זמן לכל דבר?

אני לא יודע מה איתכם, אבל מבחינתי, דברים היו נורא מתים בעסקי המוזיקה היהודית. מאז צאת המגה אלבומה של בני פרידמן, שעת חנוכה, אני יכול לחשוב רק על שני אמנים נוספים שהוציאו אלבומים חדשים: יהודה גרין ושלמה גרטנר. אני בטוח שיש עוד, (לא לספור אלבומי פורים והוצאות חוזרות של מוזיקה שכבר יש בחוץ) אבל אלה השניים היחידים שאני יכול לחשוב עליהם מעל הראש. אני יודע שהדברים הם עונתיים בעסקי המוזיקה היהודית, אבל אני תוהה למה.

אולי מישהו שבאמת עובד בתעשיית המוזיקה היהודית יכול לתקן אותי אבל אני מתרשם שיש פעמים שאתה מוציא אלבום ופעמים שלא. למשל, אחרי חנוכה, הפעם הבאה להוציא אלבום היא ט"ו בשבט. למה זה בדיוק? אני מבין שאנשים רוצים להוציא אלבומים בזמן לעונת מתנות לחנוכה, אבל האם זה באמת הגיוני להוציא שבעה אלבומים בטווח של שבועיים ואז לא יצא כלום כבר כמעט חודשיים?

אותו דבר עם הקיץ. אני יודע שהחוכמה הרווחת היא שאתה לא מוציא אלבום ממש לפני הקיץ, אז אם אתה לא מוציא עד חג השבועות, אתה צריך לחכות עד שהקיץ ייגמר. זה לא נשמע לי הגיוני בכלל. להוציא אלבום לקראת סוף יוני. הלימודים מסתיימים, ילדים יוצאים לקייטנה, אנשים יוצאים לחופשה ובמצב נפשי נינוח. יש להם זמן להאזין למוזיקה. הם מבלים במכונית בנסיעה מסביב, או כשהם נרגעים, יוצאים לטיולים משפחתיים או עולים להרים. זה הזמן המושלם לאלבום חדש. אותו דבר קורה לילדים במחנה. המוזיקה שהם מנגנים על מערכת הרשות נצרבת בראש והופכת לחלק מהמרקם של הקיץ המסוים ההוא במחנה. אין זמן טוב יותר להוציא אלבום חדש מאשר ממש לפני הקיץ.

אז הנה רעיון חדשני באמת. ברור שאף אחד לא רוצה להוציא אלבום ממש לפני הספירה או שלושת השבועות. אבל מה דעתך אם נוציא אלבום כשהוא מוכן במקום להחזיק אותו לאיזו עונה מיוחדת, כשהוא הולך לאיבוד בדשדוש כי יצאו עוד שלושה אלבומים במקביל?

כפי שאמרתי, נראה שאנשים שעובדים בפועל בעסקי המוזיקה היהודית חושבים שאפשר להוציא אלבומים רק בתקופות מסוימות של השנה. או כך לפחות שמעתי. אבל בשבילי, רק המאזין הטיפוסי שלך? נמאס לי לחכות למסגרת הזמן הבאה שייחשב מוצלחת להוצאת אלבום על ידי מישהו בעסק. אני רק רוצה לשמוע עוד מוזיקה טובה!!