ביקורתו של היסלהאבוס על בישווילי

לרוע המזל, נראה שאירועים אחרונים בחיי השתלטו על יכולות הביקורת שלי, והרהורים אלו מוצאים את עצמם זמן רב לאחר יציאת האלבומים הללו. למרות העובדה שחלקם עשויים להסתכל על זה כחדשות מאתמול, אולי חלקכם יעריכו את מה שיש לנו לומר בכל מקרה.

אלבום הבכורה של ברוך שלום בלסופסקי אינו אלבום בכורה טיפוסי לפי כל דמיון. [גילוי נאות – אני חבר עם בן דודו של ברוך שלום כבר הרבה מאוד זמן; עם זאת, דעתו לא עיצבה את הטור הזה בכלל.] היצירתיות והכישרון הרחב של בלסופסקי אפשרו לו לצאת עם אלבום ראוי למקצוען ותיק. אולי זה גם נובע מיכולות ההפקה של Yeedle, אבל אין ספק שדמות הטעם המלאה של בלסופסקי יוצאת אליכם ישירות עם האלבום הנועז, הפרחח והקופצני הזה.

בישווילי : **** מתחילים דברים עם כשרון ניו-יורק חוצפה באדיבות משאית מאק, ברוך שלום לא מבזבז זמן בקבלתך לחלל אחר. לאורך השיר כולו, הוא מציג את פלטת הקול שלו, עם הרמוניות במעלה ובמטה בסולם. ההנאה הברורה שלו מהחוויה המוזיקלית מחמיאה לגמישות הקולית שלו, שכן הוא מוצא ניואנסים ייחודיים לסחוט את כל הכיף שהוא יכול. והסול של ארקדי מביא אותו הביתה ק'מו שצריך! נקודות התורפה הן באלמנטים הליריים - זה יכול היה להשתמש בעוד כמה מילים ממקור משנתי משלים. בנוסף, המנגינה המפגרת אינה מבטאת את עומק האמירה המובעת בהסבר היפהפה הזה, באדיבותו של ר' יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש:

יש ארבע משמעויות לעולם עולם: עולם (חלל – עולם עולם), זמן (לנצח – לעולם לעולם), כוח (נוער – עילם עילם), הסתרה (העלם העלם).

"העולם נברא על חשבוני": העובדה שהעולם נברא בדרך של הסתרה נעשתה בשבילי כדי לגלות את האמת הפנימית, בזמן שאני חי ובמקום בו אני חי. גם אני קיבלתי את הכוח הדרוש כדי להתגבר על הגסות הטבעית שלי, כדי שהצורה הרוחנית שלי תתגבר על החומר הפיזי שלי."

גוט ווך: ***** מתנדנד, ברוך שלום חוגר מנגינה שתואמת כמו כפפה ליד לקצב של שירת מוצאי שבת. הוא מוסיף בנקודה של ספרדי לרפרטואר הווקאלי שלו; ושוב, ההרמוניות לאורך כל הדרך מראות כישרון ייחודי - כל הזמן משנים דברים, שומרים על הכל טרי ואמיתי. הגיטרה דמוית הסירנה מייללת בצורה מושלמת בתוך המקצב העמוק, ו-Yeedle מבחין יפה. זה לא נשמע כמו הצעה לסטודנטים טריים במעט!

תפילה למשה: *** בלדת מוזיקה יהודית בסגנון ישן. זה עדין ומרגיע, אבל לא כאן מצטיין בלסופסקי. החליל המתוק והאוורירי בעיבודים משרה אווירה, וכלי ההקשה תואמים אותו יפה.

לו ימלט: ***** עכשיו אנחנו מדברים! ממש בחזרה למקום שבו התחלנו עם קורטובים של הומור ויצירתיות עם המספר המרושע הזה עם פעימה מגעיל. הוא טווה בצורה חלקה הרמוניות מרובות, ומניע חצי תריסר שירים ייחודיים על הפזמון - שבעצמו יכול היה להיות רק הרמוניה. מכת זוהר הוציאה את זה החוצה. והשיר מתפוצץ בעוצמה אחרי ההפסקה ב-3:16 - ממש מגניב. הייתי אומר לשיר הזה יש כוח סוס כבד, אבל זה יהיה פשוט... לא נכון.

Time in my Life : **** פותח כמו טראנס ובונה מסר על איך לעבור את הדברים המכוערים בחיים. הודעות נהדרות לקהל המתבגרים. בשעה 2:47, הוא מפגין פרוסת היפ הופ, אבל בחוכמה עובר אותו לתוך הסולו וחוזר לקצב הכבד. שוב, עבודה נהדרת על קולות הליווי.

צועקת בשמך: **** המספר הזה מדבר אליי, כשאנחנו קוראים את החדשות שיוצאות מישראל כל יום בימינו. העיבודים מאזנים את המתיקות של הבית הראשון, המתמקד בשירה, כאשר הבית השני - שבו בס, תופים וקלידים משתעממים במלוא העוצמה - כל הכבוד על הבס. הוא קולע לתווים העליונים בצורה מושלמת, נשמע קצת כמו אלי שוובל. הגשר האינסטרומנטלי הנהדר משלב ז'אנרים מרובים בקלות. ב-4:45 הוא באמת מרפה, אבל עושה את זה טבעי לגמרי. עוד עבודה נהדרת.

שובה: ***1/2 ניגון ליובאוויטש אנרגטי ומשמעותי, הלחין לכבוד יום הולדתו ה-91 של הרבי. הועלה לאחרונה בחב"ד ב' ו-3 של משה לאופר; הראשונה היא גרסה אינסטרומנטלית, והשנייה שבה הופיע מנדי גרופי. לגרסה הזו יש יותר ספין אלקטרו, וחסר לו החלק האחרון של השיר ללא מילים. אין לי מושג למה הם הוציאו את החלק הזה. פעימות נהדרות ב-2:40, עם יותר הרמוניות פאנקיות, אבל בהתחשב בניגון, הוא שומר על היצירתיות שלו למינימום.

Hisnaari: *** קרונר בסגנון MBD, עם פתיחה ווקאלית ייחודית. זה חוזר למסלול 3 - אני אתן לו את אותה ביקורת.

שמוזן : ** אני לא כל כך מבין את זה. מספר טראנס ליפה שהכי טוב ישרתו, אם בכלל, על ידי ליפא עצמו. לא כאילו הוא לא עושה עבודה טובה; אבל ליפא מתחמק מהשטיק הזה יותר בקלות. סולן האורח שלו, בריטון עמוק (אין לי את תווי הלינר) נשמע... ובכן, בהיעדר מונח טוב יותר, סקיצה.

Vayechulu : **** חזרה לשגרה. אני אוהב את הקטע הקליט והפשוט ללא מילים. Yeedle מופיע שוב לסולו ראוי שמתאים בצורה מושלמת לסאונד הייחודי שלו. יחד, הם סוחטים את כל מה שיש ללחן הזה, מדברים את המילים. סקסון האלט ואחר כך סקסון הבריטון מביאים אותו לסיומו, בליווי הגיטרה הקלאסית. עוד מספר מעולה.

אני מצפה להצעה הבאה שלו - לבחור יש כישרון רציני, ואני מקווה שהיצירתיות שלו ממוקדת כמו שצריך והוא לא יגיע רחוק מדי בצד האמנותי. נראה שידל באמת ידע איך להוציא את המיטב שלו, ואני מקווה שהם ימשיכו ביחד.