סקירה קלאסית: נסים – שלומי גרטנר

הפעם הראשונה ששמעתי את שלוים גרטנר לא הייתה כשיצא אלבום הבכורה שלו, ניסים. זה היה ארבעה חודשים קודם לכן בארוחת ערב של צדקה מקומית, שבה היה ליפא שמלצר אורח הכבוד. תן לי לומר לך, זו הייתה די ארוחת ערב. כל מי שהיה מישהו בעסקי המוזיקה היהודית היה שם. היו הרבה אורחים מיוחדים שלקחו את המיקרופון וסיפקו לנו בידור מהשורה הראשונה. היה רק ​​זמר אחד שמעולם לא שמעתי עליו אבל הוא היה די טוב. הבנת. שלומי גרטנר.

מהר קדימה למרץ 2007. ניקיתי בפסח והעליתי את הפודקאסט האחרון של Sameach כדי לחפור פירורים מתוך אטם המקרר שלי עם Q-Tip קצת פחות מייגע. הם ניגנו שיר שממש התאהבתי בו ברגע ששמעתי אותו, משהו שקורה לי רק לעתים רחוקות. זה היה כל כך טוב שיצאתי מיד וקניתי את התקליטור. השיר? ישמה, רצועה מספר תשע בדיסק הבכורה של שלוימה גרטנר, נסים.

אם לא שמעתם את נסים, חסר לכם אחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר שהופקו אי פעם. שלושה עשר שירים וכל אחד מהם מהנה. אמנם נראה לי שכמה מהשירים דומים בסגנון והשתלבו יחד (רחל, השבעה, השם טבע) וחלק מהשירים היו חזקים יותר מאחרים, אין כאן שירים רעים. בלי פילר, בלי מוך, רק שירים איכותיים, עיבודים נחמדים והשירה האדירה של גרטנר. המפיק יוסי טייברג הרכיב המון שמות גדולים לאלבום הזה כולל יוסי גרין, פינקי ובר, משה לאופר, איליה לישינסקי, לייב יעקב ריגלר ויוסי גורביץ, רק כדי להזכיר כמה. שים את כל הכישרון הזה מאחורי גרטנר המחונן להפליא ויש לך אלבום אחד מתוק.

עם האלבום השני של גרטנר ממש מעבר לפינה, חשבתי שזה זמן טוב לחזור ולהקדיש תשומת לב רצינית לניסים ולהזכיר לעצמי עד כמה זה אלבום מהנה.

ניסים – תווי הפתיחה של החיבור הזה של יוסי גרין אומרים לך מיד שהאלבום הזה לא הולך להיות אותו ישן-אותו ישן. העיבודים המהנים של משה לאופר, עם הפקה נוספת של איליה לישינסקי הופכים את מה שיכול היה להיות שיר בינוני לנאמבר אנרגטי נהדר שכל כך כיף לשיר איתו. בתור מי שלא דובר יידיש, אני בדרך כלל לא מוצא את המילים ביידיש יתרון, אבל הן עובדות טוב כאן (כמו גם המילים באנגלית) ויוסי גרין עושה עבודה יפה עם קולות גיבוי. בחירה מצוינת למסלול פתיחה.

קודש – שיתוף הפעולה המשותף הזה של יוסי גרין ושלמה גרטנר הוא שיר יפהפה ומרתק, שנוגע ללב על אחת כמה וכמה כאשר מבינים שהוא מוקדש לבתו של גרטנר, מלכה, בעלת מוגבלות התפתחותית. ההרמוניות הרכות של יוסי גרין אף פעם לא גוברות על גרטנר ואני אוהב את הרעיון לחרוז את "מלכא'לה" עם "ברוכלה". עיבודים מדהימים של לייב יעקב ריגלר. גרטנר פשוט מסמר את זה.

Im Ein Ani Li – הקצב המזרח תיכוני של השיר הזה של יוסי גרין עושה חשק לקום ולרקוד. בעיבוד ובתכנות של שי בכר ואיליה לישינסקי, השיר הפאנקי הזה לא יכול לפספס. אוהב את הפסאודו ראפ ב-2:30, 3:16 ו-3:25.

שמייכל – אם אתה קורא את הביקורות שלי בקביעות, אתה יודע שבשל מחסום השפה, שירים ביידיש אינם האהובים עליי. אבל אתה לא צריך לדעת יידיש כדי לקבל את האווירה של השיר המדבק הזה של מנחם קראוס עם מילים מדהימות ביידיש של ליפא שמלצר ועיבודים של משה לאופר. השיר הזה, אמנם מזכיר מעט את שיר הנושא של Inspector Gadget, אבל הוא כיפי, עליז ואי אפשר שלא לחייך כשאתה שר יחד עם המקהלה של גרטנר וליפה שמלצר.

Rachel Mivaka Al Baneha – השיר האיטי הזה של יוסי גורביץ בעיבודו של משה לאופר אולי לא השיר הכי טוב באלבום, אבל באלבום כזה זה לא אומר הרבה. זה עדיין מהנה וכמו כמעט כל שיר אחר באלבום הזה, סביר להניח שתמצאו את עצמכם שרים יחד. האם אני היחיד שמוצא את ההקדמה לזה דומה לזה של קודש?

Rak Rak – השיר הממכר הזה של שיה ואברומי ברקו, בעיבוד יפה של משה לאופר, כולל אינטרו אלקטרוני פאנקי וקצב דיסקו נהדר. מילים נהדרות מבאר חיים חיים. איך אפשר שלא לאהוב את זה?

האשם טיבנה – הלחן של פינקי ובר ועיבודו של משה לאופר. שום דבר מיוחד לא קופץ לי בשיר הזה אבל זה שיר נחמד וגרטנר מספק.

Mehayra - שיר חתונה צונן איטי של יוסי גרין שאתה יכול לדמיין מושמע בזמן ערכת ארוחת ערב. בחירה מצוינת לקולו של גרטנר ובמהלך יוצא דופן, בעיבודו של הגיטריסט המאסטר אבי סינגולדה.

ישמה - וואו! מבוא טכנו פאנקי ריתק אותי מתווי הפתיחה. הלחן הזה של יוסי גרין הוא לא השיר הכי ראוי לשיר, אבל האזנה נהדרת העיבודים של איליה לישינסקי ממש מוציאים את השיר הזה מהמים. אין ספק, האהוב עליי באלבום.

השבעה – עוד שיר הרטציג, זה של פינקי ובר עם עיבודים של משה לאופר. השיר הזה דומה לרחל והשם טיבנה - שירים בטוחים ואיטיים שגרטנר שר יפה מאוד.

לפיצ'ח – שיר מהיר אופייני, עשה לגמרי על ידי אלי לאופר. טוב, אבל לא בלתי נשכח במיוחד. לא היה אכפת לי לשמוע רמיקס של זה!

Yihalilu - לשיר האופטימי הזה של פינקי וובר יש קצת יותר אדג' מאשר לפיצ'ח. אני לא בטוח למה גרטנר בחר לחזור להגייה החסידית המקורית שלו בשיר הזה, אבל זה לא משנה הרבה. כמו בכל שיר אחר באלבום הזה, גרטנר נשמע מצוין.

שמע בני – שיר יפהפה של יוסי גורביץ בעיבודים של הרשי גינסברג. סולן הילדים חיים שטרן הוא מדהים לחלוטין ונהניתי שהשתמשו בו יותר משמונה שניות בלבד. אני זוכר שקראתי איפשהו שהשיר הזה הוקלט ואז נמחק, אבל שופץ ברגע האחרון והוסיף אותו שוב. רעיון טוב. זה ממש מדהים וגרטנר באמת זורח. בעוד כל כך הרבה אלבומים קוברים את השיר הגרוע ביותר שלהם מאחור, גרטנר משאיר אותנו בתחושה גבוהה, רוצה עוד.

המחשבות האחרונות שלי על האלבום הזה? גם אחרי כל הזמן הזה, ככל שאני מקשיב יותר, כך אני אוהב את זה יותר. אמנם כל השירים בניסים טובים, אבל אני מקווה שגרטנר יערבב את זה קצת יותר ויבחר שירים קצת פחות בטוחים באלבום הבא שלו, בשם Say Asay. באופן אישי, אני מצפה לאלבום הזה מכמה סיבות ואני יודע שאני לא היחיד שסופר את הימים עד ש- Say Asay יגיע למדפים!