ראיונות ניו יורק דיילי ניו יורק מתארים

רוב הראיונות עם ראפרים מתפתחים לא מתקיימים במרכזי לימוד דתיים בברוקלין. אבל DeScribe הוא לא הראפר הטיפוסי שלך.

אמן ההיפ הופ בן ה-28, שהוציא לאחרונה את הסינגל "Pure Soul" ויש לו EP שייצא ביוני, לא עונד שרשראות זהב או ראפ על מכוניות מהירות, נשים משוחררות ואלכוהול יקר.

זה בגלל ש-DeScribe (שם אמיתי שניאור הסופר) הוא יהודי שומר מצוות, חסידי.

"עבור רבים, ראפר צנוע הוא פרדוקס", הוא אומר ממרתף מכון הנוער עלייה בקראון הייטס, שם הקים לאחרונה אולפן הקלטות כדי להעניק לצעירים ניסיון בעסק. "אבל מוזיקה היא אנרגיה ניטרלית שניתן לתעל אותה לשלילה או לחיוב. המסר שלי הוא להעריך את החיים. העולם זקוק ליותר אור".

נולד וגדל במשפחה חסידית חב"ד באוסטרליה, המסר של DeScribe לא תמיד היה כל כך חיובי.

הוא עבר לירושלים כשהיה נער והתגייס לצבא הישראלי כחלף. לאחר שיצא מהצבא, אומר דסקרייב, הוא איבד את דרכו.

"עזבתי את אורח החיים החסידי ועשיתי הרבה דברים מטופשים כשהייתי צעיר יותר", הוא אומר. "הייתי שקוע ברחובות ובסחר בסמים. עשיתי הרבה דברים לא חוקיים, ופתאום החברות שלי נסגרו, הכסף שלי הוקפא והדירה שלי נלקחה. בלי בדיחה, היו אנשים שרצו להוציא אותי".

מפוחדת, חסרת פרוטה וללא בית, הייתה לאמנית המזוקן התעוררות.

לפי DeScribe, "הבנתי שטעיתי בגלל האגו שלי והייתי צריך לשנות את כל דרך המחשבה שלי. הבנתי שהכל לטובה ושיש לי מטרה בעולם הזה, גם אם לא ידעתי מהי המטרה הזו”.

אז הוא עבר לברוקלין ללמוד עם הזקנים בישיבה בסי גייט, שם גילה את ההיפ הופ כצורת ביטוי.

"מישהו נתן לי מחשב נייד והתחלתי להתעסק ולעשות מסלולים", הוא אומר. "החלק המטורף היה שאנשים באמת אהבו את הרצועות. פתאום זה צחק; מצאתי את הייעוד שלי."

DeScribe שכנע את הרב להתיר לו לבנות אולפן בישיבה והוא התחיל להניח פסים. חבריו תלמידי הישיבה אהבו את המוזיקה שלו, אבל הקריירה שלו לא המריאה.

"המוזיקה שלי הצחינה אז, אבל חשבתי שזה הדבר הכי טוב מאז צ'יפס מטוגן", אומר הראפר החסון, שגדל והאזין ל-Biggie Smalls, Cypress Hill ו-Bone Thugs-n-Harmony. "ביליתי שנתיים בכאב על איך לשפר את המוזיקה שלי. זה היה מאוד קשה בהתחלה".

הפריצה הגדולה שלו הגיעה כשהתקשורת הישראלית קלטה את אחד מהקליפים שלו ב-2008. הוא כבר לא יכול להסתובב ברחובות ירושלים מבלי שיספגו אותו.

לפתע, DeScribe שיחק באולם הנשפים הייליין עם פרי פארל, האיש הקדמי של ג'יין'ס אדיקשן, ושיתף פעולה בשירים עם בנו של בוב מארלי, רוהן.

אבל האמן הצעיר עדיין שיכלל את מלאכתו.

"לא הייתה לי נוכחות בימתית אמיתית", הוא אומר. "הייתי כמו צבי בפנסים. אפילו לא ידעתי איך להחזיק את המיקרופון".

שלוש שנים מאוחר יותר, DeScribe עבר כברת דרך. לא רק שנוח לו עם מיקרופון ביד, אלא שהוא לוקח גם שיעורי קול וגם שיעורי ריקוד.

הסינגל האחרון שלו, "נשמה טהורה" הוא שיתוף פעולה עם היהודי החסידי המפורסם ביותר בתעשיית המוזיקה, מתיסיהו.

אבל אל תשווה את המוזיקה של שני המוזיקאים רק בגלל שהם יהודים חסידים.

"יש לי כבוד עצום למתיסיהו על הפריצה לתעשיית המוזיקה", אומר DeScribe. "אבל אתה צריך להבין שהמוזיקה שלי שונה לגמרי משלו. הוא אמן פופ/רגאיי ואני אמן ג'אז/R&B/היפ הופ. שנינו חסידים ויש לנו מסר חיובי דומה במוזיקה שלנו, אבל זה בערך הכל”.

תושב קראון הייטס, DeScribe משתמש במוזיקה שלו כדי לנסות לשפר את היחסים הרעים מבחינה היסטורית בין שחורים ליהודים בשכונה שלו.

בשנה שעברה, הקליפ לשירו "Harmony" קודם כ"כלי פורץ דרך לאחדות והרמוניה גזעית" על ידי נשיא רובע ברוקלין, מרטי מרקוביץ, לציון 20 שנה למהומות קראון הייטס.

עבור DeScribe, מוזיקה אינה עוסקת בדת.

"אני לא מתייחס לזה כאמן חסידי שעושה שירים חסידיים", הוא אומר. "אני פשוט אמן מיינסטרים שמנסה ליצור מוזיקה מדהימה שראויה לרחוב, ראויה לרדיו וראויה לקהל. מסר האהבה שלי הוא אוניברסלי."

וזו הסיבה שהוא גאה לקרוא לעיר ניו יורק, שאליה הוא מתייחס כבירת בבל, ביתו.

"תהליך יצירתי זה לא יכול היה להתרחש בשום מקום אחר מלבד ניו יורק", הוא אומר. "אם אתה רוצה להגיע לכל העולם, אתה חייב להיות בניו יורק. התרבות המקורית של העיר הזו מאכילה את המוזיקה שלי. בגלל זה אני אוהב את זה כאן."