זרקור על AKA Pella Platinum

מישהו שם בחוץ לסקירה נוספת של Pella Platinum?

אני יודע, האלבום הזה יצא באפריל, אבל עם שלושת השבועות שעוברים עכשיו, זה נראה לי זמן טוב סוף סוף לכתוב את הביקורת שלי. אם אתה קורא קבוע של הפוסטים שלי, תדע שאני לא שומע מוזיקה בזמן ספירה, ולכן לא סקרתי את האלבום הזה כשיצא לראשונה. ברגע של"ג בעומר התגלגל וסוף סוף יכולתי לשים מוזיקה, השיר הראשון שהאזנתי לו היה רצועה מתוך AKA 4. (עוד על זה בהמשך.) די לומר שהאלבום הזה כל כך טוב, כל כך מציאותי, שאנחנו מאזינים לו ללא הרף מאז ל"ג בעומר ואף אחד במשפחתי לא רואה בדיסק הזה ירידה מהמוזיקה הרגילה. זה פשוט כל כך טוב. CD אייכלר והבנים באמת התעלו על עצמם הפעם ויותר מכל דבר אחר, AKA 4 הוא המון כיף.

אני גם הולך לבקש בכבוד שנוותר על ההערות שאומרים "מתי אנחנו הולכים לראות את AKA Pella בהופעה?" זה לא הולך לקרות. לכולם יש חיים אמיתיים וזה רק משהו שהם עושים בשביל הכיף. כשאלי גנץ מתגורר בישראל, אבי סטיוארט בלוס אנג'לס וצבי דניאל ודובי זיפר בבולטימור, הסיכויים שכולם יהיו אי פעם באותו מיקום הם מעבר למינימום.

כמו בכל אלבום AKA Pella אחר, לאלבום הזה יש נושא, שהוא הלהיטים הגדולים ביותר בשנתיים האחרונות. הוא מלווה בחוברת בגודל יפה, עם הרבה מה לקרוא, אם תבחר לעשות זאת. ברור שאנשים רבים היו מעורבים בפרויקט הזה, ו-CD אייכלר מתייחס ברצינות רבה למושג "הקראס הטוב", שכן הוא מודה לאינספור האנשים שעזרו להביא את הפרויקט לפועל. אחד הדברים המעניינים ביותר שמצאתי בחוברת היה רשימת סגני אלוף – שירים מעולים שיצאו בשנתיים האחרונות שנחשבו לאלבום הזה, אבל מסיבה כזו או אחרת לא נעשה בהם שימוש, כולל חלון בגן עדן (שי רובנשטיין), מה רבו וברוך השם (מקהלת הבנים קול נוער), ברכוס אביכה (דוד גבאי), ספר (התו ^ה -8), ענים זמירוס (שלומי דסקל), קולם אהבים ועומר ר' עקיבא (מרדכי בן דוד). ), נשמות (יהודה גרין), מודים (שלומי טאוסיג), בניין עדי עד (ליפא), בלי מילים, משיח ולטובה (בני פרידמן) וזה לזה (שלומי קאופמן). אלבום זה מוקדש לזכרו של איזי טאובנפלד ממוזיקת ​​Sameach, שהתעניין במיוחד באלבומי AKA Pella בימי חייו.

מכורח הנסיבות, אני די אתעלם מרוב הדברים החילוניים שמעורבבים בשירים, כי למען האמת אני לא מזהה את רובם. אני בטוח שיש כאן כמה זיווגים חכמים, אבל אני לא מכיר את רובם ולא מוסמך להציע את הערותיי.

לבסוף, והכי חשוב, מורידים את הכובע בפני התקליטור אייכלר על זיכוי כל שיר שהיה בשימוש באלבום הזה, בין אם זה מוזיקה יהודית או חילונית. הייתי רוצה לחשוב שאמנים אחרים שמשתמשים או פרודיים במוזיקה של מישהו אחר ילכו בעקבותיו ויתנו קרדיט ראוי בעת שימוש בחומרים של מישהו אחר.

הנטלך: ברי ובר מצטרפת ל-AKA Pella לשיר הפרוע הזה שהוא הפתיח המושלם לאלבום הזה שהוא כל כך כיף שאני בטוח שהוא נאסר על ידי התיכון הימני של בתי. אני מודה – אין לי שום דבר נגד הנטל של ליפא, אבל זה לא הצחיק אותי. הגרסה הזו, עם הרמוניות ושירה מטורפות של Mo Kiss מוציאה את המקור מהמים ואני לגמרי מאוהבת בה. אני לא בטוח מה אני מרגיש לגבי המילים באנגלית שנוספו אבל השיר הזה הוא כל כך מנצח בשבילי שהחלטתי לא להיות אובססיבי לגביהם.

Lmaancha/V'hoo Kayli: אם חשבתם ש-AKA Pella יכול לעשות רק shtick, למרבה הצער, טעיתם. זו א-קפלה קלאסית והיא מאוד מאוד טובה. הם שומרים על ההרמוניות פשוטות מאוד בשיר הזה, כך שהיופי של השיר הזה של איתן כץ מגיע בקול רם וברור. אוהב את ההרמוניות הנמוכות שמתחילות ב-0:50 ונמשכות לאורך כל השיר. זה מצחיק איך כולם משתגעים על הרמוניות גבוהות ועל היכולת להכות צלילים גבוהים, כאשר השפל הוא זה שנותן כל כך הרבה מימד לשיר. ההרמוניות ל-V'Hoo Kayli היפה של ברוך לוין אינן כל כך חזקות, אם כי שוב, יש הרמוניה נמוכה ומשגעת לאורך כל השיר. ההרמוניות מתחילות לשלוט בשיר ב-3:49 והייתי מעדיף אם היו שומרים על דברים פחות מסובכים ונותנים לפשטות השיר לזרוח.

מא תמר: מו נשיקה עושה את מה שהוא עושה הכי טוב עם שיר הכותרת מתוך אלבום לב אחד של Yeedle. סליחה חבר'ה, אבל יכולתי להסתדר בלי כל הדברים הנלווים בקטע הזה. הילדים שלי יודעים שאם הם מתחילים לשיר על האבואלו והאבולה שלהם, הם בצרות גדולות. חוץ מזה, השיר הזה מאוד מהנה ואני שומע אותו לעתים קרובות בנגני התקליטורים של הילדים שלי.

Yuffing Else Matters : האינטרו לזה נשמע כמו הכלאה בין ירושלים של זהב וצ'ים צ'ימיני ממרי פופינס. זהו גרסה מחודשת ליופיאפיסה של שלשלס, הראשונה מבין שתי פעמים שהיא מופיעה באלבום הזה. אני בטוח שיש איזה "פרפר" בכותרת, אבל אני פשוט לא מבין את זה. איבדתי עניין בשיר הזה בערך ב-3:53 כשדברים פונים לארץ מוזרה ואין לי מושג מהן המילים באנגלית או למה הן כאן.

נילי מילי: שוב, אני לא מבין את הכותרת, אבל זה לא משנה. הגרסה המחודשת הזו של Im Ein Ani Li Mi Li של שלוימה גרטנר היא בערך כמו המקור, בתוספת כמה תוספות AKA Pella. אני עדיין לא בטוח מה אני מרגיש לגבי קטע המקהלה בשעה 3:53.

ענבים: אמנם אין ספק שענבים הושרו עד אינסוף, אבל אני חושב שבגלל ש-V'hi Sheamda יצא לא יותר מדי מאוחר, ענבים אף פעם לא היה באמת מעצבן, לפחות לא אותי. ההקדמה של אקסודוס מתאימה והביצוע שלהם לקלאסיקה הזו פשוט, נקי ומהנה.

המדלי של TGIF: לצ'ה דודי של איתן כץ, ואחריו ה-Eishes Chayil של שוואקי ו-V'Zakeini של ברוך לוין. ערבוב חמוד וכל שלושת השירים עשויים יפה.

בני השמחה: זה קצת קשה לי. לא יכולתי לחכות לשמוע את דוד גבאי שר את השיר האהוב עליי מ"כולם אהובים". קול כמו שלו? שיר כזה? איזה שילוב. זה היה השיר הראשון שהאזנתי לו אחרי ספירה. ואחרי כל הזמן הזה, אני עדיין לא בטוח איך אני מרגיש לגבי זה. אין ספק שלגבאי יש קול מדהים ואולי הוא הבחור הכי מוסמך שיש לקחת על עצמו את השיר הזה, אבל אני לא בטוח שהשיר הזה מוגש בצורה הטובה ביותר על ידי קול בודד, אפילו עם הרמוניות. בניין השמחה הוא בעצם שיר מאוד מוזר שלא בהכרח עומד בפני עצמו מבחינה ווקאלית. האופן שבו מרדכי בן דוד ואהרון רזאל מנגנים זה את זה, בשילוב עם המוזרות של השירה של רזאל, שהופכים את העבודה המקורית לכל כך טובה בקולם אהבים. שלא תבינו אותי לא נכון, מצאתי שהגרסה הזו של השיר מהנה מאוד, רק לא טובה כמו המקור. אחרי שאמרתי את זה, זה בהחלט עוד שיר מהנה, בחירה מושלמת לאלבום הזה ושהוא חוזר לעתים קרובות בבית שלנו. מחשבה נוספת: אני אוהב את האינטרו אם כי אני לא בטוח שכל האפקטים שמגיעים ב-2:47 הוסיפו משהו לשיר. תודה מיוחדת ל-AKA Pella על הכללת המילים לשיר זה בחוברת.

M'heira: זה אחד השירים הבודדים שבהם אני מזהה את האינטרו כי הוא ישן. ההקדמה הספציפית הזו, עם מילים מקוריות על אחווה, נראית כמו בחירה יוצאת דופן לשיר חתונה. השיר הזה עשוי יפה, אבל פשוט לא היה האהוב עליי באלבום.

המדלי הגדול ביותר אי פעם: תן לי פשוט להוציא את זה מהדרך. אם מסתתרת איזו בדיחה חכמה במבוא של עשרים וארבע השניות, אני לא מבין אותה וגם לא אף אחד אחר שדיברתי איתו. אחרי שאמרתי את זה, וואו!! אני אוהב את השיר הזה, שבאמת אומר משהו בהתחשב בכך שבעוד ש-Poseach של שלויים דסקל, Usid של MBD ו-Ma Ma Ma של שוואקי היו כולם להיטי ענק, אף פעם לא ממש התאהבתי באף אחד מהם. הרבה רגעים ראויים לציון בתערובת הזו. אני אוהב את שתי ההקדמות ל-Poseach וגם ל-Usid (בשעה 0:31 ו-2:09 בהתאמה). קטע המותחן ב-Usid (3:46 - 4:44) הוא מעבר להשראה - הוא פראי, מטורף, חסר כבוד ומדהים לחלוטין. לפי מאמר ב-The Jewish Star, CD אייכלר בילה חודש בחיפוש אחר מישהו עם הקול הנכון כדי להקליט את החלק המדובר (4:04 - 4:27) ללא הצלחה. בסופו של דבר אייכלר מצא את הקול הנכון כאשר הוא עצמו ירד עם וירוס שהעמיק את קולו והוא הקליט את השירה באייפון שלו כשהוא חולה בבית. נהניתי גם מהסוף של Ma Ma Ma מ-6:18 עד הסוף, במיוחד ב-6:41, שם הם חילקו את המילה "מישקינושה" ל"מישקינו קינוסכה" דרך חמודה לערבב קצת דברים. כל הכבוד לעולה החדשה שמחה ליינר שקולה הייחודי הוסיף אופי לתערובת המדהימה הזו.

V'hee Sheamda: האם יכול להיות אלבום של הלהיטים הגדולים של השנתיים האחרונות בלי V'Hee Sheamda של יעקב שוואקי? אני אמור לא. זה לא שזה לא שיר יפה והשירה כאן די מקסימה, אבל שמעתי אותו לעתים קרובות מדי לאחרונה. אלא אם כן הילדים שלי שרים את זה, אני אעבור מיד.

יאבו: עוד שיר נהדר, אם כי "אחד, שתיים, שלוש, פו!" בהתחלה יש עוד חלק מהאלבום הזה שאני אף פעם לא רוצה לשמוע את הילדים שלי שרים. שירה נחמדה, אם כי זו כנראה הגרסה הרגועה והנינוחה של יאבו, שחסרה לה את ההקפצה והאנרגיה של גרסת מיאמי ובכל פעם שאני שומע אותה אני צריך לחנוק את החשק לתת לחבר'ה האלה קצת רד בול כדי שיוכלו לחבק את קצב עליית מדרגה. לא הבנתי את ההיגיון מאחורי החלק המדובר בשעה 3:28. זה נראה כאילו הם מנסים להיות דרמטיים ורציניים וזה פשוט אף פעם לא עובד, במיוחד לא בשיר עליז, מרגיש טוב כמו השיר הזה.

Sunshine in the Rain: מכיוון שמעולם לא שמעתי את אלבום עבודת צדקה של שלוימה קאופמן, זו הייתה ההזדמנות הראשונה שלי לשמוע את Sunshine in the Rain, שהולחן עבור A Time. האם מישהו אחר שומע לחישות ברקע בשיר הזה או שזה רק אני? שיר נחמד מספיק שאני בטוח שהוא מאוד משמעותי להרבה אנשים, עם כמה שירה נחמדה מאוד.

Yufyafisa: אני כנראה האדם היחיד שם שלא התלהב מהשיר הזה בשללס 4 אז לא התרגשתי לראות אותו מופיע פעמיים באלבום הזה, במיוחד בגלל שבשלוש הדקות הראשונות זה נראה פשוט משחזר את הרצועה הרביעית, רק כשהילדים של שלס הבן שרים במקום המבוגרים. אבל הדברים נעשו הרבה יותר כיף מ-3:10 ואילך ומצאתי את עצמי ממש נהנה מהשיר.

מילים אחרונות? אלו מכם שמכירים אותי יעריכו בדיוק איזו מחמאה זו כשאני אומר שמכל האלבומים של AKA Pella, אני חושב שזה האלבומי הטוב ביותר שלהם עד כה!