ביקורת: יהודה גרין- שלום בליבי

אנשים אומרים שיהודה גרין הוא "יותר קרליבך מאשר קרליבך". אמנם אני לא יכול להעיד על תקפותו של אותו פרדוקס ברור, אבל אני יכול לומר שהתחושה והמסר שהכניס ר' שלמה קרליבך למוזיקה שלו עברו ליהודה גרין.

לשירים עצמם יש פשטות ייחודית. כל שיר עמוס במחרוזות מעובדות להפליא המשתלבות בצורה מושלמת יחד, בעוד השירה של יהודה גרין עמוסה בלב אמיתי. אל תצפו לריפים של גיטרה חשמלית ואל תצפו מיהודה גרין יעשה טריקים מהודרים עם הקול שלו ויקלע צלילים גבוהים להפליא. זה לא סוג כזה של אלבום. עם זאת הייתי מעז לומר שהאזנה לאלבום הזה לוקחת אותך למקום אחר. זו חלק מהמוזיקה הכי רוחנית שעדיין לא שמעתי. אז אם אתם מחפשים שירים אינטנסיביים, מהנים ובעלי אנרגיה גבוהה, יש הרבה אלבומים מדהימים בשבילכם. אבל זה לא אחד מהם. במקום זאת, האלבום הזה מרגיע, יפה ועוצמתי בדרכו שלו.

1. אבינו מלכינו (לחן יהודה גרין ור' שלמה קרליבך)
הרצועה הראשונה באלבום היא אחת האהובות עליי והיא באמת מוכיחה שלא צריך גיטרות חשמליות - או כל סוג של חשמל לצורך העניין - כדי ליצור מוזיקה בריקודים. הרצועה הזו מלאה בגיטרה ומיתרים אחרים. יפה ומרומם. אני אוהב את ההרמוניות בסביבות 4 דקות.

2. ברכת החודש (לחן מודיץ)
אחרי אחד השירים המהירים בא אחד השירים האיטיים, אבל ליהודה גרין (ובסגנון קרליבך בכלל) יש דרך לעשות שירים איטיים לגמרי לא משעממים, אפילו למי שחסר סבלנות כמוני. השיר הזה מלא במילים... כלומר לא הרבה הפסקות ביניים מוזיקליות... והוא גורם לך להרגיש כאילו אתה בבית הכנסת ומאזין לאיזה התרפקות אמיתית להפליא.

3. מי שיסה (לחן ר' שלמה קרליבך)
השיר הזה הולך באותו נושא כמו הקודם ואם אתה לא מסתכל על נגן המוזיקה שלך קשה לשים לב לשינוי הרצועה כי הם מובילים זה לזה בצורה טובה מאוד. אלו הן כמה מהמילים האהובות עליי מ-davening, ואני מרגיש שאי אפשר לשים אותן בשום מוזיקה/מנגינה. החיבור היפהפה הזה יחד עם קולו מלא האהבה של יהודה גרין ממש מחייה את המילים ומעניק למאזין תחושת כאבים.

4. ה' מלך (לחן ר' שלמה קרליבך)
כמה מיתרים מהירים ממש מסודרים מתחילים את השיר הזה והקצב המהיר נמשך לאורך כל הדרך. אני לא בטוח מה זה, אבל אני לא משוגע על השיר הזה למרות שיש בו את כל המרכיבים שבדרך כלל הייתי מחפש. אולי המילים חוזרות על עצמן מדי (ה' מלך, ה' מלאך, ה' יום לעולם ובעולם). עם זאת, אני אוהב את המוזיקה וזה בהחלט עוד סוג של סינגאלונג, ריקוד, קלפלונג מהנה.

5. כה אכסוף (לחן יהודה גרין ור' שלמה קרליבך)
בפעם הראשונה שהאזנתי לשיר הזה לא הבנתי שהוא אורכו כמעט שמונה דקות. זה ממש לא נראה כך. זה עוד שיר נלהב ומלא משמעות, ולמרות שבכנות אני לא יודע מה המשמעות של כל המילים בשיר הזה, אני מרגיש שאני מבין את המסר. שוב, זה קצת מרגיש כאילו במקום להאזין לאלבום שהופק להמונים, אני עד להנאתו האישית של יהודה גרין.

6. עוד ישומה (לחן יוסי גרין ויהודה גרין0
איזה עוד ישומה מדהים! החברה הכי טובה שלי התחתנה לפני שבועיים מהיום, וזה היה השיר הלהיט באוטו כשעשינו סידורי חתונה. אני חושב שזה "עוד ישומא" האהוב עלי עכשיו. זה קליט להפליא ומלא בשמחה אמיתית.

7. וכול מי (לחן יהודה גרין)
עוד בחירה יפה של מילים לשיר הזה ושוב, מושרת בכמות אדירה של תחושה. אני אוהב את המיתרים לאורך כל הדרך. השיר הזה הוא אחת הדוגמאות האהובות עלי לאופן שבו הכלים באלבום הזה כל כך מדהימים ונראים באמת תואמים למילים המושרות. זה שיר איטי שבאמצע בערך מוסיף הרמוניות ממש נחמדות.

8. שירת הים (לחן יהודה גרין)
גם המוזיקה בשיר הזה ממש מדהימה. זה ניגון, שבדרך כלל אני לא מעריץ גדול שלו, אבל כאמור הוא ממש אופטימי ונעים להאזנה. אחד הדברים הטובים ביותר בניגונים הוא שאתה יכול לשיר בקלות בפעם הראשונה, אז תהנה!

9. אני אתה מאמין (לחן יהודה גרין)
זה שיר חזק מאוד. הרוב המכריע הוא "איי די דיס" בעצם. ואז בסביבות 4 דקות הוא שר פעמיים את המילים היחידות של השיר שמתורגמות ל"אם אתה מאמין שיש לך את הכוח להרוס, אז יש לך את הכוח לתקן." הפשטות של השיר הזה הופכת אותו לקצת רודף. למרות שכשדיברתי על השיר הקודם אמרתי שאני רוצה מילים, זה בהחלט ראוי לעשות חריג עבורו. וואו זה כל מה שאני יכול להגיד.

10. אלוקה די לה (לחן יהודה גרין ור' שלמה קרליבך)
למלא אפילו 30 שניות במוזיקה איכותית זה קשה, אבל השיר הזה נראה כל כך מלא באיכות. לאורך כל אלבום לפעמים אני חושש ששיר אחד יסתיים כדי שאוכל לשמוע אחר, אבל נראה היה שהשיר הזה נגמר מהר מדי כי הוא פשוט היה מאוד משעשע להאזנה. לא, זה לא שיר ריקודי מהנה, אבל הוא יפה, איכותי, ובאמת תענוג להאזין לו.

11. למקדשה (לחן יהודה גרין)
כששמעתי את השיר הזה לראשונה, מיד חשבתי, "אוקיי, יותר מדי לאט, לא בשבילי!" למעשה אולי אפילו דילגתי על זה בפעם הראשונה. אופס. אמנם ההתחלה של השיר איטית מאוד, אבל היא יפה ואמיתית מאוד. אבל השיר מקבל תפנית מעניינת כאשר ב-1:50 הוא עובר מהשיר הכי איטי באלבום כנראה לאחד המהירים במעבר חלק כל כך. חלק הקצב המהיר יותר הוא מה שאני מתאר לעצמי שמוזיקת ​​שמחה נשמעה באירופה (כן, בהחלט לא היו להם עשרים תזמורות עם כמה גיטרות חשמליות). הסוף של החלק המהיר הוא ניגון קצר. השיר הזה באמת מעניין וייחודי, ויכולתי להאזין לו שוב ושוב. החלק המהיר והחלק האיטי.

12. האחים הקדושים (לחן מסורתי, מילים ביידיש מאת ליפא שמעלצר, מילים באנגלית של יהודה גרין)
איזה שיר מסודר! ובכן, רוב זה ביידיש, אז אני באמת לא יכול להבין את זה. אם כי אם אבלה עוד כמה חודשים בעבודה בוויליאמסבורג, זה יכול להשתנות. המילים באנגלית הן "אח יקר, מתי אראה אותך שוב/אם אלוקים יתן לנו חיים ובריאות/נתראה שוב", ואני מניח שהיידיש הולכת עם אותו נושא. זו דרך ממש מגניבה לסיים את האלבום. אני אוהב את המנגינה ואת הדרך שבה הקצב עולה בהדרגה לאורך השיר. אני אוהב את השילוב של יידיש ואנגלית ואת השפה האוניברסלית של "דאדאדי".

אני מקווה שכולכם תהנו מהאלבום הזה כמוני, בין אם תלחצו אותו לפני תחילת ספירה ובין אם תהפכו אותו לאחת ההאזנות הראשונות שלכם בצד השני.