סקירת היסלאבוס על להבה פנימית

נכתב טרי מתוך קונצרט יום 8 בשבתון חב"ד בקמפוס הבינלאומי, בהשתתפות כ-1000 סטודנטים יהודים, הגיע הזמן לסיים סוף סוף משהו שהתחיל מזמן. דיו כבר נשפך על האלבום הזה בעבר, אבל בוא נלך עם זה בכל מקרה: הנה Inner Flame!

חוגגים : **** בסגנונם הבלתי ניתן לחיקוי, נפתח עם רימייק מקפיץ ומאשאפ אקטואלי של שיר המלוס ועוד ישמע. סולו הגיטרה היה יכול להשתמש יותר בתנופה על הבס והתופים, והסינתוס שמושך שם כינור היה מיותר. שיר מאוד כיפי, אבל הוא יכול היה להשתמש בספונטניות יותר יצירתית כדי להביא אותו מעל לראש.

בדיוק כמוך : ***** גרסה עממית-קאנטרי פנטסטית לסיפור החסידי הקלאסי הזה, המסופר באופן מסורתי על המגיד ממזריץ', ר' דובר. צריך להפוך למדורה קבועה במחנה. סולו הבנג'ו מושלם בגובה הצליל: פשוט אך אלגנטי.

להבה פנימית : *** היום ה-8 נמשך שנות ה-80, אולי ברטרוספקטיבה של Back to the Future, כשהאלקטרו-פופ משתלט. למרות שיש לו מילים משמעותיות - אך פאנקיות - כפי שאנו יודעים לצפות מהיום ה-8, זה עדיין קצת יותר מדי בצד הסינטטי בשבילי.

דמעות : *** בלדה כנה ומשקפת. מתיקות, אבל שום דבר יוצא דופן. ניגון מילוי משובח.

Days R Comin' : **** פופ מציק מונע על ידי הברנז'ה. נראה שהפזמון המדהים עם המילים המשיחיות שלו הוא המשך נושא ללהיט שלהם Didan, מאלבומם הקודם. (בכנות, אני חושב שאנחנו יכולים להשתמש בתזכורת הזו בימינו...) סולו האמצע של הבס הוא משהו שכדאי לראות כשהוא מחליף דוקרנים עם המקשים.

Utzu Eitza : *** המספר הזה נראה כאילו זה היה תוצאה של חיפוש, במילים של בני אלמוות מסוימים, אחר משהו אחר לגמרי, והם מפעילים את כל המונטי כדי להגיע לשם. ובכל זאת... אני מתלבט אם זה מעורר את התיאבון שלי לעוד מהז'אנר. בכל מקרה, היוקלילי מפעיל את הקצב עם הרבה כלי הקשה חשמליים. המילים מדברות על הבעיות העומדות בפנינו בעולם הרחב יותר (חשבו: איראן) עם המסר החיובי כתזכורת שנעבור אותם... שוב.

ר' עקיבא : ***** מהמם! זה מדהים כששיר משקף צליל מדור קודם, אבל אפילו עושה את זה טוב יותר, הנה יש לנו מספר מסוג Journeys, אבל שמולי משדרג את שלהם עם גרסה יוצאת דופן של סיפור החיים של ר' עקיבא. האמת, עם זאת, הפזמון צריך לכלול את המילה "רוחל", שכן השיר באמת עוסק בעיקר בתמיכתה ההרואית בר' עקיבא. הקטע הזה כמעט מביא אותי עד דמעות בכל פעם שאני שומע אותו. (אני לגמרי מצפה מבית ספר לבנות איפשהו להשתמש בזה כשיר הפקה - אני יכולה לשמוע את ההרמוניות המוגזמות בראשי...) הפסנתר החינני שמנהל את המופע עם המיתרים הרכים מאחור הוא מופתי.

אבן ירושלים : ***** עוד פולק-רוקר מדהים, עם ניסוחים נפלאים, מושר בפייז ואלגנטיות. עבודה מקסימה מסביב, כולל סולו נהדר ב-2:40 וגשר לירי פנטסטי. שיר נוגע ללב שמתבקש להתנגן שוב ושוב. השיר הזה עושה לי את האלבום.

אלופים : ***1/2 אני רואה בעיני רוחי את השיר הזה הופך לגרסה היהודית של We Will Rock You או We Are the Champions. עם זאת, הרגשות שלו לא מתערערים בעקבות הכנות והעומק של שני הרצועות הקודמות. יש לו מילים מדהימות, אבל המנגינה מעידה עבורי על טיני-בופ מוגזם.

גשם 2.0: *** במה שהפך לעוד מסורת של היום ה-8*, הנה עוד מנה שנייה של שיר. אבל אני לא מאמין שהרבה התווסף למקור היפה - צעיר למרות שהיה, החובבנות שלו העניקה לו כנות משלה. אני מבין את הרצון לייצר גרסה מקצועית יותר, אבל נו... אני עדיין אוהב את המקור יותר. ה-Rain 1.0 המחוספס בקצוות מדבר בעד עצמו.

לחישה : *** עוד שיר משיח, ועוד עיבוד אלקטרו. המנגינה שמתחילה את השיר מזכירה לי את Yiden (Genghis Khan) של MBD, אז זה מסיח את הדעת והגיטרה חוזרת על אותן אמירות קצביות באמצע הפזמון יותר מדי פעמים. הייתי רוצה לראות שם יותר מגוון. אבל סולו חלק!

היום השמיני - החיים לא היו אותו הדבר מאז שהגיעו. תמשיכו כך, בנים.

*היו לנו עזרה שנייה של: גשם, מנהטן, קרניץ, פני וירמולה בלוז.