בני פרידמן שר בדנייפרופטרובסק

חיים ישראל לא היה האורח המיוחד היחיד בשבוע שעבר בחתונת פוטרפס-קמינצקי בדנייפרופטרובסק, אוקראינה. גם בני פרידמן הוטס לשיר בחתונה המיוחדת הזו. בני שר בחופה ובריקוד הראשון. לפניכם תמונות שצילם הצלם מושי לו, שהיה נוכח.

הנה מידע קטן על העיר שנשמעת מוזרה באוקראינה ומה המשמעות שלה.

לעיר, שנודעה בעבר בשם יקטרינוסלב, יש היסטוריה יהודית ארוכה. עד שנת 1897 מנתה הקהילה היהודית שלה קרוב ל-40 אחוז מהאוכלוסייה ושירתה 12 בתי כנסת וכעשרה בתי ספר.

בשנת תרס"ח הפך לרב הראשי של העיר רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל , אביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל זצ"ל. בהנהגתו שגשגו החיים הדתיים; עוד תריסר בתי כנסת הוקמו ומוסדות חינוך נוספים פתחו את שעריהם. רבים ממנהיגי המדינה הגיעו מדנייפרופטרובסק ונחשבו לסוכני הכוח העיקריים בקייב, ובכך הגבירו את השפעתו של רבי לוי יצחק.

הכתבה המלאה מתחת לתמונות.

חתונה יהודית שמתקיימת בדנייפרופטרובסק מאחדת שתי משפחות שאבותיהן נחשבו פעם מתנגדים על ידי ממשלה המאמצת כעת את התחייה הדתית המתרחשת ברחבי העיר השלישית בגודלה באוקראינה.

קרוב ל-2,000 אורחים השתתפו בטקס חתונתם של שניאור זלמן פוטרפס ויהודי קמינצקי - בתו של הרב הראשי של העיר ושליח חב"ד-ליובאוויטש - כשהם עומדים מתחת לחופה המסורתית במרחק קצר מאתר הבנייה של מה שעתיד להיות המרכז הקהילתי היהודי הגדול בעולם . הסבים והסבתות של בני הזוג, הרבנים אברהם דריזין ומנדל פוטרפס , ניהלו מרכיבים שונים של מערכת החינוך החשאית של חב"ד-ליובאוויטש שהזינה וטיפחה את החיים היהודיים מאחורי מסך הברזל.

במובנים רבים, ציינו המשתתפים, החתונה והקמפוס עומדים כעדות ללהבות החיים היהודיים שעלו מהגחלת ששני הגברים סיכנו חיים ואיברים כדי לשמר.

חגיגת החתונה מתרחשת 70 שנה עד היום מאז הסתערו השלטונות הקומוניסטיים על בית הספר המחתרתי שניהל Futerfas בקומה השנייה של בית כנסת סגור בתריסים בדנייפרופטרובסק. הסובייטים החרימו את הספרים, ובמשך עשרות שנים לאחר מכן, החינוך היהודי בעיר היה כמעט בלתי נשמע.

לעיר, שנודעה בעבר בשם יקטרינוסלב, יש היסטוריה יהודית ארוכה. עד שנת 1897 מנתה הקהילה היהודית שלה קרוב ל-40 אחוז מהאוכלוסייה ושירתה 12 בתי כנסת וכעשרה בתי ספר.

בשנת תרס"ח הפך לרב הראשי של העיר רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל , אביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל זצ"ל. בהנהגתו שגשגו החיים הדתיים; עוד תריסר בתי כנסת הוקמו ומוסדות חינוך נוספים פתחו את שעריהם. רבים ממנהיגי המדינה הגיעו מדנייפרופטרובסק ונחשבו לסוכני הכוח העיקריים בקייב, ובכך הגבירו את השפעתו של רבי לוי יצחק.

אבל ב-1919, שנתיים לאחר המהפכה הבולשביקית, השיגו קומוניסטים שליטה על העיר; החיים היהודיים, על פי רוב, נעצרו בזמן שהסובייטים ניהלו מלחמה נגד היהדות והשתלטו על מבנים קהילתיים. ביתו של רבי לוי יצחק הושם במעקב וכל מהלך שלו עוקב על ידי המשרד המקומי של הק.ג.ב.

ובכל זאת, המלומד והמקובל הנערץ המשיך לפקח בחוצפה על פעילויות יהודיות מותרות מבחינה טכנית שהיו עצם בגרונה של המפלגה הקומוניסטית, ועוד יותר מסוכן, ניהל בחשאי רשת של בתי ספר מחתרתיים ופעילויות "קונטר-מהפכניות" אחרות.

עם יציאתו מרוסיה של חותנו, האדמו"ר השישי, רבי יוסף יצחק שניאורסון , לזכרו הישר, גדלה אחריותו של רבי לוי יצחק עוד יותר. בתחילת 1939, הסובייטים עצרו לבסוף את הרב ובסופו של דבר הגליתו למחוז אסיה סובייטי נידח, תוך פגיעה קשה בחיי היהודים בעיר.

טקס החתונה היום נערך בחצרו של אהל לוי יצחק, בית הספר היהודי על שם הרב זצ"ל. רבים מהנוכחים, שעדיין נושאים את צלקות הדחיפה האנטי-יהודית של הקומוניזם, הזילו דמעות של שמחה במהלך הטקס.

הרב אברהם דריזין (צילום: ארכיון ליובאוויטש)

סבא וסבתא אגדיים

פוטרפס, שהיה ידוע בחיבה כרבי מנדל, נולד ברוסיה הלבנה ונקרא על שם אביו המנוח, שנפטר במהלך הריונה של אמו. הוא גדל על ידי סבתו בנבל, ולמד במערכת החינוך היהודית המחתרתית, חי את חייו של פורע חוק סובייטי כשהוא נסע מעיר אחת לשנייה כדי להימלט מהצל המתמיד של המשטרה החשאית.

כשהיה כבן 13 למד אצל רבי זלמן משה חייצחקי. הוא מעולם לא שכח את המנטור שלו, ולאורך כל השנים, היה מעניק פנינים של חוכמתו החסידית של יצחקי ומספר סיפורים על ההקרבה העצמית שלו למען היהדות. במקביל, חתנו של המנטור, אברהם דריזין המופלא וחסר אנוכיות, החל אט אט לקחת את המושכות בבתי ספר מחתרתיים רבים.

זמן קצר לאחר נישואיו של פוטרפס, הוא קיבל על עצמו את האחריות למציאת מימון לבתי הספר, שנקלעו לחובות כבדים. לאחר שהבין שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי לגייס כספים מיהודי המקום, הוא בחר ללכת לעסקים ולהשתמש ברווחיו לטובת מערכת בתי הספר.

על פי סיפור שסופר לעתים קרובות, מישהו שכנע פעם את פוטרפס לשמור קצת כסף כחסכון לעצמו, כי "מי יודע מה יהיה מחר?" הוא הניח חלק מהשכר של אותו יום מתחת למזרון שלו, אבל לא הצליח להירדם. בסביבות חצות הוא קם ונתן את הכספים לאחד מבתי הספר.

"לתלמידים אין אוכל היום", אמר בהתלהבות, "ואני מחביא את הכסף לעצמי ליום אחר?!"

בדנייפרופטרובסק פגש פוטרפס את הרב לוי יצחק שניאורסון זמן קצר לפני מעצרו של האחרון. חייו ילכו בעקבות הרב: גם הוא בילה זמן בגלות, גורש על ידי השלטונות בגלל שסירב להיכנע לנוכח הגזירות האנטי-יהודיות.

הוא העמיד את חייו בסכנה כדי לעזור לאלפי יהודים להימלט מברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, תוך שימוש בניירות מזויפים כדי לגרום ליהודי רוסיה להופיע כפליטים פולנים. בין אלה שהציל הייתה משפחת דריזין, שהצליחה להימלט ב-1946.

מול היכולת לברוח מעצמו, הוא תהה אם עליו להישאר בברית המועצות. הוא שאל את אמו מה לעשות.

"כבר התחלת לעזור לאנשים לברוח," היא אמרה לו. "אי אפשר לעזוב באמצע. המשך בעבודתך וה' יהיה איתך".

הוא קיבל את עצתה וליווה את משפחתו לתחנת הרכבת, אך נשאר מאחור כדי לסייע ליהודים אחרים. חודשים לאחר מכן, כשהשלטונות על עקבותיו, הוא ניסה לבסוף להימלט לפולין, אך נתפס ונכלא בסיביר למשך שמונה שנים .

עם שחרורו החליט לעבור לצ'רנוביץ' שבאוקראינה, ובדרך עצר במוסקבה.

"פגשתי את מנדל במוסקבה", סיפר כעבור שנים הרב משה קצנננבוגן . "הוא עדיין היה לבוש בבגדי האסיר שלו. הוא ביקש ממני סכום עצום של כסף. הייתי בהלם, כי מנדל מעולם לא ביקש כסף לעצמו. כשראה את פניי המבולבלים, הוא אמר, 'בבקשה תעשה לי טובה ותשיג לי קצת כסף'. ”

קצנלנבוגן הבין שזה די דחוף ופנה לעבודה בהשגת הכספים. עם קבלת הכסף, פוטרפס היה מאושר.

"תודה לאל", קרא פוטרפס, "עכשיו נוכל לפתוח בית ספר לילדים בצ'רנוביץ'. אי אפשר היה לגייס שם את הכסף".

לאחר שפתח את בית הספר המחתרתי פנה פוטרפס להיבטים אחרים של הקהילה היהודית. משהבין שלנשים המקומיות אין מקווה, " מקווה ", משלהן, הוא החל לגייס את הכסף כדי לבנות אחת, והעמיד את חייו שלו בסכנה.

"יש יהודי ברוסיה שהופרד [על ידי מסך הברזל] מאשתו וממשפחתו במשך שנים רבות, אשר בכל זאת עסוק בבניית מקוואות לצעירות... תוך סיכון אישי גדול לחייו שלו", אמר הרבי ב כתובת משנת 1962 . "הוא לא יפיק מזה תועלת אישית בחייו הדתיים שלו... הוא יודע דבר אחד: כשיש משהו שצריך לעשות הוא עושה את זה, בלי להתחשב בעצמו".

לבסוף בשנת 1963, לבקשתו האישית של ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון, התירו הסובייטים לפוטרפס להתאחד עם משפחתו המתגוררת בלונדון. משם המשיך לפעול למען יהדות ברית המועצות, ונסע ברחבי העולם כדי לגייס כספים לצרכיהם.

רבי מנדל פוטרפס

התעוררות בברית המועצות

בחזרה לדנייפרופטרובסק, החיים היהודיים חוו תקומה עם הגעתם של הרב שמואל וחנה קמינצקי ב-1990 כשליחי חב"ד-ליובאוויטש. זמן קצר לאחר מכן ביקשה הקהילה מהרב לקבל את תפקיד הרב הראשי.

כשכתב קמינצקי לרבי כי לא יכול היה לקבל תפקיד שמילא אביו הנערץ של הרבי, השיב הרבי כי בכל זאת עליו לקבל.

"בעיר שבה גדלתי לא היה כלום", נזכר הפילנתרופ המיליארדר ויליד אוקראינה גנאדי בוגולובוב יהודי. "קשה להסביר לאנשים שמעולם לא חיו [תחת] הסובייטים."

במשך יותר משני עשורים מאז הגעתם של הקמינצקים , חל שינוי ימי. מספר בתי ספר יהודיים משרתים יותר מ-1,000 ילדים. רשת של תוכניות והזדמנויות חינוכיות מושכת כ-3,000 מבוגרים מדי שנה וסמינר למורים מושך אליו 250 תלמידים מרחבי הארץ. שני בתי יתומים, מתקן לילדים עם צרכים מיוחדים ומרכז פנסיה עוזרים לרעות את חברי הקהילה מהעריסה לקבר.

"היום לא רק שקל להיות יהודי בדנייפרופטרובסק", העיר בוגולובוב, "זה כבוד להיות יהודי בדנייפרופטרובסק".

המרכז הקהילתי היהודי שהוא תומך בו יעלה ככל הנראה יותר מ-100 מיליון דולר. הוא מגמד מרכזים דומים ברחבי העולם, ומיועד להכיל קניון עם בתי קפה כשרים, בתי קפה וחנויות יודאיקה; מוזיאון לזכר השואה; דירות מבקרים; משרדי קהילה; ואולם חתונות גדול.

"היום דנייפרופטרובסק היא [שוב] בירת העם היהודי באוקראינה", אמר בוגולובוב.

חתונה היסטורית

עבור בנו של פוטרפס, ברל פוטרפס, הנסיעה חזרה למולדתו הרשמית לרגל חתונת נכדו הייתה לא תיאמן.

"כשחייתי כאן תחת הקומוניזם, לא יכולנו אפילו לדבר ביידיש מפחד השלטונות", אמר. "כל היהדות שתרגלנו נעשתה במחבוא".

הוא היה המום מכך שהיום מאות צעירים יהודים משתתפים בתפילות בימי חול.

"לא יכולתי לחלום שזה יקרה", אמר.

על אביו העיר כי פוטרפס ז"ל היה צוהל כששמע שהיהדות חוזרת לאוקראינה דרך נכדי חברו, בני הזוג קמינצקי.

"אני לא מאמין שאי פעם חשב שזה סביר שבעיר הזו, שבה השלטונות סגרו את בית הספר שלו, תהיה תשתית יהודית ענקית כל כך", אמר ברל פוטרפס.

דוד הכלה הרב לוי קרינסקי, מנהל חב"ד-ליובאוויטש בניו המפשייר, ציין כי עבור אביו שלו, סבו של החתן ויו"ר הזרוע החינוכית והחברתית של ליובאוויטש, הרב יהודה קרינסקי , הייתה זו חוויה מרגשת עמוקה לחזות בו. נכד מצטרף לנישואים עם בתו של קמינצקי. קרינסקי הבכיר שימש כעוזר קרוב של הרבי וצפה מקרוב כיצד הרבי ניהל את המחתרת היהודית בברית המועצות ממשרדו בברוקלין ולאחר מכן ניהל את תקומתה של היהדות שם.

בנוסף, אמר לוי קרינסקי, המסורת גורסת "שהסבים והסבתות שנפטרו של החתן והכלה מצטרפים ולוקחים חלק רוחנית בחתונה".

"הסבים בשמיים בוודאי שמחים יחד איתנו באירוע החשוב הזה", הסכים קמינצקי.

"הם לא יכלו לדמיין את זה קורה," אמר קרינסקי. "צאצאיהם מתחתנים בעיר שבה הם עצמם לא יכלו ללכת בבטחה ברחובות."

בני הזוג הביעו את רצונם לעבור לאוקראינה ולהיות שם שליחי חב"ד-ליובאוויטש.

"זהו איחוד משפחות שעבדו כל כך קשה כדי להזין את היהדות בברית המועצות", שמח ברל פוטרפס. "הם חזרו להיות ביחד, ממשיכים להזין את היהדות במקום שבו שלט הקומוניזם פעם."