מחשבותיי על MP3, האלבום השלישי של הזמר מיכל פרוזנסקי:
לטב אוביד – אני חייב להודות, פרוז הוא הזמר היחיד שיכול לשיר את אותן המילים שוב ושוב ולא נמאס לי מזה. הוא לא מקרטט כמו שוואקי. הוא לא מיילל כמו פריד. ואינו מקרקר כמי שלא יקרא בשם :). לשיר הזה יש ז'אנר רוק עם תחושת טוויסט של פרס. זו פתיחה מצוינת ורק ההתחלה של אלבום שלא מצליח לרצות.
Al Shlosha – אני אוהב את זה כשהשיר השני באלבום נשאר עם שיר מהיר במקום לעבור בין מהיר, איטי וכו'. זה עוד שיר מהיר נהדר שיכול היה לשמש גם כפתיח.
Pia Puscha – איצי וולדנר, המלחין של השיר הזה יש רקורד מוכח של בלדות נהדרות. שוב, הוא הלחין והשמיע קולות אורחים באחר שיגיע בקרוב. נראה שהשיר הזה הוא הכלאה בין "השמיים" מאלבומו האחרון של שלוים גרטנר לבין "איש חיל" של יעקב שוואקי. שילוב של 2 השירים האלה יצר את הרצועה היפהפה כאן.
אל ישראל שלום – אתה צריך להעריך את העובדה שפרוז'נסקי לא הולך בכל מקום לגבי ז'אנרים עם בחירת השירים שלו. הוא יודע איזה סגנון שיר הוא יכול לשיר היטב והוא דבק בו, מסמר אותו על הראש. יש הרבה דמיון בין השיר הזה לרצועה 02; בעוד שחלק מהאנשים אולי לא יאהבו את זה, אני אוהב את זה שהוא סיפק לנו עוד שיר לשיר בריקוד שני בחתונות.
שומר ישראל – אברומי שוובל, אחד מארבעת הסולן בשללס ג'וניור 2, ואחיו של אלי שוובל מלב טהור מופיע בשיר זה. הבשלות בקולו היא די התוספת לשיר הזה; נראה שלעולם לא נגמרו לנו סולן ילדים מוצקים. השיר הזה דומה מאוד ל"אשירה" מהאלבום האחרון של פרוז והוא מתוח קצת יותר מדי זמן בדיוק כמו "אשירה" היה. 6:51 זה פשוט ארוך מדי לרצועה.
Sheyovo - החלק האינסטרומנטלי הפותח של השיר הזה נשמע מאוד כמו "Vzakeinu" מ-Yeedle ו-MBD. לשיבו יש תחושה מסוג "שמאק" והוא עוד להיט לחתונות. החלק הכי טוב בשיר הזה הוא האורך, הוא קצר ומתוק.
תראה לי את הדרך – מה קורה כשמערבבים את "המכתב" מגבאי, "אתה מסתכל עלי" מהאלבום האחרון של פרוזנסקי ו"שמע ישראל" משוואקי? אתה מקבל "הראה לי את הדרך". עוד שיר באנגלית מבוסס סיפור נהדר מפרוז.
Zeh Lazeh - בחירה מצוינת! שיר זה הופיע במקור באלבום הבכורה של שלוימה קאופמן, עבודת צדקה. זה היה ללא ספק השיר המהיר הטוב ביותר באלבום ופרוז החליטה לעשות מחדש את השיר ולא רק להעביר את המוזיקה הישנה מהגרסה הקודמת. קאופמן מופיע בשיר הזה של סולן אורח והם יוצרים קבוצה כל כך נהדרת. אני בהחלט מקווה שכל תזמורת תשים לב לשיר הזה ותוסיף אותו לרפרטואר ההורה שלה.
מי בון – המלחין העולה החדש, אלי שוואב, נראה שיהיה לו עתיד מזהיר במוזיקה היהודית אם ימשיך להלחין ניגונים יפים כמו זה. השיר הזה הוא "דוחן דמעות" אמיתי והוא שם למעלה עם מיטב השירים בסגנון החופה. אני מעז לומר שהוא טוב כמו "מי אדיר" של שוואקי? זהו הרצועה הטובה ביותר באלבום וממקור בלתי צפוי, בכל זאת.
תורה - הגענו לרצועה האחרונה באלבום המדהים הזה, ויש לנו עוד רצועת הורה נהדרת. למרות שהקצב איטי יותר, אם מקשיבים היטב, אפשר לשמוע את הדמיון בין הרצועה הזו ל-Misod של בני פרידמן. איזה אלבום קטלני!
זכרו , אלוקים ברא את כולנו בצורה שונה, ורק בגלל שאני עלול להשתולל על אלבום או לא לאהוב אלבום, לא אומר שגם אתם! זה היופי בדעה וההבדל בין אנשים. הקפד להאזין לסמפלר באתר Mostlymusic.com כדי לרכוש את דעתך.
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.