ביקורת של JustAFan על שבס חברים 2

אני מעריץ של ארי גולדוואג כבר לא מעט זמן, ויחד עם זה מעריץ של שבס חברים ושבס אחים. אז מיותר לציין שהתרגשתי לראות שדיסק חדש של שבס חברים יוצא לאור.

לקצת רקע: הראשון בתקליטור "שבס" היה שבס אחים, בהשתתפות האחים (ומכאן השם) שמעון ומשה בל. זה היה כבר ב-2009. לאחים בל היו קולות ומנעד מדהימים, ובשילוב עם היצירות המבריקות של ארי גולדוואג שכולנו מכירים ואוהבים, האלבום היה שילוב של שירי טכנו פועמים מהנים (אוגיל, מודים) ויצירות מרגשות יפות (מי). העיש, אברהם יגל) . אבל בזה אחר זה, כולם היו שירים סולידיים, וזה אלבום שאני עדיין מאזין לו לעתים קרובות למדי.

זמן לא רב לאחר מכן יצא שבס חברים. הייתה לזה תחושה דומה לשב אחים, חוץ מזה כמובן שזו קבוצה של "חברים". משה בל מתארח שוב יחד עם שלמה ליפמן, יאיר פרוהליך, ברוך שף ומשה דב גולדוואג, שקיבלנו מבט ראשון. בשבס חברים היה אחד השירים האהובים עליי בכל הזמנים, שלא היה להיט גדול (טוב, זה להיט גדול אצלי בבית) - סוף דבר, והיה עוד אלבום איכותי.

רק שנתיים לאחר מכן יצא שבס אחים 2. הוצגו בו גרסאות מבוגרים (מתבגרים) של שמעון ומשה בל. למרות שזה היה דומה לשני התקליטורים הראשונים במובנים רבים, הקולות הם מבוגרים. זה היה אחלה המשך.

עברו 4 שנים מאז יציאת "שבס", ואני שמח לראות שלמרות שכל הילדים פרט לאחד התיישנו למעשה משב חברים, הקבוצה כאן כדי להישאר.

בשבס חברים 2.0 מופיעים משה דב גולדוואג, האחים יהושע ואבי רובין, האחים ידידיה ואליהו שניידר, וקולות רקע מאת ארי ומשה דב גולדוואג. האלבום הוא עניין משפחתי של ממש. כרגיל, ארי גולדוואג הרכיב קבוצה נהדרת. יהושע הוא הצעיר ביותר ובעל הקול הגבוה ביותר, סוג של השתלטות על מקומו של משה דב באלבום הראשון. הקול שלו בהחלט "חמוד" אבל יש מאחוריו כוח מרשים. משה דב גדל לא מעט. עדיין יש מאחוריו את אותה המתיקות שעושה אותו כל כך מיוחד, אבל הוא התבגר, והקול שלו יציב וחזק יותר. תמיד חשבתי כשהקשבתי לארי גולדוואג שאפשר לשמוע אותו מחייך דרך הרמקולים; הוא שר עם כל כך הרבה שמחה. באלבום הזה במיוחד אפשר לראות שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ. אבי רובין נראה כסולן הראשי, ויש לו קול מרגיע, חלק ונעים שבולט יפה. האחים ידידיה ואליהו שניידר שרים יחד המון קטעים, שמזכירים את שבס אחים. שניהם התברכו בקולות עוצמתיים ודינמיים, וזה באמת מיוחד לשמוע אותם שרים, במיוחד ביחד. בסך הכל, אני יכול לדמיין שיש כמה זמירות שבת נהדרות בבתי גולדוואג, רובין ושניידר...

חשוב לזכור ששבס חברים היא קבוצה, לא מקהלה, וזו הבחנה גדולה. ברור שזה קטן יותר, אבל זה גם אומר שאנו מקבלים הרמוניות ורקע המקהלה, תוך כדי שאנו נותנים לכל אחד מהקולות הללו לזרוח בעצמו. ארי גולדוואג מאחורי התקליטור אומר שצפוי לנו כמה שירים יפים יחד עם שירים שגורמים לך לקפוץ למעלה ולמטה, ושיהיה מסר חיובי ומשמח לאורך כל הדרך. יש קצת טכנו, תחושה מודרנית מאחורי כל האלבום, ולמרות שהמוזיקה בסדר (זה לא תזמורת מלאה וכו'), הכוכבים של האלבומים הם השירה והלחנים. אל תצפו לסולו בכינור באורך דקה. הקולות של הבנים האלה טובים יותר מכינורות בכל מקרה!

1. שיר אושרה (לחן רפי גנשר)

השיר הזה כבר שוחרר כסינגל יחד עם קליפ מהנה שצפיתי בו כל כך הרבה פעמים שאני רואה אותו בראש בזמן שאני מאזין. אם לא שמעתם, צפו בסרטון. זה בהחלט ראוי ליחיד: קליט, אופטימי ומסר חיובי נהדר. אני אוהב את השיר הזה, אבל הלוואי שהקולות שלהם לא היו טכנו-פידים בחלק מהסולו. אני יודע שזה משהו שרוב האנשים נהנים ממנו, אבל כשיש לך קולות נהדרים, זה לא הכרחי לדעתי. אני מקווה לראות עוד מהעולה החדש רפי גנשר בעתיד אם זה מעיד על הכישרונות שלו.

2. Am Am ​​Am ​​(לחן ארי גולדוואג)

השיר הזה היה כמעט ב-Am Echad, ולמרות שאני בטוח שהגרסה הזו הייתה נהדרת, אני אוהב איך זה עובד עם כל כך הרבה קולות, אז בחירה טובה שהחזיקה מעמד! יש לזה סוג של תחושה של תן וקח (תחשבו ש"בין העולם" מ"עם אחד" פוגש את "מודים" משב אחים 1). שיר פואב, אנרגיה גבוהה, מהנה, ותעריכו איך ארי גולדוואג מסוגל להפגין את כישרונותיו בשיר שיכול היה להפוך בקלות לצרחות, אבל הוא נשלט ונעים להאזנה.

3. Lo Lefaced (לחן ארי גולדוואג)

השיר הסלואו הראשון באלבום, זה נכתב על ידי ארי גולדוואג עוד בשנת 2000 במהלך האינתיפאדה השנייה. הוא מושר כאן במבטא ישראלי ויש לו את המילים המסורתיות של "קול הולם קולו..." מעורבב עם גשר אנגלי. למרבה הצער, המילים שוב מתאימות למה שעובר על עם ישראל, והמסר כאן הוא חיובי. "'כי יום אחד זה יהיה ברור, איך ידו של ה' אחזה בכולנו במשך הלילה". שיר יפה מאוד; אני יכול לדמיין את השיר הזה ששר סביב מדורה בישראל.

4. אליהו (לחן משה דב גולדוואג)

לא, לא טעות הקלדה, השיר הזה הולחן על ידי משה דב, והוא במקרה אחד האהובים עליי באלבום. הקצב שלו גבוה יותר, אבל נינוח והמוזיקה קלילה. עכשיו כשהיצירות (והקומפוזיציות) של משה דב מופיעות יותר ויותר, אנחנו מתחילים ממש לחוש את הסגנון שלו, ואני מתה עליו. אבל שאלה חשובה: מתי יוצא אלבום אב בן?

5. תהילוס (לחן ארי גולדוואג)

ארי גולדוואג הלחין את השיר הזה לכבוד הולדת בתו תהילה. אני תמיד אחפש עוד סוף דבר, כי אני פשוט לא יכול לקבל מספיק, אבל בכמה מובנים השיר הזה דומה. הוא כנראה מציג את המקהלה בכללותה יותר מכל שיר אחר. המילים מרגישות פשוטות, אך בו זמנית הן מאוד חזקות. על פניו כל השיר נראה מעט פשוט - במובן טוב, כי יש דברים שמוטב להשאיר אותם כפי שהם - אבל ברגע שאתה מקשיב כמה פעמים אתה שומע כמה מחשבה הושקעה בכל היבט כדי לתת לו את התחושה הזו. אוהב את השיר הזה, הוא יפה.

6. מעין (לחן שושנה ויינר וארי גולדוואג)

המועדף עליי! וזה מדהים איך השיר הזה הולחן – אחותו של ארי גולדוואג, שושנה, הלחינה את החלק הנמוך במקום בשולחן השבת. וואו. אני שומע את זה שוב ושוב. יש לו תחושה קלילה וכיפית, עם מוזיקה שמזכירה את סוף שנות ה-50/תחילת שנות ה-60. בהחלט מחיאת כפיים לאורך שיר שבו כל שלושת החלקים (החלק הנמוך, החלק הגבוה וה-"oooooooo" לכל אורכו) עובדים בצורה מושלמת ביחד. אני אוהב במיוחד את הסוף של החלק הגבוה ואיך כל אחד מהסולנים הופך אותו לשלו.

7. בורכו (לחן משה דב וארי גולדוואג)

את השיר הזה שמענו לראשונה ב-A Capella Soul 2, אבל כמובן, הוא היה נטול מוזיקה והציג את הקולות של "רק" משה דב וארי גולדוואג. גרסה מעולה לשיר מעולה.

8. רושל מוואקה (לחן ארי גולדוואג)

ארי גולדוואג השתמש במילים המוכרות והיפות הללו, מהטובות שקיימות לדעתי, כדי לכבד את אחותו מליסה (ששמה העברי הוא רחל). זה מתחיל עם המקהלה שעושה "נה נה נה" ואחריה האחים שניידר עם כמה הרמוניות מדהימות. הסולו ב-1:20-1:40 הוא אחד הטובים באלבום (אחד מהשניידר, אבל אני לא בטוח מי). . יש לנו עוד שיר עם נגינה פשוטה, הרבה מקהלה, מילים רגשיות מדהימות וסולואים עוצמתיים. בערך כמו תהילוס, אבל אני אוהב את זה יותר. אני אוהב במיוחד את החלק של ארי גולדוואג כאן. ואז עוד סולו מיד אחרי של אבי רובין...מדהים. איך הם מחזיקים את התווים כל כך הרבה זמן? השיר הסלואו האהוב עלי בקלות. פשוט מהמם.

9. גאם זו (לחן ארי גולדוואג)

בהשתתפות יאיר פרוהליך משב חברים 1.0 ואלישע וויליג משב חברים 1.5 (בין האלבומים)

לשיר הזה יש תחושה של אסכולה עתיקה עם הרבה קרניים וכלי הקשה מסורתיים יותר ומזכיר לי קצת את תסגדל משב חברים 1. עוד אחד מהשירים המהירים האהובים עליי (כמה אהובים מותר לי?). לשיר הזה יש פינוק מיוחד... אנחנו זוכים לשמוע משני חברים לשעבר. יאיר פרוהליך היה הסולן הראשי של שבס חברים 1.0, אבל הקול שלו נשמע שונה לגמרי עכשיו - עדיין חלק ונעים אבל כמובן הכל מבוגר. ראיתי ביקורת ישנה שאמרה שיאיר פרוהליך בילדותו נשמע כמו ארי גולדוואג בילדותו... ואני לא מופתע, כי לקולו הבוגר יש דמיון לזה של ארי גולדוואג. שמענו את אלישע וויליג ב"מן העולם", והקול שלו בעצם נשמע כמו אז (טוב מאוד כמובן).

10. הושיה נא (לחן ארי גולדוואג)

אתה חייב לאהוב שיר כל כך משמעותי ששרים אב ובנו ביחד. זה נהדר להשוות את זה ל"עלינו" שהם הוציאו לפני שנים... אהבתי את זה. אבל הם השתפרו בהרבה כזוג. שיר מהנה, קליל איטי שמתאים לכולנו.

11. נירקוד לנצח (לחן ארי גולדוואג, תרגום שרי ישראלי)

גרסה עברית של "Forever Dance" מתוך האלבום האנגלי של ארי גולדוואג. כבר ידענו שזה שיר נהדר, והגרסה הזו לא שונה. זה ממש עושה חשק לרקוד!

בסך הכל, זו הצלחה נוספת עבור ארי גולדוואג והחברה!