הביקורת של שמעון על "V'Havienu 4"

עובדה מהנה של היום: האם ידעת שהשם "קונסטלר" הוא גרמני ל"אמן"? ראוי אפוא שמשפחת קונסטלר היא אחת המשפחות המוזיקליות המוכרות ביותר במוזיקה היהודית כיום. מהגבורה הווקאלית של אבי קונסטלר בדור האחרון, דרך דני קונסטלר בהופעה כחבר במקהלת הבנים של מיאמי בתחילת שנות ה-90 ועד אריה מטלטל את הבית על הגיטרה במאות חתונות בשנה, אנחנו רגילים לראות חברי משפחת קונסטלר תופסת מקומות בולטים בתעשיית המוזיקה היהודית.

V'Havienu 4 הוא הפרויקט המוזיקלי המשותף הרביעי באדיבותם של דני ואריה קונסטלר ויצחק "שרוט" ינוביץ, בהמשך לשלושת האלבומים הראשונים של V'Havienu ושני מאמצי סולו של אריה. דני הלחין ועיבד את רוב השירים, מנגן בפסנתר ומקלדת, והוא הסולן הראשי; אריה מנגן בגיטרה (כמובן) ובס, וגם שר; סקראצ'י הוא הסולן השלישי בקבוצה; ואבי קונסטלר מתייצב למקום אורח בהלחנה ושירה.

הסגנון של V'Havienu דומה למה שהייתם מוצאים מלהקות מודרניות יהודיות קטנות אחרות כמו להקת נוחי קרוהן או ABD: סוג של סגנון פולק-רוק/עולם מוזיקלי עם מספיק טעם יהודי כדי שעדיין ניתן לזהות אותו בקלות ככזה. העיבודים של דני הם קלאסיים, ויהודיים שאין לטעות בהם, אבל עדיין ייחודיים — לא תבלבלו בין השירים באלבום הזה לאלה של שוואקי או בני פרידמן.

השירים באלבום ייחודיים, מעובדים ללא דופי, וכישורי ההקלטה והמיקס של אריה ממש מעצימים את הסאונד של האלבום - כל דבר, החל בגיטרה ומצילות ספלאש ועד בס וגיטרה חשמלית מעוותת נמצאים במיקס. למרות שלא סביר שיותר מדי מהשירים האלה נכנסים לרשימת ההשמעה הסטנדרטית לחתונה, האלבום עדיין מאוד נעים להאזנה - ובאמת, האם זה לא העניין?

כל השירים שהלחין דני קונסטלר אלא אם צוין אחרת.

רצועה 1, "צומה" (לחן שלוימה בוקסבאום): והווינו 4 מתחילה בבלדה במהירות בינונית, המציגה את הכישרונות הווקאליים והאינסטרומנטליים של כל מי שעוסק בהפקת האלבום. נחמד במיוחד הוא סולו הכינור בסגנון יאני מאת דניאל אהביאל בסביבות 3 דקות פנימה.

רצועה 2, "מיני השמיים": השיר הזה הוא שיר רוק איטי יפהפה, ונגינת הגיטרה והבס של אריה יוצרים רצפה שחזקה מספיק כדי ללכת עליה. ינוביץ' השרוט לוקח את ההובלה ברוב החלקים הגבוהים של השיר הזה, וגם ברוך קונסטלר מופיע בהופעת סולו.

רצועה 3, "האשם": השיר הזה מתחיל כוואלס עממי לפני שהוא הופך לבלדת רוק בגודל 3/4. ניצן עין חבר מעצים את השיר בסולו על סקסופון סופרן, יעקב קונסטלר לוקח את תפקיד סולו הילד, ואריה לוקח אותו הביתה על הגיטרה בסוף.

רצועה 4, "זה האשם": שיר הדיסקו/רוק הגיטימי הראשון שלנו בפלייליסט, השיר הזה הוא השיר המהיר האהוב עליי באלבום.

רצועה 5, "ירושלים": זה רק אני, או שסולו החליל באינטרו של השיר הזה (גם של ניצן עין חבר) מזכיר למישהו את "קרחיים אב" מהתהילה והווינו 2 ומקהלת הבנים מיאמי? בלי קשר, הרצועה היא שיר נחמד, רך בסגנון קומזיץ, עם עיבוד ווקאלי נהדר שמתחיל ממש בסביבות 3 הדקות, בנוסף הוא כולל את יצי ספינר האחת והיחידה על הפסנתר.

רצועה 6, "סואיס": עוד ניצן מנגן סקסון במבוא לדיסקו החתונה הזה, וזה בהחלט דבר טוב. כן, אני אוהב סקסון. תתבע אותי.

רצועה 7, "אל נהרוס בבל" (לחן אבי קונסטלר): אולי השיר הכולל הטוב ביותר באלבום, לשיר הזה יש בהחלט את העיבוד הכי ייחודי. זה מתחיל באינטרו ארוך, ממוקד בכינור, ועובר למנגינה איטית רודפת בהשתתפות הפטריארך עצמו, אבי קונסטלר. שתי הדקות וחצי האחרונות של הרצועה מציגות את יכולות העיבוד של אריה, החל מפסנתר בלבד, ולאחר מכן הוסיפו בהדרגה בס, מיתרים, גיטרה ובראס לפני שמסיימים עם אריה שגרס אותו לחלוטין על החשמל.

רצועה 8, "Sameach": נכתב לזכרו של מייסד Sameach Music, איזי טאובנפלד, זה השיר הכי עממי באלבום, עם הרבה גיטרה נקייה וקצב הגובר בהדרגה.

רצועה 9, "רחל": משה וברוך קונסטלר מצטרפים לשאר המשפחה לבלדת 3/4 המתוקה הזו, הכוללת עוד עיבוד ווקאלי נהדר בבית השני. ניצן נותן לנו גם סולו נוסף של חליל.

רצועה 10, "קאמו": הנה ביצוע השבוע המחויב שלנו ב-Eishes Chayil! אני אוהב מוזיקה יהודית. בכל מקרה, השיר הזה מפנק אותנו בעוד דניאל אהביאל בכינור, כמו גם עיבוד נוסף מאריה שממשיך להסלים בעוצמתו ככל שהשיר ממשיך.

למעשה עבר די הרבה זמן שהשירים של אלבום חדש נתקעו לי בראש באופן ספונטני, אבל זה בדיוק מה שקרה עם V'Havienu 4 . הופתעתי לטובה מהאיכות הכללית וערך ההפקה של האלבום, אבל למען האמת, לא הייתי צריך להיות. האלבומים של V'Havienu תמיד היו באיכות גבוהה באופן עקבי, והכניסה הרביעית לסדרה אינה יוצאת דופן.