לא ממש שמתי לב יותר מדי לכל הפרומואים של קומזינג לפני שיצא. האמת, זה לא ממש משך אותי. קומזיץ לישיבת בוקרים בארץ ישראל, חצי מהשמות שהם קידמו, אפילו לא שמעתי עליהם: אורי אברהם? אורי דוידי? חיים קירשנבאום? מי האנשים האלו? לא הייתה לי שום כוונה להאזין לאלבום הזה.
אבל אז התבקשתי לבדוק את זה. הבנתי שאוכל לנסות להיות עם ראש פתוח לגבי האלבום גם אם הציפיות שלי לא היו כל כך גבוהות.
ובגלל זה נדהמתי לגמרי.
מהתווי הפתיחה של השיר הראשון, מוישי רוט והמקהלה שלו היו פשוט מדהימים. אני מתאר לעצמי שכנראה זה מה שהלויים בבית המקדש נשמעו. מעולה, הרטציג. הרמוניות פשוטות, לא מבולבלות, משפרות שירים נהדרים. אהבתי את השיר הראשון "Umachlif Es Hazmanim" ובאמת התאכזבתי כשהוא נגמר. היה קצת מופתע לשמוע לא שר "קל חי וקיים", אלא משתמש בשם האשם. מה הקטע עם זה? ועד כמה שחשבתי שאני לא אוהב את החלקים המדוברים הקטנים "שירו איתי", "נוך א מול", "אייז יופי" וכו'. כל אחד מארבעת השירים שהם שרים נעשה בצורה מושלמת. פתיחה לא רעה לתקליטור שאפילו לא התכוונתי להאזין לו, הא?
דקה לספר לך מה זה התקליטור הזה. קובץ של שלושים ושבעה שירים המושרים בקומזיץ בירושלים מאת: מוישי רוט, יוסף חיים, דוד גבאי, ברי ובר, חיים קירשנבאום, ליפא שמלצר, אורי אברהם, אודי דוידי. יותר משעתיים של מוזיקה, עם סטים של מוזיקה שונה שמוצגת על ידי איש מקצוע. הרבה שירה ומחיאות כפיים מהקהל כשהמבצעים מעודדים כל הזמן את הקהל להצטרף אליהם. הפקה של שלום וגשל ומוישי רוט עם כל העיבודים של מוישי רוט.
אוקיי, בחזרה למוזיקה. הבא: יוסף חיים שוואקי. (האם מותר לי להכיר בעובדה שיש לו שם משפחה? האם עוד מישהו שם לב שבחוברת התקליטורים מכונה אחיו, משה דוד, שהלחין חלק משיריו רק משה דוד, ללא שם משפחה? ) בכל אופן, יוסף חיים היה נהדר, שר את השליח שלו (בעזרת הקהל), פסח ליבי של מיאמי. השיר הבא שלו היה משהו שנקרא Ken Yevorech שמעולם לא שמעתי לפני כן, אבל אני מניח שהקהל עשה זאת מהאופן שבו כולם מחאו כפיים ושרו יחד. השיר האחרון שלו בסט הזה היה ביגלול אבוס מהדיסק שלו, כשהקהל הצטרף בהתלהבות, ולבסוף מסתיים בקטע הגבוה מהשליח.
המוזיקה הנהדרת פשוט המשיכה, כשדוד גבאי לקח את המיקרופון הבא, שר את V'hi Sheamda של יעקב שוואקי. כל מה שאני יכול להגיד זה וואו. שיר מהמם, עשוי יפה. גבאי המשיך עם אחד השירים האהובים עליי באנדררייטד - הווי מלגבאי. הייתי שמח לשמוע את הגרסה המלאה של תשע הדקות ממה שהוא עשה באלבום הבכורה שלו, אבל אני מניח שזה לא היה אמור להיות כך. לגבאי הצטרף הכנר שימי וייצהנדלר לשיר האחרון בסט זה, בין הולם המרגש, שיר חדש, שהלחין ר' נח פאלי עם מילים מהעבודה במוסף של יום כיפור.
אמנם לא הייתי רוצה לעקוב אחרי דוד גבאי על הבמה, אבל לברי וובר לא נראה היה שיש לו התלבטויות כאלה. זו הייתה פחות או יותר הפעם הראשונה ששמעתי את וובר שר והופתעתי כמה נהניתי ממנו. כל שירי ובר הולחנו וניצח על ידי ר' חיים בנט. זיהיתי רק שניים מהשירים שהוא שר: הייני אנוכי ומכיניסי רחמים, עוד אחד מהשירים האהובים עלי שהוא עשה יפה. השניים האחרים, אדון השלום ויחי ראבו היו שניהם מהנים. וזה שאני לא מכיר אותם, לא אומר שהקהל לא - נראה היה שכולם מכירים את כל השירים! בסך הכל, עוד קטע יפה להוסיף לשרשרת המוזיקה היפה שהחבר'ה האלה יצרו.
אודי דוידי, זמר ישראלי שמעולם לא שמעתי לפני כן שר יצירה מקורית בשם "וישמה קולי" שהיה נוגע ללב והשאיר בי חשק לעוד, אבל הוא לא היה אמור לחזור למיקרופון לזמן מה. חיים קירשנבאום, מוזיקאי מוכשר, היה הבא בתור עם סט אינסטרומנטלי בו ניגן בקלרינט, גיטרה וסקסופון.
הזמר הבא תואר על ידי הקב"ה כ"פשט יהודי", לא אחר מאשר ליפא שמלצר. אני חייב להקדיש כאן דקה כדי להזכיר כמה התרשמתי מכל השליטה של הזמר בשפה העברית. כל אחד מהם היה שוטף ונשמע לגמרי נינוח בשפה, משהו שלא ציפיתי לו. בחזרה לליפה ששר יחד עם אורי אברהם את צור חיינו של אברהם, שיר מחמם לב שלא צפוי. "הללו" של Yitchok Fuchs תמיד מזכיר לי את רובין הוד ולהקת האדם העליזה שלו, אבל כולם נענו לבקשתו של ליפא להצטרף ולשיר בכל ליבם.
אורי אברהם שר עוד יצירה מקורית בשם ימים חיים, עוד שיר הרציג (היי, זה קומזיץ, אתה די מצפה לשמוע הרבה דברים יפים איטיים.) ברי ובר שר ירושליים מקורי, ניגון יפהפה, שהייתי אוהב. זה אפילו יותר טוב עם מילים.
ובהמשך במחלקת ההלחנה המקורית, אודי דוידי שר ערבוביה אופטימית של Sameach המורכבת של Sameach, Eize Tov Him ו-Tachshov Tov, שיר feel good עם תחושת פופ.
יוסף חיים חזר עם ערבוביה של שירים מאלבומו: תורסי, קייל תערוג וקול ברומו. ככל שאני מקשיב יותר ליוסף חיים אני אוהב אותו יותר. הוא לא רועש או צעקני ולא יותר מדי שר את השירים שלו. אני מצפה לשמוע ממנו עוד.
דוד גבאי, תמיד אוהב קהל שר שני שירי אבי קולה קלאסיים מאלבומיו: אב הרחמים ורחם, שניהם שירי קומזיץ מושלמים.
ההופעה האחרונה של הלילה הייתה ליפא עם מעורב בעזרת השם: בעזרת השם, חמול, אוכילה והשיר האהוב עליי בתערובת, שיר למעלות של יוסף קרדונר, שאמנם לא שיר שגורם לי לחשוב שליפה שמלצר היה די טוב. כל הזמרים חברו יחד לגמר עם שיר "לכה ותשובה", שכתב ר' נח פאלי לאירוע זה.
המחשבות האחרונות שלי על האלבום הזה? היו לא מעט רגעים באלבום הזה שהיו באמת עוצרי נשימה. אמנם היו הרבה מחיאות כפיים ושירה, אבל לא היה הרבה רעש חיצוני שפגע בצליל. יש כאן הרבה מה להאזין, עם לא מעט שירים יפים, ששרים כמה זמרים מוכשרים מאוד. אם אתה אוהב קומזיץ, זה אלבום נהדר. לא רע לאלבום שאפילו לא התכוונתי להאזין לו, הא?
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.