בני פרידמן I SHIR | MOTZEI ASIRIM – שיר חדש

ממש לפני שמונה עשיי בכל בוקר, אנו משבחים את ה' כמי שהוא "מצי אסירים ועוזר דלים ואחד לאמו בע"ש עילב - מושך את השבויים, משחרר את הצנועים ועוזר לעניים. ; המשיב לעמו על זעקתו אליו". כשיצאו בני ישראל ממצרים, אמר להם ה' (שמועות יג, ד) "היום אתם יוצים בחודש האביב - היום אתם עוזבים, בחודש האביב". שואל רש"י: האם לא ידעו היהודים שהם יוצאים בניסן שהוא באביב? מדוע יש לציין עובדה זו? משה לא רק סיפר ליהודים את החודש בלוח השנה, אלא הוא הפנה את תשומת לבם לחסדיו של ה', אשר הוציא אותם ממצרים בחודש הידוע במזג האוויר הנעים שלו, חודש המתאים לנסיעות. דוד כותב ב'תהילים' (כ"ח, ז'), "מוציא אסירים בכשרות - מוציא שבויים כשראוי", שם מסביר רש"י כי מדובר בעובדה שהשם שחרר את בני ישראל במהלך חודש המתאים לנסיעה. אילו הוא גאל אותם מעבדות במזג אוויר חם במיוחד, או אפילו בטמפרטורות קפואות או בתקופה של גשם, הם היו מתרגשים לפחות להיות חופשיים. אבל ה' רצה להפגין את אהבתו העצומה אליהם, ולכן הוא הוציא אותם החוצה בחודש האביב, כשהשמש זורחת, הציפורים מצייצות, והשמים כחולים בהירים. למה? כי הוא אוהב אותנו.

בזוס חנוכה שוחרר סופית ידידנו היקר ר' שלום מרדכי רובשקין, לאחר שמונה שנות מאסר. ה' יכול היה לברר ששלום מרדכי נגאל בכל יום, וכולנו היינו מאושרים. ובכל זאת, הוא תזמר ששלום מרדכי שוחרר ביום האחרון של חנוכה, יום של ניסים מיוחדים, כדי להפגין את אהבתו לשלום מרדכי - ולנו. כן, ה' מושך את השבויים ומשיב לנו כאשר אנו זועקים אליו. וכמו שאנו אומרים בהתכופפות, הוא ימשיך לעשות זאת: "הוא מתיב הו מיתיב הוא ייטיב לנו. הו גמלאנו הו גמולינו הו יגמלינו לעד - הוא עשה טוב, הוא עושה טוב, והוא יטיב עמנו. הוא היה שופע איתנו, הוא שופע איתנו, והוא לנצח יהיה שופע איתנו!"