במהלך השנים שבהן הייתי מכור למוזיקה, ישבתי והתווכחתי עם אנשים רבים על המשפט העייף הזה, "אין שום דבר טוב במוזיקה יהודית!" במילים פשוטות, הטענה היא באמת אחת של חובבי מוזיקה שמחפשים מוזיקה יהודית אלטרנטיבית. ובאלטרנטיבה אני לא מתכוון לז'אנר - אני מתכוון לרעיון של משהו, אתה יודע, קצת שונה. אקלקטי עשויה להיות המילה הנכונה. ובכן, האמת, למוזיקה היהודית תמיד היו קומץ אמנים שהיו בשוליים של דבר כזה או אחר (ואני כותב את זה כשברקע מתנגן שיר מהתפוצות) – בין אם זה להקת המושב, רבה לשבע או רעיה מהמנה.
אז בחלל הזה, נחקור כמה מאותן קבוצות ואמנים עם צלילים שאינם אופייניים לעולם המוזיקה היהודי. היה לי גם העונג לארח קונצרטים עם כמה מהאמנים האלה, וכאשר ישים, אעיר הערות גם על הסאונד החי שלהם.
שלוש הלהקות הטובות ביותר שלא שמעתם עליהן
יוד
(ליזר לויד – גיטרות; משה ינקובסקי – תופים וכלי הקשה; יעקב לפקו – בס)
ז'אנר : רוק, בלוז
אלבומים : Passin' Over, Real People
שפה : אנגלית, עם קצת עברית
אתר אינטרנט : www.yood.org
עבודת גיטרה בוהקת, עם צליל ותחושה רוק קלאסית אותנטית של שנות השבעים. הלהקה הזו נמצאת בצמיחה בישראל בשנים האחרונות, והשאלה היחידה היא אם הם יצליחו ליצור את עצמם מחדש ללא הרף, או שהם יהיו פוני טריק אחד. שלושתם עברו הכשרה מקצועית, מה שמסביר את הסאונד ההדוק שלהם. המילים שלהם משתנות מהאישי לרוחני ועד לייצוג.
בין האלבומים שלהם ניתן למצוא גרסאות רוק לניגונים הקלאסיים של חב"ד צומח לך נפשי ויעלה תחנונינו (ששמה שונה כיאה ל"רפנדריקס"). הם גם משליכים את הטייק שלהם על מנגינות כיסוי חילוניות באלבומם השני, Real People. אבל רוב השירים שלהם הם רק רוק פשוט - יותר גיטרות ממילים. ל- Passin' Over יש תחושה יותר גולמית, בעוד של-Real People קצת יותר מיוצר. לשניהם יש "וואו!" רגעים - בעיקר ב- Passin' Over בסולו הבס ובהמשך הגיטרה המהממת שלו ב-Deep Peace ( בדוק את זה כאן ) ובאמצע השיר Free (3:23 ואילך) ב-Real People.
שלושתם אנשים מדהימים, וברור שהם נהנים ממה שהם עושים. הסצינה החיה שלהם תזזיתית, מקורית ומלאת אנרגיה - הם באמת יודעים להרעיד את הבית! הזמנו אותם לקונצרט בחוץ, ואנשים רבים יצאו מהרחוב, התרשמו כראוי מהסאונד המרהיב שלהם. עוד יש לחשוף מקבוצת החבר'ה הנהדרת הזו.
אהרית הימים
(יהודה לויכטר – שירה, קלידים, כינור, שופר; שמואל קארו – שירה, גיטרות, TAR, חליל; רפאל בר-כץ – סקסופון, מלודיה, קלרינט, שירה; אברהם שורין – בס, שירה; משה קארו – שירה, תופים, ג'מבה, רולר, קייון, כלי הקשה אפריקאיים)
ז'אנר : רגאיי, פיוז'ן, אקוסטית, ג'אם בנד, כליזמר
אלבומים : ירושלים, שישי אקוסטי
שפה : עברית, עם קצת צרפתית ואנגלית
אתר אינטרנט : http://www.aharit.net
לאחר מתיסיהו, קל לפטר כל מי שהוא פרוע ועושה משהו שמבוסס על רגאיי מרחוק בתור וואנאבי מאטיס. עם זאת, זה לא בהכרח נכון; ובמיוחד לגבי הקבוצה המוכשרת הזו. בעוד שרגאיי הוא בהחלט הבסיס להרבה ממה שהלהקה מושכת, הם מגיעים לכישורים מוזיקליים רב-שכבתיים הכוללים מזמורים ספרדיים, ריפי רוקנרול, לייקים ים תיכוניים וסולואים ג'אזיים - שלא לדבר על תקיעות השופר האקראיות שנזרקו עבור בעיטות.
מבין שני האלבומים שלהם, ירושלים הוא אלבום הרגאיי. זה מתחיל בשיר מצוין - וחיה באצ'רית הימים - וזורם דרך מסע מוזיקלי יוצא מן הכלל מלא בהפתעות לאורך כל הדרך. המועדפים האישיים כוללים את Ahava Tenatzeach, Hinei Zeh Ba ואת הרגאיי/רוק Ima Adamah. אקוסטי שישי הוא קונצרט חי מאוד שונה מירושלים - עד כדי כך שהם מרגישים כמו להקות שונות. אתה מרגיש את הוויברס ההיפי הרבה יותר באלבום הזה. זה מאוד גולמי. הקונספט של האלבום הוא שירי שבת בסביבה די משוחררת של אנפלאגד. ירושלים היא הרבה יותר המהירות האישית שלי, אבל אקוסטי שישי יש את הרגעים שלו.
אהרית הימים היא בהחלט חביבת הקהל ההיפים בישראל; במיוחד בבת עין. זה נובע חלקית מהעובדה שפסטיבל אחרית הימים השנתי שלהם מתקיים מחוץ לבת עין, ובחלקו בשל האופי הארצי והשורשי-רגאיי של המוזיקה. אבל זה חי שבו אהרית הימים באמת מצטיינת. חברי הלהקה נכנסים למוזיקה בגדול - מתנדנדים, רוקדים וקופצים, כל הזמן מסתובבים בג'אמים. האהובה עליי האישית הייתה גרסת דיסקו חיה של "שלום עליכם" של שמואל ברזיל - התופים היו מוכנים להתפוצץ מהצירים, והחדר כולו קם ונע. אתה יכול לראות בעצמך חלק מהמיומנות המוזיקלית והתשוקה שלהם ברבים מהסרטונים המקוונים שלהם, כולל כאן.
אם הם יצליחו להפיק את האלבום הבא שלהם ברמה של כמה מההופעות החיות שלהם, נזכה לפינוק מוזיקלי אדיר.
גרויס מטסי
(אורן צור – כינור, שירה; נדב מנחם בכר – גיטרות, שירה; דוד עדה – קלידים; עופר אשד – בס; אייל ניסנבים – תופים; שי פרלמן – גיטרות, שירה)
ז'אנר : פיוז'ן, רוק, כליזמר
אלבום : A Groyse Metsie
שפה : עברית, עם קצת אנגלית
אתר אינטרנט : www.groyse.com
אחד הדברים שאני הכי אוהב בקבוצה הזו הוא היעדר לכידות דתית טוטאלית ומוחלטת בין חבריה: כיפא סרוגה וקיבוצניקים; חב"דניק וקרליבצ'ניק; ובל נשכח את הברסלב. אני בטוח שזה נותן להם קצת מהסאונד המגוון שלהם. אבל איך מסווגים את הסאונד שלהם? זה קשה - מצד אחד יש לו את כינור הכליזמר הזה, מצד שני יש לו את גיטרת הדיסטורשן הזו. יחד עם זאת, יש לו גרסת גיטרה אקוסטית מהממת לחלוטין לברכת כהנים של חב"ד. אז כן, באלבום הזה יש קצת מהכל. אבל הפייבוריט האישי שלי הוא הביצוע המבריק של קונספט קבלי באנגלית קוקני, מתוזמן לטריפ הופ וסולואים פסיכדליים פאנקיים עם ניגון כפזמון ב-Ki Hilatzta. אתה יכול לחוות את זה כאן .
שימו עין על החבר'ה האלה - הם מוכשרים מדי בשביל לא לייצר דברים גדולים יותר, גדולים יותר ואפילו מגניבים יותר.
השארת תגובה
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.