זרקור על: Maccabeats – Voices From The Heights

הערה: לאור סירובי הנחוש לכתוב תגובות שליליות, אני כבר לא קורא לפוסטים שלי על אלבומים/קונצרטים ביקורות. אם להיות מבקר אומר שאני צריך להגיד את הרע יחד עם הטוב אז אני מתפטר בזאת כמבקר. אם אתה קורא משהו שכתבתי, אתה יכול להמר שזה משהו שאהבתי.

לפני שנים, הביטוי "מוזיקת ​​ספירה" היה נחשב לאוקסימורון. אבל ברור שיש שוק לז'אנר הזה ואמנים בכל מקום מנסים לנצל את התופעה החדשה יחסית הזו. בעוד AKA Pella עשו לעצמם שם בהוצאה של אלבומים חדשים רגע לפני פסח, השנה הייתה להם חברה, עם יציאת אלבום הבכורה של Macbeat, Voices from the Heights.

אם מעולם לא שמעתם על קבוצת הא-קפלה המוכשרת הזו, במכביטס מופיעים קולותיהם של ארבעה עשר גברים מהישיבה יוניברסיטי, אם כי שניים הם למעשה בוגרי הישיבה. הצליל שלהם הוא א-קפלה מסורתי, עם הרמוניות מלאות עשירות המוצגות לאורך בחירת השירים המגוונת מאוד. לבחורים האלה יש קולות מדהימים והם יודעים איך להשתמש בהם. פשוט ופשוט, הם לוקחים קפלה לרמה חדשה לגמרי. האלבום הזה עמוס בקולות מדהימים, הרמוניות מדהימות ועיבודים מדהימים לכל שיר ושיר.

Ma Rabu – אם תקראו את הביקורת שלי על Silver Lining של מקהלת הבנות בלונדון, תדעו שזה היה השיר האהוב עליי באלבום ואני אוהב שהשיר הזה מוצג באלבום גברים כך ששאר 49% מהאוכלוסייה יכול לשמוע את זה. זוהי בחירה מצוינת לשיר פתיחה, עם הרמוניות מורכבות שנותנות למכבים הזדמנות להרים את הדברים שלהם. התאכזבתי מכך שבעוד שהם השתמשו כמעט בכל ההרמוניות שדינה כהן השתמשה בהן בשיר המקורי, הם דילגו על האהוב עליי - הרמוניה נמוכה ונופלת להפליא בסוף השיר. אבל לא משנה, המכבים מתחילים חזק ומשאירים אותך מת לשמוע איך הם הולכים לעקוב אחר הפתיחה הנהדרת הזו עם סידורים נפלאים של ראש הקבוצה ג'וליאן הורוביץ.

ערים ראשי – השיר היפה והמרתיע הזה, שיר הכותרת של אלבומו של שי גבסו משנת 2004 הוא "שיר כרזה לצה"ל ולמלחמה בחיזבאללה" לפי ויקיפדיה. זה באמת יפהפה והלוואי והיו בחוברת את המילים, כי לא קל לבחור אותן, במיוחד עם כל הליווי שהמכביות מספקות ברקע, אם כי חיפוש מהיר בגוגל יכול לספק את המילים. חברת מקהלת הבנים של מיאמי לשעבר, חנינה אברמוביץ, עושה עבודה מצוינת עם העיבודים.

Aleinu – זה כנראה השיר האהוב עליי בדורות השיר של יהודה והוא כל כך מתאים למכבות. אוהב את זה!!

אושר שלום - השיר הזה משנת 2008, שנכתב על ידי סטיבן לוי לכבוד 60 ^שנה למדינת ישראל, היה אחד מאותם שירי "להביא חבורה שלמה של אנשים לשיר למען מטרה טובה". זה לא האהוב עליי באלבום, אבל באלבום כזה זה לא אומר הרבה. מדהים כמה אתה יכול לעשות כשאתה עובד עם ארבעה עשר בחורים מוכשרים!

לך דודי – השיר הזה, המשלב את מילותיו הנצחיות של ר' שלמה אלקבץ עם "הללויה" של לאונרד כהן, הוא שיר החתימה של המכביות. אתה כמעט יכול לשמוע את רביעיית המספרה כשהשיר הזה מתחיל, חוץ מזה שיש לך 250% יותר קולות, שלוקחים דברים לרמה גבוהה עוד יותר. (וכן, אני יודע שהמתמטיקה שלי כנראה לא נכונה. סליחה, פספסתי את היום שבו לימדו אחוזים בכיתה ד').

המלח הגואל - התערובת הזו מתחילה במילים הפופולריות תמיד של קריאס שמע לשיר ערש של ברהמס ואחר כך משתלבת בגרסה הקלאסית של דווייקוס המלאך, ואחריה גרסת שלוים דאקס. החלק הטוב ביותר של המדלי הוא ההרמוניות היפות ב-3:26.

Go The Distance - שוב, ללא מילים! יש כל כך הרבה שירה מהממת שהלוואי שלא הייתי צריך להקשיב כדי לתפוס את המילים ויכולתי להתמקד אפילו יותר בכל האלמנטים המהממים שבהם משתמשים המכבים בשיר המופלא הזה של אלן מנקן, שיר הכותרת מהסרט של דיסני, הֶרקוּלֵס. האזינו ב-3:33 כדי לשמוע את הסולן דיוויד בלוק שר ללא ליווי כלשהו. וואו, איזה קול!!

שלאשודיס מדלי - ידעתי שחייבים להיות כמה "דו וופ" איפשהו באלבום הזה והם סוף סוף צצים בתחילת השילוב הזה של שני שירים, החל בעין ארוך (מתוך אלבום תודה של מיכל שטרייכר (תודה, יואל!!)) , עוד שיר מהמם שרק נולד לשיר על ידי המכבים. גשר אינסטרומנטלי נחמד ללחן של (או לכל אחד מכם שאי פעם נסע למחנה בנים או ילד בן במחנה, TTTO) הקלאסי של ידיד נפש, ואחריו אחד האהובים עליי בכל הזמנים, ה-Dveykus 2 Kol B ראמה, שר לא אחר מאשר נשיא הישיבה ריצ'רד ג'ואל.

Bad Day - אני כל כך אוהב את השיר הזה של דניאל פאוטר, שגרסת הצ'יפמאנק של השיר הזה הייתה הצלצול בטלפון הנייד שלי במשך כשנתיים. הסולן ארי לואיס והמכביטס פשוט מסמרים את זה. מייק בוקסר, כרגיל, עושה עבודה מהשורה הראשונה בסידורים. (טוב שאני כותב תחת שם עט כדי שהילדים שלי לא יזרקו מבית הספר!)

מא אברך – אני מנחש ששיר העם הישראלי הזה ישן יותר מכל החבר'ה ששרים אותו באלבום הזה. אני לא יודע שאני אוהב את השיר, אבל הם עושים איתו עבודה טובה.

התקווה – אל תירו בי, אבל אני מנחש שזו אולי הפעם הראשונה שהילדים שלי שומעים את ההמנון הישראלי. זה שיר מדהים, ושוב המכבים עושים את זה צדק.

יום אחד - תמיד היה לנו שלטון ללא מתיסיהו בבית שלי, אבל, איכשהו, נראה שהשיר הזה התגנב מתחת לרדאר, כנראה בגלל שבפעם הראשונה ששמעתי אותו, הוא הושר על ידי בני פרידמן וארי בויאנג'יו. סוף מאוד של חתונה. לא הבנתי שזה שיר מתיסיהו ואהבתי אותו. יחד עם זה שהילד שלי ניגן את זה שוב ושוב בפסנתר וזה פשוט גדל עליי. בכל מקרה, המכבים לא מדגישים יותר מדי את תחושת הרגאיי של השיר הזה, אז היופי הפשוט של השיר והמילים בוהקים. קרוב יותר מדהים לאלבום מדהים לחלוטין.