יהודים - שיר לאמא או לאבא שלך! סופרים אותם: דדי (x2 – אימה וטאטי ); אבא של פריד אל תבכה ; האימה של מידד טסה (באנגלית?! האם אמא שלו בכלל מדברת אנגלית?!); הזיכרונות של MBD (אוקיי, אולי זו רמאות – אבל עד כמה שידוע לי, זה נכתב עבור אמא שלו); אייזק ביטון/אימא של רעיה מהמנה הקשיבו ... האם פספסתי משהו? האם עלינו לספור את זיידי שלי, קרניץ, ברוקלין ושבת עכשיו ? בכל מקרה, הנה עוד מעביר מזרחי; הרבה להאזין עם עיבוד נחמד וקולות גיבוי טובים. שום דבר נורא מיוחד, אלא רק דברים טובים. ***.5

בקפים : השיר הזה דומה מדי לחלק מהנאמברים האחרים באלבום. קצב מזרחי חזק יחד עם הרבה טעם ספרדי קלאסי, הופך אותו לעוד יצירה טובה. אם זה היה תלוי בי, הייתי זורק איזה חליל לעיבודים - זה אולי עזר לו עם משהו קצת שונה מכל האחרים. זה עדיין כיף להאזין לו - במיוחד בנסיעות הארוכות האלה כשאתה צריך להישאר ער. ***

יילד שלי: המנגינה הזו יותר פופ ישראלי מכל דבר אחר. זה לא באמת עושה לי כלום. **

תפילת הילדים : אבל אחריו שני חלקים מדהימים. הרצועה הזו היא נאמבר איטי של מזרחי, כשהגיטרה בסגנון בוזוקי מובילה את העיבודים. עם מילים טובות יש לחיים הרבה עם מה לעבוד, והוא עושה זאת כמו שצריך, שר באופן אישי ומתוך עמוק. ****

מא נוואקש : המנגינה הזו, לעומת זאת, לוקחת את העוגה, עם הפקה מעולה רק רוב הדרך. זה מתחיל לאט ורגוע, והקול של חיים ישראל נותן הופעה כוכבת בתחתית המנעד שלו. עם זאת, בשעה 1:30, הוא עובר לדיסקו, עם כמה קולות רקע נהדרים. הלחן + המילים מתאימים נהדר. אני לא יודע למה הם זרקו פנימה את הפליז החצופה מהסוג המקסיקני ב-2:39; הייתי מסתדר בלי זה. *****

השמחה : הנה עוד חתיכת חתונת מזרחי פאנקית. לזרוק את זה שלושה כוכבים, כי זה עוד דברים שדומים לשירים הקודמים. ***

אשת חיל : אחרי שיר לאמא שלו ולילדים שלו, הנה מנגינה (כנראה) לאשתו. אחרי אינטרו שהוא בעצם גרסה מזרחית ללחן קרליבך, המופיע לכל אורכו, הוא פורץ אל המנגינה - שהיא יצירה פשוטה למדי. קצת מפתיע לרצועה האחרונה באלבום. **.5

תכליס: זה מקרה שבו יותר זה פחות, ופחות היה יותר. במילים אחרות, אם הם היו שומרים על 10-12 שירים ובאמת מתמקדים בהפקת המיטב מהשירים האלה, מכלול האלבום היה אפילו טוב יותר. אפילו עם הביקורת הזו, זה אלבום מצוין - אם אתה אוהב דברים עם ביטים טובים והרבה תנועה, קבל אותו.

אתה יכול לרכוש את התקליטור או להוריד כאן .