המחשבות שלי על נימוסי קונצרטים

בסוכות שעבר, התמזל מזלי להשתתף בשני קונצרטים של חול המועד. מה עם כל האחריות שהימים טובים טומנים בחובם בנוסף לביקורת על שני הקונצרטים, מעולם לא הספקתי לכתוב את הפוסט השלישי שתכננתי לכתוב. הנושא? איך להתנהג בהופעה. אבל אחרי היום או היומיים הראשונים, שכחתי הכל. עד חול המועד פסח, אז הייתה לי הזכות להשתתף בקונצרט נוסף. ושוב, הרגשתי חובה לשבת ליד המחשב הנייד שלי ולחלוק את מחשבותיי על נימוסי הופעות.

לא, אני לא מדבר על בחורים שמגיעים להופעה בטוקס, עם בנות לובשות שמלות קוקטייל וחונקות פנינים. אני מדבר על נימוסים בסיסיים, חברים שלי. איך להתנהג כמו מנשה בהופעה. אני צריך להזהיר אותך עכשיו שאני דעתן, ובהתחשב בעובדה שאני לא מדבר על אדם מסוים, נושאי הלשון הרע שבדרך כלל גורמים לי להתאפק הם הרבה פחות בעייתיים כאן. אם אתה לא מעוניין לשמוע אותי ישר באכזריות וישיר מאוד, אני מציע לך להפסיק לקרוא עכשיו.

אני אפילו לא אטרח להציע לאנשים להגיע בזמן. או שמפיקי קונצרטים מתחילים את ההופעה בזמן. בעצם, אני אעשה זאת. בין שלל הסיבות שאנשים מגיעים באיחור היא שהם יודעים שאין סיבה להגיע בזמן. אני מציע בכבוד למפיקי קונצרטים (אתם מקשיבים???) להתחיל את הקונצרטים שלהם מיד, לא משנה מה. חצי מהאנשים לא שם? חבל. רבים מהם מגיעים באיחור כי הם יודעים שאתה ממילא לא מתחיל בזמן. התחל שניים או שלושה קונצרטים בזמן ואנשים יבינו את הרמז ויתחילו להגיע מוקדם יותר.

לפני כל דבר אחר, הרשו לי לציין כמה כסף זה עולה לקחת משפחה בת שש להופעה. גם אם קונים את המושבים הכי פחות יקרים (25$ למקהלת הבנים של מיאמי בפסח ו-20$ למקהלת הבנים של הישיבה, אם אני זוכר נכון) זה אומר שעלות הכרטיסים לבדה למשפחה בת שש נפשות מתחילה ב-120-150$. וזה עבור המושבים הזולים ביותר. אם אתם לא גרים בברוקלין (כן, יש הרבה מאיתנו שלא, תאמינו או לא), הוסיפו את עלות הדלק והאגרה. בקיצור, ללכת להופעה זו לא הצעה זולה.

וזו הסיבה שמציק לי לראות מה קורה לפעמים בקונצרטים. הייתם חושבים שאחרי שהוציאו את כל הכסף הזה, אנשים באמת היו יושבים במושבים שלהם ונהנים מהמוזיקה במקום לצעוד בזמן שהאמנים על הבמה. למה בכלל ללכת להופעה אם אתה הולך לשבת ולדבר עם חברך למושב כל הזמן? מקרה לדוגמא: הקונצרט שאליו הלכתי בשבוע שעבר, שבו נראה היה שמשפחה בת שמונה נפשות מנגנת על כיסאות מוזיקליים מספר פעמים במהלך הלילה. אז אנשים, מצאו את המושבים שלכם, חנו את עצמכם בהם ותפסיקו לדבר. באת להקשיב, נכון?

מתקשים למצוא את המושבים שלכם? תקראו לי משוגע, אבל אם השורות מסודרות בסדר אלפביתי והמושבים ממוספרים, אם אתם מכירים את ה-ABC שלכם ויכולים לספור, לכל בוגר גן אמור להיות קל יחסית למצוא את מקומו.

שמישהו יסביר לי בבקשה למה זה שקונצרטים שווים אוכל. במיוחד בחול המועד, כשכולנו ממלאים את פנינו ללא הרף על יונטיף, למה בדיוק אנשים צריכים לאכול את דרכם בקונצרטים? אני מבטיחה לך בשבוע שעבר, לא רבע שעה לתוך הקונצרט, האמא שישבה מאחורי עם ילדיה שלפה שקית חטיפים וקראה "מי רוצה לולי?" לאיזו אחד מהילדים היקרים שלה הגיב "מה עוד יש לך?" אולי טוב שהיא הביאה מספיק ג'אנק פוד כדי להאכיל צבא, כי היא בהחלט הייתה צריכה את זה כדי לשמור על הצעיר שלה, שנראה כבן ארבע או חמש שקט. הנה כלל אצבע טוב. אם אתה צריך להאכיל ילד מסוים במשך שעתיים ברציפות כדי למנוע ממנו להתנהג לא נכון, כנראה שהוא לא צריך להיות בהופעה מלכתחילה. בואו נודה בזה, כרטיסים להופעות אינם זולים. תמורת אותו הכסף, שכרו בייביסיטר והשאירו אותם בבית כדי שלא יפריעו לאף אחד אחר! ובזמן שאנחנו בזה, האם נוכל לפקוח עין על הילדים כדי שלא יבעטו בגב המושב שלי שוב ושוב ושוב?

הנה עוד רעיון חדשני. אתה משלם כסף טוב כדי ללכת להופעה ולהאזין למוזיקה. אולי תכבה את הפלאפון? וגם אם לא, האם הופעה היא באמת הזמן והמקום הנכון עבורך לדבר בטלפון שלך? זה מראה על חוסר מוחלט של דרך ארץ הן למבצעים והן לכל היושבים בכל מקום בטווח שמיעה.

בואו נודה בזה. אם לא היית חובב מוזיקה, לא היית קורא את זה מלכתחילה. אז אם אתה אוהב מוזיקה מספיק כדי להשקיע את זמנך וכספך בהופעה, השתמש בראשך והקפד להתחשב בכל מי שסביבך.

זו רק דעתי. אתה מוזמן לקחת את זה או לעזוב את זה.