ביקורת אורחים על ברוך לוין 5 – BANIM ATEM

מאת איצי שטרן

כשהאזנתי לאלבום הזה, היו הרבה דברים שהדהימו אותי, אז החלטתי להגדיר את כולם בסקירה מלאה.

אני רוצה להתחיל בכתיבה של כמה מחשבות על האלבום בכללותו, ואז אעבור על כמה מהשירים שבולטים לי. (אני לא מרגיש צורך להגיב על כל שיר בודד ולומר דברים כמו "אוי, אז השיר הזה גם פשוט לא מהעולם מדהים". אם אין לי משהו ספציפי להגיד, אני אחסוך לך את בעיה של צורך לקרוא אותו.)

ראשית, רק הערה לגבי הכריכה. בדרך כלל, כאשר אמן בוחר ליצור עטיפה אלגנטית, הברק בדרך כלל סובלת. יש משהו בכריכה הזו שמתנגד להכללה הזו. בעוד שהכריכה מסודרת ואלגנטית במיוחד, היא עדיין בולטת בקהל. ניסיתי לגלול באלבומי האייטונס שלי, ובכל פעם, העטיפה הזו מושכת את עיני. אני לא יודע למה זה קורה, אבל נסה את זה ותראה למה אני מתכוון.

תוך כדי הפקת אלבום של ברוך לוין, אני בטוח שהפוקוס הגדול הוא ליצור מגוון. לברוך, כמו לרוב האמנים הגדולים, יש סגנון מסוים, ולשמור על אותם עיבודים וז'אנר נראה חוזר על עצמו. נראה לי שיוכי אכן הצליחה מאוד לתת לנו באלבום הזה קשת רחבה יותר של סגנונות ממה שראינו אי פעם באלבומים הקודמים של ברוך, כפי שאפרט עוד מעט.

בעוד שהפייבוריטים האישיים שלי בברוך לוין 4 (מודים) היו U'mocho ו-Shafchi, הלהיט הגדול ביותר בעולם היה ללא ספק Uforatzta. זה היה השיר הראשון של ברוך שהיה לו תכנות מוזיקלי. לכאורה מבוסס על ההצלחה הזו, באלבום החדש הזה יש שני שירים עם תכנות, רצועות 3 ו-7.

עוד נקודה אחת לפני שאעבור לשירים בודדים. אני לא יכול לשים את האצבע על הסיבה המדויקת, אבל משהו באלבום הזה מזכיר לי את האלבום השני של ברוך לוין, "חסן התורה". היו לי פלאשבקים לשירים שונים באלבום ההוא במהלך ההאזנה שלי לאלבום הזה. אולי כמה שירים דומים, או אולי האווירה דומה, אני בכנות לא יודע. זו רק תחושה שחוויתי. עכשיו נעבור לשירים.

הרצועה הראשונה, ויהי בשורון, היא פתיחה מצוינת. יש לו את האיכות דמוית הפזמון שגורמת לשיר להידבק בראש, אבל עם הרבה יותר חומר מוזיקלי. זה לא דומה לשירי מלחמת הצבעים שהוזמנו לשמש כרצועות פתיחה בכמה מהדורות אחרונות. יש בו הרבה יותר תחכום. ברוך שילב גם סאונד ביס קצר של סטקטו באנגלית, "כשנעמוד ביחד אז סוף סוף יבוא היום ההוא", כפי שהפך גם הוא למקובל לאחרונה (כמו עודה מיוני ז' וטודה מבני פרידמן), אם כי ברוך כבר עשה זאת. לפני שזה היה בסגנון, בשירו Bit'chu באלבומו השלישי ("תאמין בהשם, רק תאמין בהשם...").

למסלול 4, בו בשלום, יש טוויסט מעניין. נראה שזה נעשה בצורה שמעוררת תחושה מיושנת. המילה Boee מבוטא Boee, לא Boy'ee, כפי שהיא המילה הסטנדרטית של ברוך. למקהלה יש גם את הצליל הרטרו הזה. השיר הזה היה מתאים בצורה מושלמת לאלבום של Dveykus.

למסלול 5, יום זה, יש את איכות השבת זמירוס בסגנון הישן, אבל יש לו רצף מודרני של ממש לאורך כל הדרך. אם השיר הזה ימצא את דרכו לשולחנות שבת ברחבי העולם או לא, זה, כמו תמיד, תלוי לחלוטין בסיעת דישמעה (שירים גדולים רבים לא מגיעים לשום מקום, ושירים רבים שכולנו כתבנו הם דבר שבשגרה), אבל אני בהחלט מצפה לנסות את זה ליד שולחן השבת שלי.

מסלול 6, אומישפא. השיר המצליח ביותר של ברוך בכל הזמנים הוא ללא ספק Vezakaini מתוך אלבום הבכורה שלו. הוא כלל את השיר בסגנון הדומה הזה באלבום הזה, עם סולן ילד יפהפה ומילים דומות מחממות לב. אזהרה אחת היא שהמילים לא ממש מועילות לשיר בצ'ופוס (הן מתייחסות ספציפית למצוות תפילין).

מסלול 9, אשרי מי, ריגש אותי מאוד. לראשונה אי פעם, לברוך לוין יש שיר שעיבד יובל סטופל. (אולי אני טועה, אבל אולי זו בעצם הפעם הראשונה שיוחי אי פעם עיבד שיר על ידו.) למי מכם שלא מכיר את יובל, אני אתן לכם תקציר כללי. יובל הוא פחות או יותר המפיק הלא רשמי של אברהם פריד. הוא עוזר לו לבחור שירים, והוא מפקח על כל האירועים הישראליים שלו. למרות שהוא עדיין די צעיר, הוא כבר פיתח סגנון שהוכיח את עצמו כאהוב מאוד. הוא ידוע בעיקר בזכות הלחנים שלו לפריד, כח אשלי וקמא טוב שניפגשנו, אבל העיבודים שלו ממש שיפרו את השירים של פריד. עלי קטן שלי, אני חושב עליכם ולאחרונה ירושלים שבלייב, כולם מציגים את הכישרון המסחרי שלו. (ניתן לראות את יובל בכמה מהקונצרטים האחרונים של פריד, כמנצח הלהקה. ראה "חי בישראל"). יובל עשה עבודה נפלאה בשיר הזה, הרחיק אותו מהז'אנר הכמעט ביישן שמזוהה לעתים קרובות עם שיריו של ברוך, ונתן לו. תחושה נועזת אך נעימה. הוא באמת נתן סיבוב חדש לאווירת לוין הקלאסית.

ברצועת הסיום, קום היכל, מופיע הסולן האורח יונתן רזאל. בהאזנה לשיר, לא מפתיע מדוע בחרה יוכי בשיר הזה לרזאל, בשל התחושה הייחודית של רזאל, אך למרות זאת, השיר עדיין מהדהד את לוין מכל צליל. לכל היותר אפשר לקרוא לו היברידית לוין-רזל. אבל שיר יפה בסך הכל.

היה חסר דבר אחד באלבום הזה, שעבורו קיוויתי אולי שהוא יופיע. באלבומו השני של ברוך, "חסן התורה", התקליטור הסתיים ברצועה בשם "Baruch Levine Classics". הוא כלל חמישה משיריו של ברוך, חלקם ידועים וחלקם לא, שכבר הושרו על ידי זמרים אחרים. זו הייתה הזדמנות מצוינת עבורנו ללמוד כמה מהשירים הכי יפים של ברוך שפשוט לא נקלטו בפעם הראשונה. כשכל אחד מהאלבומים הבאים של ברוך יצא, עצרתי את נשימתי וחשבתי שאולי יהיה ברוך לוין Classics 2. אפילו הייתה לי רשימה משלי של שירים שחשבתי שיהיו מושלמים לאוסף כזה. (הרשימה שלי כללה את "אוהתי" משיע רובנשטיין, "שיר הפרנסה" מאוהד 3, "רצי" ששר ישראל ורדיגר בשמורג של אורה, "שבת היום לשם" מגרטנר 2, והאהוב עליי מכל הזמנים ברוך לוין, " יגאל" מתוך אהבת צדקה של שלוים קאופמן. אבוי, זה לא יצא לפועל. אולי בפעם הבאה. אולי, רק אולי, זה יהיה בפעם הבאה.
מובן מאליו שכל הדעות המובעות כאן הן דעות שלי בלבד. אתה לא מסכים? לחץ על ההערות או שלח לי את דעתך. ניתן להשיג אותי בכתובת YitzySternSi@gmail.com.