נדפס מחדש מתוך מגזין יוסי הקאנטרי
דוד גבאי מציג את ארץ ישראל
מאת: סנדי אלר
הוא כבש את עולם המוזיקה היהודית בסערה במרץ 2006, והשתמש באומץ בשמו שלו כשיר הכותרת של אלבום הבכורה שלו, Legabay. זה היה אחד מאלבומי הבכורה המכובדים ביותר בזיכרון האחרון, והתריס נגד המוסכמות בכל כך הרבה דרכים. עולם המוזיקה היהודי עצר את נשימתו שנתיים לאחר מכן, ותהה אם דויד יכול אולי לעלות על הצלחתו הקודמת. אלבומו השני, עומר דוד, יצירת מופת מוזיקלית, לא אכזב. כל פרט מסודר לשלמות, כל אחד מציג את היכולות הווקאליות האדירות של דויד. זה העלה את הרף במוזיקה היהודית עם השילוב המנצח של שירים שנבחרו היטב, שירה נהדרת והפקה מהשורה הראשונה. ועכשיו, כמעט שנתיים וחצי אחרי, כשאנחנו מוצאים את עצמנו מצפים בשקיקה לכרך הבא בטרילוגיה המוזיקלית של דוד גבאי, דויד לוקח את הדברים לשלב הבא, כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד המפיק לאלבומו השלישי, ארץ ישראל .
דוד השיג את מה שהרבה זמרים צעירים ושאפתנים מקווים להגיע אליו בכך שהוא עלה די מהר בסולם הדרגות כדי להיות מוכר כחבר באמני העילית של המוזיקה היהודית. בניגוד לזמרים יהודים רבים אחרים, לדויד לא היו שאיפות מוזיקליות בילדותו ומעולם לא שר עם אף מקהלה. לאחר בר המצווה שלו, דוד התחיל להרביץ ולהתחנן לקראת העמוד, וגילה שלא רק שיש לו כישרון לשניהם אלא שהוא נהנה מאוד מהחוויה. הוא לימד את עצמו לנגן על קלידים בתיכון ועסק במוזיקה כתחביב רציני, תוך שהוא שוקע במוזיקה של אברהם פריד, מרדכי בן דוד ור' שלמה קרליבך. בסופו של דבר, דויד הפך לנגן קלידים מקצועי. ולמרות שהוא מעולם לא ליווה את עצמו באף אחת מההופעות הקודמות שלו, זה משהו שהוא שוקל לעשות בעתיד.
אחרי חמש שנים של שירה בשמחוס, דוד התחיל את תהליך העבודה על אלבום הבכורה שלו, והתחבר לכמה מהכישרונות הטובים בתעשייה. הופעתו הראשונה הייתה ב-Best of the Best של גדעון לוין ב-2002, ואחריו Sameach at the Wheel ב-2003. בשלוש השנים הבאות, דוד צבר קהל עוקבים כזמר חתונות ועד ש-Legabay יצא לאקרנים במרץ 2006, Sameach Music, מפיצת האלבום, הוצפה בשיחות של מעריצי גבאי, מתוך רצון לדעת מתי האלבום המיוחל יוצא סוף סוף.
לגבאי זכה להצלחה מיידית וחובבי המוזיקה היהודית לא יכלו לקבל מספיק מהקול החלק והמשי של דויד. שיר הכותרת עצמו היה להיט מופלא, אבל היו גם שירים חזקים אחרים באלבום. אב הרחמים, בלדה מהממת, הייתה חביבת הקהל והווי היה כל כך טוב שלאף אחד לא היה אכפת שזה הגיע לתשע דקות ושש עשרה שניות מדהימות. דוד מצא את עצמו עסוק מתמיד ולמרות שעבד קשה על אלבומו השני, הוא עדיין מצא זמן להקליט שירה ל"כי אתא עימאדי" של ר' שמואל ברזיל ולאלבום 'הרי יהודה' בנוסף להופעה במיאמי כ"ט, חז"ק. 11, והופעת אורח הפתעה יוקרתית מאוד בקונצרט HASC 20.
מרץ 2008 הביא את עומר דוד, אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר של המוזיקה היהודית בכל הזמנים. כל מה שקשור לאלבום הזה נעשה נכון והוא ביסס היטב את מקומו של דויד בצמרת עולם המוזיקה היהודית. כולל שילוב אקלקטי של שירים החל מהשיר "הגומל" ל"ברכות אביכה" המפוארת ועד להורה המזרח תיכונית נגילה ועומר דוד מלא הנפש. בטוויסט יוצא דופן, השיר "המכתב" כל כך נתן השראה למאזין אחד, אב לילד חולה, עד שהקים את davenforme.org. אתר שמצמיד אנשים עד דאבן אחד לשני. דויד הרשה באדיבות ל-davenforme.org לשלוח עותק של השיר לכל מי שנרשם. באתר יש כיום למעלה מ-4,000 חברים פעילים. מייסד האתר, שבנו חווה החלמה מלאה, אומר בפשטות על דוד, "הוא שינה את חיי לנצח".
חייו של דוד השתנו לעד גם על ידי הצלחתו של עומר דוד. לא עוד רק כישרון מתפתח, הוא היה עכשיו כוכב מן המניין ולוהט מתמיד, וצבר את הקילומטרים הנוסע המתמיד כשהקיף את העולם בהופעה בברזיל, שוויץ, פריז, לונדון, ז'נבה וכמובן, ארץ ישראל. הצעות קונצרטים התגלגלו מהר וזועם ודויד הופיע ב"חזק 12", בקונצרט אחדות בירושלים, בקונצרט חנוכה ב-YU ובקונצרט טורונטו NCSY. דוד גם התארח ב"הו לבדו", אלבום שיצא במגזין "משפחה", ושר את שושנה המהממת ב"אחינו כרך ג'".
כש-2008 התגלגלה ל-2009, דוד היה עסוק מתמיד, והופיע ב-HASC 22, ב-COLlive's Birthday Bash, ב-Kumzing DVD, ב-YBC Live Succos '09 והקונצרט של אורה חנוכה, בנוסף לכותרת הראשית של Chazak 13. בינתיים, דוד עבד קשה ב-2009. אולפן ההקלטות, הקלטת שירה ל"עבודה צדקה" ועבודה על המהדורה החדשה שלו "ארץ ישראל". בשנה האחרונה דוד שוב עלה על הבמה, שר בצרפת בקונצרט בפריז, Chai Lifeline Purimusic 2010, הקונצרט השביעי השנתי על הדשא, ושוב הוביל את הקונצרט השנתי של שבת נחמו חזק 14. דוד גם התארח ב"AKA Pella Platinum", והתמודד בהצלחה רבה עם "בנין השמחה" האדיר של מרדכי בן דוד.
AKA מפיק פלה CD Eichler, בן דורו של דוד בנר ישראל (בולטימור), שיבח את תשומת הלב של דוד לפרטים הקטנים.
"ברוך השם, דוד התברך בחוש מאוד חד מה לעשות ומה לא לעשות מוזיקלית. אלוקים שלו נתן את הדרך עושה הבדל עצום בגישה שלו לאלבומים שלו, איך הוא הולך לבחירת שירים, ומיליוני הפרטים וההחלטות שנכנסים לכל שיר. בהאזנה לתיקונים הווקאליים שלו, הוא היה פרפקציוניסט מוחלט. ההצעות שלו איך השירה שלנו יכולה להשלים את שלו, עזרו לי להבין שהוא באמת יודע איך רצועה צריכה להישמע. והכי חשוב, הוא מנטש ענק ואדם מאוד ארלי שבאמת אכפת לו מאנשים".
לאחר שהחליט להשתמש בניסיון ובידע שנרכש במהלך הקריירה המאוד מצליחה שלו, חבש דוד את כובע המפיק לפרויקט האחרון שלו, והרכיב אלבום שהוא מכנה "הפרויקט המקורי והחדשני ביותר שלו עד כה". הוא עבד עם המלחינים והמעבדים כדי להוציא את המיטב מכל שיר והרכיב את מה שדויד מכנה "האלבום הכי טוב שעשיתי אי פעם".
אלימלך בלומשטיין, שכתב כמה שירים לדוד, זכה לכבוד המובהק להלחין את שיר הכותרת לאלבום זה. "כמלחין, העבודה עם דויד מתגמלת מאוד כי הוא מוציא ממני את הטוב ביותר", אמר בלומשטיין. "הוא מאוד סלקטיבי בכל מה שקשור לבחירת החומר. הוא יודע מה הוא רוצה והוא היה מכוון אותי, מצביע על מה שהוא עשה ולא אהב עד שהשיר היה מושלם". המלחין ברוך לוין תיאר את דוד בפשטות כ"תענוג לעבוד איתו ומנטש אמיתי".
כשהגיע הזמן לבחור שם לאלבום, דוד לא היסס. לאחר שהיה בארץ ישראל מספר רב של פעמים בשנתיים האחרונות, הוא מצא את עצמו מתאהב בארץ. לקרוא לאלבום "ארץ ישראל" הייתה הבחירה המתבקשת. "קדושת הארץ לא תיאמן", אמר דוד. "רק לנשום את האוויר ולראות כמה מהמקומות הקדושים ביותר בעולם זו חוויה צנועה מאוד".
העטיפה המרגשת, שעוצבה על ידי סרולי מאייר, מצליחה ללכוד גם את האנרגיה וגם את הפאר של ארץ ישראל, הקדמה בפני עצמה למוזיקה בתוך המארז המרשים. "רצינו להעביר את ההתרגשות והאהבה של ארץ ישראל - כל הארץ, לא רק הקוסל", אמר מאיר. "רצינו שהתמונות, המוזיקליות והגרפיות כאחד, ייצרו געגוע לארץ ישראל, דחף להיות שם ולהשתתף ביופיה ובקדושתה".
בעוד מעריציו של דוד ודאי יאמצו את המאמץ האחרון שלו, ל-Sameach Music, מפיץ "ארץ ישראל", אין ספק שהאלבום הזה בטוח יהיה להיט גדול. בני טאובנפלד מ-Sameach Music דיבר על מערכת היחסים ארוכת השנים של דוד עם Sameach.
"לדוד היה תענוג לעבוד איתו מאז שהוצאנו את אלבומו הראשון "לגבאי" במרץ 2006 שכבש את סצנת המוזיקה היהודית בסערה ומאז הפך לאחד מרבי המכר שלנו בכל הזמנים. מה שהכי מרשים אותי בדוד הוא הרבגוניות והמנעד של הקול שלו כמו גם השירים הנהדרים שהוא תמיד מצליח לשלב בהקלטות שלו. למשל, שיר הכותרת של תקליטור הבכורה שלו, "לגבאי", היה כל כך משב רוח רענן במוזיקה היהודית שהעלה את הרף עבור כל שאר האמנים בעסק. הקלטת ההמשך שלו, "עומר דוד", היא האהובה עליי האישית עד היום - במיוחד הרצועות "עומר דוד", "ברכה אביכה" ו"רחם". הדיסק האחרון שלו, "ארץ ישראל", מוכיח מעל לכל ספק שאתה לא יכול לנוח על זרי הדפנה רק בגלל שאתה "הצלחה". דוד שוב הראה לי וגם לקהל המאזינים שלו שאין גבולות לכמה מוזיקה יהודית יכולה להשתפר".
רשימת הקרדיטים באלבום זה ארוכה ומפוארת. דוד בחר בקפידה שירים ממיטב היוצרים של המוזיקה היהודית ובהם יוסי גרין, אלימלך בלומשטיין, ברוך לוין, ייצי וולדנר, ר' נח פלאי, פיני אוסטרייכר, אלי לאופר, משה ורצברגר, אלי שוואב ויעקב בן שבת. מעוררים חיים בשירים כמה עיבודים מרהיבים באמת של ישראל לם, משה רוט, לייב יעקב ריגלר, מנדי הרשקוביץ, עמי כהן ופיני אוסטרייכר. עוד משלים את התמונה מערך מסחרר של נגנים ומקהלות של משה רוט. הכל מוסיף לאחד עשר שירים וחמישים ושש דקות של טוב מוזיקלי.
נראה שלכל שיר יש את הטעם המובהק שלו ויש כאן משהו לכולם. השירה הרב-תכליתית של דויד מביאה את היופי בכל שיר. ישנם סגנונות מוזיקליים רבים המיוצגים באלבום הזה, כאשר דויד מחליק ללא מאמץ מז'אנר אחד למשנהו. אפילו מילות השיר מגוונות, החל מעברית לאנגלית ועד יידיש לצרפתית. לאלבום הזה יש תחושה אופטימית בהחלט, כשהוא נפתח עם ארץ ישראל הנמרצת וממשיך עם הדיסקו בשמחה. השירים האיטיים יותר, אדון עולם, בין העולם ורזא ד'שבוס, מדגימים שבעוד שדוד הוא אחד הבדרנים המובילים של ימינו, הוא מיומן באותה מידה בשירי סלואו הארציגי. מי שברך, עוד הזדמנות לדוד לעבד את שמו בחוכמה לשיר, ולווהו ישלח לשניהם יש פוטנציאל להכות אותו בגדול במעגל החתונה. ברום עולם, שמתנגד למוסכמות בשילוב עיבוד אירי אותנטי, עם חלילים והכל, בהחלט עשוי להיות הלהיט של האלבום, בעוד יום זה מכבד, יש תחושה נוסטלגית של פעם ואפשר היה לשמוע אותו בשולחנות שבת בכל מקום. הספרדית "האמונה" ו"וייצקו", שיר פרילך עם המון לב, מסיימים את האלבום המצופה בקוצר רוח.
אלבום הבכורה שלו, לגבאי, גרם לכולנו להבין שיש כל כך הרבה כישרונות צעירים ומרגשים בחוץ, שרק מחכים להתגלות. אלבומו השני, עומר דוד, שינה לנצח את הציפיות שלנו לגבי מה שמוזיקה יהודית צריכה להיות. ועם יציאת אלבומו השלישי, דוד גבאי מקווה להגדיר מחדש את המוזיקה היהודית שוב, כשהמוזיקה שלו ממלאת את כולנו בקדושה וביופי שהיא ארץ ישראל.
סנדי אלר היא סופרת עצמאית שכתבה עבור עיתונים, מגזינים ואתרי אינטרנט יהודיים שונים בנוסף לכך שכתבה מילות שירים ותסריטים למספר הפקות בקנה מידה מלא. ניתן ליצור איתה קשר בכתובת sandyeller1@gmail.com.
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.