סקירה של Say Asay של שלוימה גרטנר, מאת JMR France

סקירה זו נכתבה במקור בצרפתית, על ידי חברינו ב- FrumMusic.net, אנו מקווים להביא לכם את הגרסאות האנגלית של הביקורות שלהם כעת גם לאלבומים עתידיים.

עם צאת האלבום החדש של שלוימה גרטנר חששנו שהוא לא יצליח להוציא אלבום שני טוב כמו אלבומו הראשון. נסים היה אלבום נפיץ עם סגנון נקי אמיתי והיה כל כך טוב שתהינו אם שלוימה יצליח לשמור על רמת האיכות הזו, דבר לא קל. עם Say Asay שלוימה לא שומר על הקצב, אבל יותר מזה הוא פורץ את כל המטרים!

אנו מציעים ניתוח, מדרג את 14 השירים באלבום זה. שלוימה היה נדיב, סיפק לנו כל כך הרבה שירים. לשים כל כך הרבה שירים באלבום זה סיכון. לעתים קרובות ברגע שנותנים יותר מדי, מפסידים באיכות, וזה לא המקרה כאן!

Say Asay 9. 5 - קודם כל, משחק המילים Say Asay, הוא טוב מאוד, משקף את האישיות העליזה מאוד של שלוימה. זה חיבור של יוסי גרין, המבוסס על הוראת המשנה ברורה, שכאשר אומרים אסי למאן שמע, אסי למאן ימינה, אסי למאן סורוישא, אסי למאן קדושה (בתפילות שמונה עשיי) עם כוונה, יהיה להם ראוי להיות מקבל פני השכנו! מהשנייה הראשונה, אחד נמשך במהירות לתוך הקצב. גרטנר מאוד אנרגטי ויוסי גרין לא מצליח להבטיח את הרקע המוזיקלי. יש משחק טוב מאוד של קצב שנמנע לצלול בפזמון מונוטוני. משה לאופר באמת עשה עבודה טובה בסידורים.

השמיים 10 – חיבור של ייצי וולדנר, יוצא דופן לחלוטין. רושם של קטיפה, שנבנית לשלמות מוזיקלית ברגע הנכון. איצי לא הסתפק רק להלחין אותו, לפעמים הוא שר עם שלוים בסולו, לפעמים ברקע ווקאלי ומוסיף בדיוק את הטעם הנכון.

אשרי 9 – הקדמה שנבחרה היטב. המוזיקה מגיעה בהדרגה, ואז הכל הולך מהר מאוד. גרטנר מתחבר, מזכיר את Im Eyn Ani Li מהאלבום הקודם של שלוימה. העיבודים של אלי לישינסקי עומדים על הכוונת.

נשמות ט' ה' - מלכתחילה אדם שקוע בסביבה מאוד מסוימת עם קולות של ילדים, מהדהדים, שקוראים "נשמ"ש כולל חי", הסביבה קרה למדי. כותרת מלאת עומק המתארת ​​את גדולתו של הקדוש ברוך הוא. לאחר התחלה מיסטית מאוד, מרגישים תחושת ביטחון ואז מגיע הזמן של 'גואל ומושיה': נפלא!

BeSim cha 9. 5 – שילוב טוב מאוד של מקצבים וסגנונות, עם סגנון מזרח תיכוני מאוד בסוף: יאלה ואלה יאלה ו... פריילך! יוסי גרין עשה עבודה מצוינת בשיר הזה, לא רק בתפקידו כמלחין, אלא גם בתפקידו להגדיר את הסביבה המותאמת. יוסי: לחיים!

שבת היום 10 – אחרי מלכה'ה מהאלבום הקודם , שבת היום שוב בשבת. ברוך לוין הוא המלחין של השיר המאופק והרך הזה, שבו שלוימה נראה נינוח.

Baro uch She o mar 9 – פנינה נוספת של איצי וולדנר שלא פוסחת על קצב, עם עיבודים ברורים וטובים מאוד. כותרת שמשקפת מהפך בסגנון של גרטנר, קצת יותר מסחרי. נמנעות חותכים היטב שמערבת אותך מההאזנה הראשונה.

Re'eh 9 – שלוימה חושף את הטווח הרבה יותר שלו, עולה ממש גבוה, ובאופן מתאים (לא סביר שה-Aderabe Fried one J המקורי). המטרה היא לא לעשות דציבלים, אלא להבטיח הרמוניה, שלוימה לא נכשל!

Ein K' elokeyn u 10 – אולי כותר ה'דאנס' הטוב באלבום, מבחינת מקוריות. עבודה נהדרת של מהנדסי הסאונד. סידור דומה לזה שנראה כבר ב"ספר הכוכבים" של תו ^ה -8 של יוסי גרין. אבל שם, ייצי וולדנר עושה את זה בצורה חלקה מאוד.

מין המייצר 10 - ללא ספק שם האלבום הטוב ביותר, מבחינת המוזיקה הרגועה. המילים מתאימים לחלוטין למוזיקה. שלוימה שר עם דוייקוס, שנוגע בנשומה.

Mesameah 9. 5 - שוב נמצא צבע מזרחי, אשר משנה את הכותרת. מדובר בחיבור של ייצי ולדנר ומוטי אילוביץ, שמתפרש במקצועיות רבה, הפנייה לאקוטית מתאימה לחלוטין.

Mi Von Siah 8. 5 - זה התואר המוקדש לצ'ופה. כתוצאה מכך הסגנון הוא מסורתי למדי, עם חגיגיות רבה. הוא בסגנון החובה הנפוץ למוזיקה לחתונה, אך מבוצע בהצלחה על ידי שלוימה.

יום הולדת שמח 10 - שם הכותרת קצת מצחיק, זו הפעם הראשונה שהכותרת הזו נראית. הרעיון מבוסס על קטע תהלים. שלוימה משדר ביטחון עצמי ('sheal mimeini...') שמתאים לחלוטין. אי אפשר לצפות ל-Happy Birthday יותר מדי, ברגע שזה מגיע זה נותן את החיוך: זה הטאץ' האנגלי של האלבום.

Yevare ch icha 9 – הקדמה פיאוט מזרחי, אבל זה לא תשלום: המעבר נעשה בעיבוד שמצביע על תחילתו של רצועת ניסים מהאלבום הקודם של שלוימה. הכותרת מאוד סימפטית (אגב, שמענו בבירור את המבטא האנגלי של שלוימה על המילה 'יער').

אולי האלבום הכי טוב של השנה, עם אלבומו האחרון של מרדכי בן דוד (מב"ד) קולם אהובים. כיום יש הרבה מהדורות חדשות, עם עיבודים מצוינים, אפילו הרכב טוב, אבל הבעיה היא שגם אם אנחנו אוהבים מהדורה חדשה, היא נשכחת במהרה. מרדכי (MBD) אומר שצריך לעשות 'חידוש' במוזיקה. באופוס זה, שלוימה מראה את הדרך אלינו להמשך, עם יצירות ועיבודים מצוינים. הקומפוזיציות אינן צפויות, הן מלאות ניואנסים. בהיעדר אולי ליפא שמלצר, היינו יכולים לצפות לתואר ביידיש כמו שמייכל או מוידים (MBD). בנוסף, אנו יכולים להדגיש מרכיב חשוב, שלעתים קרובות מדי הושמט על ידי הזמרים, התערבות של זמרים באלבום. שלוימה כבר עשה את זה עם חיים שטרן בניסים, הנה זה עמי אלר, ואיצי וולדנר. זה מוסיף גיוון באלבום. Say Asay מוכיח שאנחנו יכולים לייצר שילוב יוצא דופן עם הסגנון החסידי והסגנון המזרחי. עם דימוי של כימאי, קובע הטיפוסים חייב למצוא את ההרכב הטוב, את התערובת המושלמת. זה מה שנעשה באלבום הזה, שלוימה העז וזה הצליח. לגבי הקול, שלוימה הרבה יותר רגוע מהאלבום הראשון, שולט בקולו לחלוטין, המעבר לרשמים גבוהים או נמוכים. שלוימה מטפל בעדינות בגבוהים, זה באמת מאוד יפה!

אלבום שעושה זאת היטב הוא נדיר בשוק, עם יצירות וקולות מצוינים. אלבום מעולה מאוד!