השייחט מראיין את ישראל ורדיגר

ארוחת ערב עם ישראל ורדיגר? למרות שאלבום הבכורה שלו "Bayis נאמן" יצא רק לאחרונה, הוא כבר מצרך בבית שלי. השירים שלו מפארים את שולחן השבת שלי מדי שבוע, ובימות השבוע - בכל פעם שאנחנו נכנסים לרכב הילדים שלי בני ה-9 וה-10 ודאי יתחילו לצעוק "שים על ישראל ורדיגר!" בן הארבע שלי מצלצל במהירות "כן, תלבש את שרואל ולדינגר!" בת ה-16 חודשים, שמנסה אי פעם לחקות את אחיה הגדולים מחייכת בהתרגשות, מנופפת בזרועותיה וצועקת "אווווווו". מלבד מיקומו הבולט בחיי המוזיקה של משפחתי, עבורי באופן אישי האלבום שלו משמח אוזניים פעם אחר פעם. ממבחר השירים המחופה בברזל ועד לעיבודים המבריקים ואיכות הסאונד המעולה - האלבום הזה מספק בכל דרך את המוזיקאי הבררן שבי. בנוסף, נדהמתי לחלוטין ממה שלדעתי הוא השילוב המוצלח הראשון באמת של סגנון חיימישי עם הפקת איכות מיינסטרים. נדהמתי מהעובדה שאף אחד מהתחושה היימישית והחסידית לא אבדה בעשיית האלבום. אז מיותר לציין שכאשר עלתה ההזדמנות לשבת ולדון בחיים ובמוזיקה עם ישראל ורדיגר בארוחת ערב, התרגשתי מאוד.

אני חייב לומר שהוא בכלל לא היה מה שציפיתי. הגעתי למסעדת בורו פארק כמה דקות מוקדם יותר. אני חייב להודות שהייתי קצת עצבני בזמן שחיכיתי לו, אבל כל זה נעלם ברגע שהוא נכנס. החיוך וההתנהגות שלו היו כל כך חמים עד שנרגעתי מיד. היה כל כך קל לדבר איתו עד שבכנות זה הרגיש יותר כמו חברים ותיקים מישיבת שמוזים מאשר ראיון עם כוכב גדול. הוא בכל מובן המילה מנצנץ אמיתי. אמיתי, חם, אדיב, מנומס, דיבור רך ולמרבה הפתעתי - קצת ביישן. חשבתי שאני הולך לשם כדי להתראיין, אבל בסופו של דבר עזבתי עם משהו הרבה יותר יקר - חבר חדש ומדהים באמת. למזלו של הקורא JMR, הצלחתי להגיע לראיון גם כן.

MtS: ברצועת Oorah שלך שמענו הופעה חובבנית ברורה שגרמה לרבים לתהות אם יש לך עתיד. עכשיו, שנה לאחר מכן, הוצאת דיסק עם אחד הביצועים הווקאליים המשובחים והמלוטשים ששמענו מזה הרבה מאוד זמן. הקול שלך בטוח, ההקרנה שלך חזקה, האינטונציה שלך מצוינת, הקצב שלך ללא דופי. אני חושב שכולנו תוהים... מה קרה בין לבין ששינה את החובב חסר הניסיון למה שרבים מאמינים שהוא כוכב המוזיקה היהודי הגדול הבא?

YW: אני רוצה להתחיל בכך שאני מאוד אסיר תודה לאורה, כי הם נתנו לי הזדמנות נפלאה באמת. עם זאת, אני רוצה לציין שהיו כמה דברים עם הרצועה של Oorah שנעשו אחרת ממה שנעשה בתקליטור רגיל שמיועד לשוק. ראשית, לא הייתה לי יד חופשית לקחת כמה שעות שרציתי כדי לוודא שהשירה נשמעת כמו שהייתי רוצה שיעשו זאת . בנוסף, המיקס וההקלטה של ​​המוזיקה - כמו השירה - נעשו בחיפזון. זו הייתה עסקה של הרגע האחרון שהיה צריך להסתיים במועדים צפופים מאוד ואילו למוזיקה שאתה שומע בדיסק, היה לנו את הלוקסוס להיות מסוגלים לקחת שעות על גבי שעות על כל היבט של ההפקה כדי לוודא שזה יצא איך אנחנו רצה בכך.

MtS: רבים מסכימים ש"Bayis Neeman" הוא אחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר שראינו מזה זמן רב. האלבום הזה מרגש מהאזנה ראשונה ורק משתפר לאחר מכן. ברור שהושקעה בזה הרבה עבודה קשה וחלק מהכישרונות המובילים בתעשיית המוזיקה היהודית היו מעורבים. אולי תוכל לחלוק איתנו רקע קטן על מה שהוכנס ליצירת האלבום הזה?

YW: המפיק גרשי מוסקוביץ' שמע אותי פה ושם והוא הרגיש שיש לי פוטנציאל. לגבי ראש השנה תשס"ח היו לנו כמה פגישות והחלטנו להמשיך עם אלבום. החלטנו על הכיוון הכללי של היימישה-חסידות של האלבום והלכנו לחפש שירים.

בחירת השירים הייתה כנראה הצעד הקשה ביותר בפרויקט הזה. גרשי ואני בילינו אינספור שעות במעבר על מאות שירים לפני שהגענו לבחירות האחרונות באלבום. קיימנו פגישות עם ברוך לוין, בילינו שעות עם יוסי גרין והלכנו לחפור במאה ומשהו שירים של משולם גרינברגר. הלכנו לחפש כל מיני אנשים חדשים. גרשי עבד על יצירת קשרים עם מלחינים חדשים רבים, כולל מוטי אילוביץ שהלחין את השיר "בית נאמן".

כמעט מההתחלה הרגשנו ששועה פריד יהיה ההתאמה הטובה ביותר לעיבודים המוזיקליים. הוא אחד החברים הכי טובים שלי, ומעניין שהמוזיקה היא שיצרה את החברות שלנו. שנינו חלקנו טעם מאוד דומה במוזיקה ובגלל זה התחברנו בישיבה והפכנו לחברים מאוד אישיים, אז זה היה מאוד טבעי לבחור מישהו שבאמת יוכל לחלוק את החזון שלי לגבי האלבום שהושלם ולעזור לנו להשיג אותו. אחרונה חביבה הייתה המעורבות המאוד חשובה של יוסי טי (מפיק שותף, יוסי טיברג). ההנחיה שלו לאורך תהליך הכנת המוצר הזה הייתה באמת לא יסולא בפז. חוץ מההבנה המדהימה שלו במוזיקה והתהליכים הכרוכים בהכנת אלבום, הוא חבר אמיתי ומנצנץ אמיתי. התוצאה שהשגנו בוודאי לא הייתה אפשרית ללא קלט מתמיד יקר ערך שלו.

מ"ש: איך נוצר הקשר של מוטי אילוביץ?

YW: זה קרה דרך אחיו של גרשי מוישי, שהוא חבר של מוטי. למעשה, אני האדם הראשון שאי פעם קנה שיר ממוטי, אבל מהר מאוד עקבו אחרי ליפא ורבים רבים אחרים. מוטי גם כתב את המילים לכה דודי. הוא כותב שירים מוכשר באמת ואני בטוח שנראה הרבה ממנו בתקליטורי מוזיקה יהודית הקרובים.

MtS: ל"בית נאמן" - ולסגנון שלך בכלל - יש תחושה חסידית "היימישית" בולטת, אבל עדיין היה מלוטש ומיינסטרים מספיק כדי למשוך קהל די רחב בשוק המוזיקה היהודית. מי עמד מאחורי הקונספט של האלבום הזה ואיך טופח הפרויקט לתוך האלבום המעוגל היטב שנוצר?

י.ו.: גרשי ואני הגענו למסקנה מיד בפגישה הראשונה שאנחנו הולכים לעשות משהו כייפי אבל באיכות מעולה, משהו שלדעתי אף אחד לא באמת לקח את הסיכון לעשות בעבר. ברגע ששועה (המעבד) קיבל את השירים, הוא באמת מצא את התחושה הנכונה ועשה עבודה פנומנלית בהבאת מוזיקה אותנטית ובעלת תחושת היימישר, אבל עדיין היא מוזיקה איכותית אמיתית שיכולה ללכת צוואר אל צוואר עם העבודה של כל מסדר אחר שם בחוץ.

MtS: אני מתאר לעצמי שזה היה מסוכן לצאת לפרויקט שכל כך לא דומה למה שרובנו רגילים אליו באלבום. כאשר אתה והמפיקים התחלת לעבוד על קונספט האלבום הייחודי הזה, הרגשת שיש בזה סיכונים ואולי חשוב מכך, למה אתה מרגיש שהסיכונים האלה שנלקחו בסופו של דבר השתלמו עם מוצר כל כך מרגש?

י.ו.: חוץ מהמכירות, שהן, בחסדי ה', מאוד מאוד חזקות, יש תחושה מסוימת שאתה מקבל שאנשים מעריכים ומתייחסים למה שעשית. תוך כמה שבועות מיציאת התקליטור, שיחות הטלפון והמיילים שקיבלתי היו פשוט לא אמיתיים. הרבה הרבה אנשים התקשרו להגיד מה הם מרגישים שזהו תקליטור שאפשר להכניס לכל בית יהודי - אפילו לבתי חסידים מאוד מאוד ופרום, שמקפידים שלא להכניס שום השפעה חילונית לבתיהם.

והכי חשוב, כשאדם אומר לי שהוא התרומם משיר, או שהוא התרגש משיר מסוים, אין מילים שיכולות לתאר את התחושה הזו של "ברוך האשם - עשינו משהו טוב!" יחיד, שמחפש שידוכים, ניגש אלי יום אחד ואמר לי שאני לא יכול לדמיין את הצ'יזוק שהוא מקבל מהמילים "וייצקו לבנוס בייס נאמן". אדם אחר, שהיה לו קשיים שונים ר"ל, בא אלי ואמר לי שהשיר "אמור לצרוסינו די" נתן חיזוק מדהים . חלק מהאנשים התרגשו מהשיר "תמכתי", אחרים מ"אחינו", רבים מ"לכה דודי".

אם נחזור לשאלה המקורית - כן, בהחלט הרגשנו שיש סיכונים - עבדנו על תקליטור היימישר אבל השקענו כסף מהסוג שייכנס לתקליטור מיינסטרים. לשמחתי הסיכונים הללו השתלמו מבחינת מכירות ובוודאי ברמה הרגשית. למה זה השתלם? אולי חלק מזה היה הצוות הנהדר והעבודה הקשה של כל המעורבים, אבל בסופו של יום אני מרגיש שהייתה לנו סיאטה דישמעיה מדהימה - גרשי, שועה, יוסי טיברג ואני - שהצלחנו לייצר איתו מוצר תוצאה שמצאה "צ'יין" בעיני אנשים.

מ"ש : אם יש אדם אחד שהכי גיבש את השקפתך על החיים בכלל ועל היידישקייט בפרט, מי היית אומר שהאדם הזה הוא?

י.ו.: לפעמים אדם יכול להצביע על אדם בודד או אירוע אחד ולומר שזה מה שיצר את השקפתו על החיים או על היידישקייט. עם זאת, במקרים רבים - כמו שלי - יש מזל שיש לו השקפה שנוצרת על ידי אוסף של רגעים רבים, אנשים רבים ורבי אדמו"רים. קשה לי להצביע על משהו ספציפי - היה לי מזל שיש לי הרבה השפעות מדהימות בחיים.

MtS: תמיד הייתי מעריץ גדול של עבודתו של אביך (ר' מנדי ורדיגר). נראה שיש לו סגנון מאוד ארצי, צנוע וישר שתמיד מצאתי מושך. הוא אף פעם לא מנסה להיות מישהו מלבד מנדי ורדיגר. נראה שהרגישויות של אביך התחככו עליך ואני חושב שזה חלק גדול ממי שאתה כמו גם מהצלחת סגנון המוזיקה שלך. על הקווים האלה, בבקשה ספר לנו קצת על איך אביך השפיע על השקפתך על החיים בכלל ועל סגנון המוזיקה שלך בפרט?

YW: אבי תמיד היה מודל לחיקוי מדהים עבורי בכל דבר. התורה שלו התפילה שלו וכל התמונה מסביב ומסביב זה משהו שאני רק מסתכל עליו ומנסה לחקות בקטנה שלי. האהבה והתשוקה שלו למוזיקה היא משהו לא אמיתי. אנחנו חולקים טעם מאוד מאוד דומה במוזיקה באופן כללי. ליתר דיוק, זה היה דרך אבי שהטעם שלי במוזיקה התפתח לגמרי. בתור ילד, לתפוס טרמפ במכונית שלו אפילו במשך 2-3 בלוקים היה תמיד תענוג, כי תמיד בטוח שתתנגן איזו מוזיקה איכותית - משהו חדש לספוג, עוד קונספט, עוד אמן, עוד שיר נהדר. הידע המוזיקלי וההבנה שלו לגבי הדרך שבה צריך לבנות שיר ו/או עיבוד זה משהו שמדהים אותי עד היום.

מ"ש: אתה ללא ספק מודע לחלוטין להשפעה הגדולה שהיתה לסבא שלך, החזן דוד ורדיגר שליט"א, כאחד מחלוצי המוזיקה היהודית כפי שאנו מכירים אותה כיום. אולי, לטובתנו ה"זרים" שאין להם את הזכות להתייחס אליו כ"זיידי", תוכל לשתף אותנו בסיפור קטן או טיפה או אולי את הדבר שבו אתה מוצא את עצמו הכי מעורר השראה?

י.ו.: נהגתי ללוות את זיידה שלי לבית הכנסת פעמים רבות כנער צעיר, ונהגתי לשבת לידו במהלך ההשכבה. זו תמיד הייתה הרגשה מאוד מיוחדת לשיר עם זיידה שלי. הוא היה ועודנו מאוד מיוחד עם כל מי שיורד אפילו במעט מהלחן. הרצון והרצון של זיידה שלי לחיות, להגשים ולנצח את כל המכשולים, מדהימים לחלוטין. עד היום הוא תמיד שואף ליותר ולעולם לא מוותר.

MtS: כפי שניגענו בעבר, בייס נאמן מציג כמה מהעבודות הטובות ביותר מכמה מהטובים ביותר שיש למאגר הכישרונות היהודי להציע. מכתיבת שירים לעיבודים ועד למוזיקאים, היה ברור שהכישורים של "קרם היבול" ניצלו לאלבום הזה. אולי תוכל לשתף אותנו קצת על כמה מהאנשים שהיו מעורבים. איך היה לך לעבוד עם כל האנשים המדהימים האלה ולראות את האלבום מתעצב בידיהם המוכשרות?

MtS: חלקתי כמה רגעים מאוד מיוחדים עם יוסי גרין, ברוך לוין וליפה. עם כמה שירים אתה פשוט שומע את השיר, אתה אוהב אותו ואתה קונה אותו - המקרה הבא. עם המלחינים הנ"ל זה היה אחרת. הייתה לי ישיבה שלמה עם יוסי גרין והוא בעצם הלחין את השירים כשהייתי שם. זה היה לילה קפוא, כמו אפס או מתחת לאפס, והלכתי למשרד שלו כדי להיפגש. בדרך כלל הוא מלחין בביתו אבל משום מה הוא אמר לנו לבוא למשרד שלו. זה היה קפוא. ואחרי שהוא הלחין את קי הידלקטי החלטנו ללכת על ניגון טנץ כדי לחמם את העצמות הקרות שלנו. זה היה אחד מאותם רגעים שאי אפשר לשכוח.

עם ברוך לוין פגשתי בבורו פארק, עברנו על השיר של לצ'ה דודי, ושיפצנו אותו. ליפא נתן לי את השיר שלו באופן אישי בערב שבו היה אמור להתקיים הקונצרט הגדול. התמזל מזלי גם להיות נוכח כאשר קטע הקצב הוקלט והכרתי את הנגנים ממקור ראשון. ממש נהננו במהלך ההקלטות. החבר'ה האלה הם בועה של אנרגיה וסופר מוכשרים. עם שועה ביים אותם זה היה באמת משהו ייחודי.

MtS: משהו שנגעתי בו בסקירת התקליטור של JMR היה איכות הסאונד של האלבום. לאחר שיש לי מעט רקע בהקלטה, התרשמתי על אחת כמה וכמה מהטיפול שכמובן ננקט כדי ללכוד את תהודה הסביבה המלאה של כל כלי נגינה חי. במיוחד מצאתי שהקטע הקצבי ברמה שנראה רק לעתים רחוקות באלבומי מוזיקה יהודית. קיוויתי שאולי תוכל להאיר לנו מה נכנס להקלטה, מיקס ומאסטרינג שהפיק איכות סאונד מעולה כל כך.

YW: הרבה מהקרדיט על זה מגיע לשועה פריד. הוא דאג שההקלטה תהיה באיכות הטובה ביותר. וכמובן שזה צריך לעשות המון עם הערבוב. איליה לישינסקי הוא מלך המיקס והמאסטרינג.

MtS: לבסוף, אני חושב שכולנו תוהים..מה הלאה עבור ישראל ורדיגר? האם יש אלבום המשך בהריון? יש הופעות או תוכניות בקרוב שתוכלו לחלוק איתנו?

YW: בהחלט מדברים הרבה על אלבום אחר. שום דבר קונקרטי עדיין. האמת, אני עדיין מתאושש!!!!!!!! ברוך ה' אני די עסוק בסצנת החסונה ויש לי מספר הופעות בארה"ב ובחו"ל, חסדי ה'.