תקציר HASC 28 + גלריית תמונות

[שבוע אחד לאחר מכן מדווח אריה ברגר עבור JewishMusicReport.com]

תמונות HASC מאת צלם HASC הרשמי הוותיק סטן וייס

(תמונות נוספות לאחר הסיכום)

ביום ראשון בערב, 11 בינואר, הייתי אחד מבני המזל שהלכו להופעה של HASC השנה. קונצרטים של HASC הם המלך של כל הקונצרטים, כאשר בדרך כלל רק הזמרים הטובים ביותר מופיעים. השנה לא היה שונה. עם הרכב המורכב מיעקב שוואקי, בני פרידמן, דדי, שמחה ליינר ואיבי רוטנברג , אני וכל השאר שם ידענו שמצפה לנו משהו מיוחד.

כשנכנסתי לקונצרט בהיכל אייברי פישר , לא יכולתי שלא לשים לב כמה האולם נחמד. זה ממש יפה ויש לו את החריצים הנחמדים האלה על התקרה, שאני מניח שעוזרים לאקוסטיקה. הבמה הייתה מכוסה בפוסטרים של שנות ה-28 ותמונות של מחנה HASC בשנות ה-28. הבמה יפה והייתה מלאה עם הלהקה.

כשנכנסתי והתיישבתי בסביבות 7:27, חשבתי שהקונצרט כנראה לא יתחיל במשך 15-20 דקות בערך. ילד טעיתי כשכעבור כ-30 שניות, נחום סגל עלה על המיקרופון והודיע ​​לנו שהקונצרט יתחיל בעוד 60 שניות ושאין הפסקה. עם אזהרה זו, הוא הציג אז את הפתיחה שניגנה על ידי תזמורת נגינה , בעיבודו של ינקי בריסקמן , ובניצוח יוכי בריסקמן. זכינו לשמוע את שיר הנושא של HASC, יש תקווה, שמחה (משמחה ליינר), לו יעבוד, זוכה ועוד כמה שאני לא זוכר, ואחריו שוב את נושא HASC, כולם בצורה אינסטרומנטלית.

לאחר מכן עלה נחום לבמה להציג את המופע ואת המבצע הראשון שלנו של הלילה, הופעת הבכורה של שמחה ליינר ב-HASC. שמחה יצא לשיר את השיר הראשון שלו ללילה, Mi Mi מתוך אלבום הבכורה שלו Pischi Li. הוא עשה עבודה יפה ובאמת יש לו קול נהדר גם בתקליטורים וגם בלייב. לאחר מכן הוא המשיך וסיפר על איזה צדק זה היה להיות על במת ה-HASC, לעזור לארגון גדול. לאחר שסיים לדבר, הוא עבר לרצועת הכותרת של אלבום הבכורה שלו Pisch Li, אותו שר בצורה מרהיבה (הוא הגיע ממש גבוה בחלק הגבוה האחרון), ואחריו לילה טוב וריצה מהבמה.

בשלב זה, אני רוצה לדבר על הלהקה והסאונד הכללי של הקונצרט. הלהקה הייתה בת 24 איש, והם באמת נשמעו טוב. אני יודע שאנשים קורעים את HASC כי אין לך תזמורות גדולות של 60 נגנים, אבל חשבתי שזה בסדר גמור (למרות שאני לא ממש יודע כל כך על מוזיקה). הבאס הלם במושב שלך, אבל לא בצורה משתלטת. המוזיקה הייתה רועשת, אבל היא לא שרפה לי את האוזניים כמו שעשו כמה קונצרטים שהלכתי אליהם בעבר (וזאת אולי הסיבה שלא חשבתי שהיא כל כך רועשת). נהניתי מהסאונד והרגשתי שהלהקה לא יכלה להיות טובה יותר.

בכל מקרה, אחרי שמחה ליינר, נחום עולה לבמה כדי להציג את האיש שזה עתה הוציא אלבום חדש, "יש אנשים שמתייחסים אליו כאיש יש תקווה" (כן הוא אמר את זה), גבירותיי ורבותיי, בני פרידמן . בני אזל וחגור גרסה נהדרת של טודה. אני אוהב את הביצועים של בני. הוא כל כך כריזמטי ואנרגטי, הוא עושה חשק לעלות לבמה ולרקוד איתו. טודה לא היה שונה. בני היה בכל מקום, קפץ מעלה ומטה ומאוד אהבתי את השיר הזה, ואדרג אותו בטופ 5 שלי בהופעה הזו. הייתי קונה את התקליטור רק כדי לשמוע את השיר הזה שוב.

ואז בני התחיל להציג את השיר הבא שלו. הוא התחיל לדבר על הצארוס ואיך אנחנו תמיד צריכים את ה' ואיך השיר הוקדש לר' שלום רובשקין, ואז מישהו מהחזית צרח את יש תקווה. הקהל צחק ובני אמר לא, השיר שאני שר הוא... אז הוא התחיל את ההתחלה של Vafilu Bhastora והמקום השתגע. בני עשה עבודה מרהיבה גם בשיר הזה וכשסיים, הוא צעק לילה טוב וברח.

שום קונצרט של HASC אינו שלם בלי כמה סרטונים המדגישים את גדולתו של מחנה HASC. הקליפ הראשון של השנה היה קליפ חמוד מאוד של כל החיוכים והפרצופים המאושרים במחנה HASC על רקע מוזיקת ​​הרקע של 'בום בום' של בני פרידמן.

לאחר הסרטון יצא נחום להכיר חבר אמיתי ל-HASC, הידוע גם בבדיחות שלו וגם בשיריו, דדי . דדי יצא למערכה שהתחילה בשיר Lecho Etain מאלבומו Omnom. לאחר מכן הוא עבר ללו נזוז מאלבומו "אדון השלום". לבסוף, הוא סיים את השילוב עם שברון מהאלבום V'Ohavta. לאחר מכן המשיך דדי להודות להמון אנשים (כמו יותר מ-30, והם פשוט המשיכו להגיע) ואמר כמה בדיחות (יותר מדי שירים על ישראל, KD נסגר אבל הוא לא הושפע וכו') והציג השיר הבא. הוא אמר שעם כל התלאות שעוברת ארץ ישראל, צריך לשיר שיר כוח. בשלב זה הוא קרא לבנו אביאל להצטרף אליו בשיר. התבאסתי לגמרי שהוא שר שיר איטי, אבל אז הוא אמר " אביאל , בוא נוריד את הגג ו-HASC, בוא נראה תמיכה בישראל על ידי שירת השיר הבא הזה". הממממממ. להוריד את הגג? אביאל התחיל את האשם המלך המוכר כל כך…….. והם הרעידו את ה' מלך מגד אלבז מהאלבום שלו מילים של רוח (זו הפעם השנייה ברציפות שמישהו שר את השיר הזה בהופעה של HASC). לאביאל יש קול יפה ושר את השיר, בעזרת אביו, יפה מאוד, ועם זה איחל דדי לקהל לילה טוב וירד מהבמה.

נחום סגל הציג את הסנטור צ'אק שומור למסור כמה מילים והוא אמר כמה דברים נחמדים מאוד על HASC. בזמן שהוא דיבר, שלושה חבר'ה גלגלו פסנתר למלחין הגדול בדור שלנו (שלי), אייבי רוטנברג . אחרי שנחום הציג את אייבי, הוא התיישב ליד הפסנתר והציג את השיר שלו ואמר שיש זמן לכל דבר. הוא המשיך לשיר את "לכל זמן" מ-Dveykus 2. בסוף השיר הזה, בני עלה על הבמה ואיבי אמר לו שאחד השירים האהובים עליו בימינו הוא "בשהיים השם", שאותו הם שרו אז. ואז שמחה ליינר המשיכה הלאה ואיבי אמר לו שהשיר הבא הזה ממש פגע ללבו כששמע אותו לראשונה וכולם שרו ביחד את קול ברמה. ואז דדי עלה לבמה ואיבי הודה לדדי על היותו תומך כל כך טוב של HASC, שדדי החזיר לו טובה והודה לאבי על הלחנת יצירות כל כך יפות. לאחר מכן כולם שרו את אחינו (שכחתי איזו גרסה), ואחריו נער חייסי.

אחר כך ישבנו על נאום של יו"ר הקונצרטים, מיילס ברגר (בן דוד רחוק שלי), ואחריו טקס הענקת פרסים שבו כיבדו כמה תורמים למחנה HASC. לאחר מכן צפינו בסרטון על איך מחנה HASC הוא "גן עדן עלי אדמות" עבור ילדי HASC.

סוף סוף הגיע הזמן של יעקב שוואקי . את הלחן המוכר של עם ישראל שמענו מאלבומו האחרון "קולות". שוואקי נכנס ומיד משך ילד HASC לבמה ורקד איתו לאורך כל השיר. השיר עצמו היה נהדר ושוואקי תמיד הורג אותו על הבמה. לאחר מכן שוואקי סיפר לנו איך הילד שהגיע לא כתב והמשיך לקרוא לילדים האלה הצדיקים של דורנו.

לאחר מכן המשיך שוואקי ואמר שהוא נרגש לחזור לבמת ה-HASC והודה לאנשים השונים שהוא צריך ואז התחיל את השיר הבא שלו, שהיה שילוב של שירים איטיים, הראשון היה Mehaira (משומתי), ואחריו. מאת איש חיל (מלשם שמים) ולאחר מכן בועי בשלום מהאלבום ליבי במזרח. הוא סיים בהדרן של בואי בשלום והקהל עזר לו לצאת.

"בוא נתחיל לרקוד", אמר שוואקי ובכך הוא הקים את Lo Yaavod מהאלבום Cry No More. הוא ממש הצחיק את זה והראה שגם בלי מטאליש השיר הזה להיט והוא כוכב.

אחרי לו יעקב, הצוות גלגל שוב את הפסנתר ואבי התיישב וקרא ליעקב לפסנתר. הם שרו יחד A Small Piece of Heaven, Who Am I, ו-Mama Rochelle, כשאייבי עושה את הנמוכים ושוואקי עושה את השיאים. אחרי מאמא רושל, שוואקי השלים את אייבי בהלחנת שירים כל כך נחמדים. אבי אמר בחזרה, אני כל כך שמח שבחרתי בך לשיר את אמא רוכל.

לאחר מכן אייבי המשיך ואמר שהיה לו הכי קשה להלחין את השיר הבא, ושוואקי המשיך ואמר שבפעם הראשונה ששמע אותו, הוא עצר את המכונית שלו והתחיל לבכות, ולא יכול היה להמשיך לנסוע לזמן מה, השיר פגע בו כל כך. הם התחילו לשיר את האיש מווילנה, וחבר שלי הגיב איך הוא מעולם לא שמע ככה את האיש מווילנה - השילוב של הקול הרגשי העמוק של אייבי בנמוכים והגבוהים המשמעותיים והמתוקים של שוואקי היו השילוב המושלם להפיק את המרב של השיר. בסוף השיר רקדו רקידה קטנה (רקדו סבבה במעגלים - מבינים?) עם מקהלת זמירוס (שהיו פנטסטיים כל הלילה), ושניהם ירדו מהבמה.

אחרי השיר הזה, זכינו לסרטון נוסף על מה שמחנה HASC עושה.

אחרי הסרטון שוב הוצג לנו יעקב שוואקי שיצא (מינוס הז'קט ושרוולים מופשלים) לבונגו לשיר ראו בנים. זה בהחלט היה הראו בנים הטוב ביותר ששמעתי ממנו אי פעם. בסוף, שוואקי גרם לקהל לשיר את משה אובני ישראל... זה היה מדהים.

אחרי זה הגיע קולות, ולמרות ששלומי שבת לא היה שם (הימורתי עליו שיתארח), הוא שר את השיר בצורה מרהיבה. לאחר מכן, קיבלנו מעורב רוק המורכב מקדאי, שומרי (!), מא מא מא(!!), ובןבאג תיק (!!!). אני מניח שאפשר לקרוא לזה מעורב ישן והיה כיף לנו להיות מסוגלים לזכור את השירים הישנים של שוואקי שהוא שר לעתים רחוקות. אני עדיין נהנה מהם והלוואי שהוא היה מוציא אותם לעתים קרובות יותר.

לאחר מכן שר שוואקי שיר המוקדש לכל הצארוסים שסבלנו כאומה. הוא המשיך לשיר את Vehi Sheomda שכבר מצאתי ביוטיוב וייעץ לך לצפות.

"זמן לרקוד!" ועם זה שמענו את ה-oooooos ממקהלת זמירוס ואת הלחנים המוכרים של Et Rikod. הקהל קפץ פתאום, עד כדי כך שנחום סגל נאלץ להזכיר לנו בסוף השיר שעדיין יש גמר. אבל את ריקוד היה אפי להפליא.

לפני שאדבר על הגמר, אני רק רוצה לומר שבאותו שלב של הקונצרט הבנתי שבני פרידמן לא יבוא לשיר שוב שיר מלא וכאן אני אגש. אני אוהב את Vafilu Bhastarah, אבל חשבתי שבני היה צריך לשיר Bum Bum בלייב או Rak Beyachad או אולי את אחד מהשירים הסלואו שלו. פשוט חשבתי ששוואקי יככב ובני יקבל חבורה של שירים מהאלבום החדש שלו והעובדה שהוא קיבל רק אחד מהאלבום החדש שלו הייתה מטרידה ומאכזבת. רק עוד חטטנות אחת, חשבתי שגם דדי לשיר את ה' מלך זה בזבוז של דדי. יש לו דיסקוגרפיה כל כך גדולה והוא יכול היה לשיר כל אחד מהשירים האחרים שלו ולשיר שיר שהושר בשנה שעברה באותו אירוע, חשבתי שזה בזבוז.

עכשיו נעבור לגמר. המקהלה החלה לשיר מי שברך מזורז מתוך אלבום נוקיה של שוואקי. ואז שמחה ליינר נכנסה לשיר שבחול. בני הצטרף אליו לבמה ושר...(ניחשתם נכון) יש תקווה! לאחר מכן בא דדי ושר את זוכה עם בני ושמחה שעושים את האחס. ואז אבי המשיך הלאה (בלי מיקרופון, בני היה צריך לתת לו את שלו) ושרה את אובני אוסה. המקהלה המשיכה את המהירה "מי שבח" (הקטע של oooooooo) ושוואקי המשיכה לשיר את שמע ישראל, ו-Cry No More. לבסוף עלה נושא ה-HASC ונחום סגל אמר תודה לכולם על התמיכה ואיחל לכולם לילה טוב. הקונצרט הזה היה ללא ספק ההופעה הכי טובה שהלכתי אליו, ואני לא יכול לחכות שהדיסק ייצא כדי שאוכל לחיות אותו מחדש.