מחשבות על יצירת מלאו את העולם באור

מאת סרולי מאייר - מפיק הדיסק החדש של בני פרידמן , "למלא את העולם באור.

רק רציתי לעבור על האלבום, ולתת למאזין לשמוע את המחשבות שלי, מאחורי הקלעים. אני כל כך אוהב את האלבום הזה, ורציתי לחלוק חלק מזה איתך.

אני עוסק ברמות שונות של ייצור כבר כמעט עשר שנים, בעיקר החל כשבני התחיל. עוד לפני שהיה אלבום בכורה, היינו רק אני ובני יושבים במרתף, מאזינים למוזיקה יהודית, וחושבים מה אנחנו רוצים להשיג, איזה סוג של מוזיקה ורעיונות אנחנו רוצים להביא לשולחן.

כל אלבום שהגיע אחרי זה היה תהליך שהרגשתי שנתן לנו ממה ללמוד. תמיד הסתכלתי אחורה על כל דיסק ואמרתי, איפה הצלחנו, איפה נכשלנו? איפה השירים שחשבנו שיהיו ענקיים שלא היו, או להיפך. אנחנו ממשיכים להסתגל ולקבל שליטה טובה יותר במה שאנחנו עושים.

עד כמה שאני אוהב את כל המוזיקה הקודמת שהוצאנו עד עכשיו, יש משהו בדיסק הזה שגורם לי להרגיש בטוח לומר שהגענו למקום מתוק.

הנה פירוט שיר אחר שיר, מאחורי כיסא המפיק.

עברי אנוכי

אני עושה את אלה לפי סדר המסלול, אבל זה בהחלט לא יהיה בסדר כרונולוגי מבחינת מתי סיימנו והכנסנו את השירים האלה להפקה. החל מהרצועה הזו, שבמקרה, היה השיר האחרון שאושר ועדיין היה בשלבי הסיום שלו על סוקוס.

ארי גולדוואג לא צריך היכרות, הוא הלחין את הלהיט הכי גדול שלנו, יש תקווה, הוא גם הלחין את שלום עליכם ולהיסנג – כולם שירים מאסיביים. אהבתי את הפזמון מיד, אבל הוא ישב עם בני ודן אם כדאי לנו לקחת אותו כשהוא אמר, "השיר הזה הוא המנון, וזה מה שאני רוצה לעשות" והוא מתחיל לשיר ללחן "אני יהודי ואני גאה ואשיר את זה בקול רם, כי לנצח נצחים זה מה שאהיה". מה יכול להיות יותר אוניברסלי מאשר גאווה יהודית!

כולנו מכירים את שיר המחנה המפורסם, אני יהודי ואני גאה. אז לקחת את המסר הזה ולבנות אותו לתוך השיר הזה היה משהו מאוד רטרו ואני חושב שהחזרתו תהיה מהנה מאוד.

הבאנו את השיר לאיאן שעיבד את "יש תקווה", הלהיט הראשון של בני, ואמרנו לו, אנחנו רוצים שהשיר הזה יעשה לך חשק לרקוד. אנחנו רוצים שאנשים לא רק ישמעו את השיר הזה, אבל כשהם ישמעו אותו, הם ירצו לקום מהמושב שלהם וירגישו נאלצים פשוט לרקוד!

כשזה נעשה, ההסדר היה משהו שאפילו לא שמענו קודם בתעשייה שלנו. במיוחד הירידה הגדולה ליד הגשר. ידענו שזה שונה באופן מזעזע, אבל זה היה כל כך קליט וכל כך ענק, שהיינו צריכים לרוץ (או לרקוד!) איתו!

הבנת המילים נכונות הייתה גם מפתח, הפוסוק חשוב, הוא מבסס את הקונספט, אבל רצינו מילים שאנשים יוכלו להתחבר אליהן בסביבה מזדמנת. הלכנו למרים ישראלי גם היא של יש תקווה, היא כתבה לנו את החלק העברי, והלכנו לשמואל מרקוס שהיה תורם ענק לאלבום הזה, כפי שאדבר בשירים אחרים. בין "אני יהודי וגאה" של בני לבין שמואל מרקוס שכתב את הפזמון המבריק "בני אברהם... יצחק ויעקב" האנגלית לעומת הפזמון הזה - השיר הזה שהתכנס היה מדהים.

אל תשלח ידחה

אלי שוואב הלחין וכתב את המילים לשיר זה. מהערות הפתיחה והמילים, אמרתי, זה חייב להיות בדיסק של בני! המילים, המסר, העוצמה של המנגינה, זה היה פשוט ישר ללב שלך. שלחתי את זה לבני ואמר, אני לא אומר את זה הרבה, אבל אתה תתקשר אליי מיד אחרי שתשמע את זה ותגיד לי שאתה מסכים שזה חייב להיות באלבום, וזה בדיוק מה שקרה. עבדתי קשה מאוד על בניית הצלילים המדויקים והתחושה שרציתי שיהיה לשיר הזה. העקידה היא רגע רגשי ואפי מאוד ביהדות ובדרכו האחרונה של אברהם. זה מסיראס נפש הראשון! רציתי שזה ירגיש קולנועי. רציתי להרגיש אותנטי מהמקום שבו זה קרה מבחינה גיאוגרפית. זה לא היה קל, לקח הרבה כדי להצליח בשיר הזה, ובסופו של דבר זה היה שווה את זה. אם אתה לא מבין עברית, תשאל מישהו שכן, זה שווה את זה. זה שיר כל כך חזק.

אשירה

אשירה הוא שיר שבני שמע מיצי ברי ואלי קליין ומיד ידע מה הוא אוהב ומה הוא רוצה לעשות איתו. לקחתי את הרעיון שלו, קבענו את התחושה המדויקת, את הגרוב הזה של שנות ה-60, ולמען האמת, השיר הזה התאחד מאוד מאוד מהר. הרמוניות הבחירה של בני והפזמון הקליט המדהים הופכים את השיר הזה לשיר הרגשה טובה מיידית. במהלך כל תהליך ההפקה של האלבום הזה, אם אי פעם נכנסתי למצב רוח פאנקי, שמתי את השיר הזה, בכל שלב של הפקה והוא מיד העביר אותי למקום שמח, מחייך מאוזן לאוזן. זו הדרך שלי לאסוף אותי!

ר' יהושע עומר

היינו ג'אמים עם ברוך שלום בלסופסקי, וכל הזמן צצו המון רעיונות מעולים. הייתה לו את המנגינה האחת שהכילה מילים שונות בעיקר כמקהלה, אבל לא היינו בטוחים אם זה באמת יעבוד. זמן לא רב לאחר שהתאהבנו בלחן, נפטר דודו היקר של בני, ר' יהושע, או כפי שהיה ידוע לו, ג'וש גורדון, השליח בקליפורניה ממחלה ממושכת.

המשפחה שלי והמשפחה של בני חוזרים הרבה יותר מדי לפרט כאן, אבל ביליתי כמה שנים כילד בלוס אנג'לס ואני זוכר היטב את ג'וש גורדון. הוא תמיד היה אישיות חשמלית שהחדיר חיוביות ועשייה בכל אדם שבא במגע. הוא מעולם לא הסתפק, הוא תמיד דחף אנשים להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם. כשבני הציע לנו להשתמש בלחן הזה עם דברי עידוד מפורסמים שקיבל ג'וש ע"ח מהרבי, זה הפך לפרויקט מאוד מרגש ואישי. נעזרנו באחד מגדולי התמלילים כיום במוזיקה היהודית ובן דודו של בני, ר' שמואל מרקוס, שליח בעצמו בקליפורניה, ולקחנו את המילים, שילבנו עם המסר שלו מהרבי, ואף הוספנו את מגע מתוק של הוספת דבריו של ר' ג'וש עצמו מתוך סרטון וידאו שבו הוא מספר את סיפור קבלת העצה הזו מהרבי. השיר הזה הוא אולי אחד השירים הכי מרגשים שעבדתי עליהם, כי הוא אמיתי ככל שיהיה, והוא היה אישי, עבורי, אבל במיוחד עבור בני.

האמנות הטובה ביותר מגיעה ממקום אמיתי, ומכאן מגיע השיר הזה. זה היה הרעיון שלי ללכת במסלול ספרדי/לטיני עם הסדר, זה היה במקור אמור להיות משהו שתמיד התחברתי אליו כשגדלתי בדרום פלורידה, אבל כמו שזה קרה, סגנון המוזיקה הזה עובד על גם החוף המערבי, שם בילה ר' יהושע את חייו והפך את העולם למקום טוב יותר.

הערת צד מעניינת אחרונה. כשהקלטנו את השירה לשיר הזה, הקלטנו אותו בספוטסווד, ניו ג'רזי, שם נמצא האולפן של איאן, ושליח מקומי שגר ליד האולפן שבני ואני מכירים בא להגיד שלום לאיאן. כששמע את דברי השיר הוא הזדעזע, אמר, אני מכיר את המילים האלה, כשליח לקחתי את המסר הזה של ר' גורדון ותמיד התחברתי אליהם. לאחר מכן שלף את ארנקו, טמון בכיס צדדי של ארנקו פיסת נייר עם דבריו של ר' גורדון שקיבל מהרבי, כתובים ביד, שאותם אמר לו עצמו ר' גורדון, והוא נשא. המילים האלה איתו במשך הרבה מאוד שנים. זה פשוט הרגיש כל כך מתאים!

מלאו את העולם באור - ביאור

זה כנראה היה השיר השני או השלישי עד האחרון ששמענו לקראת סוף ההפקה, ושוב לקחנו את השיר המקורי, ואת האומץ של המילים, אבל החזרנו את שמואל מרקוס כדי לתת לו עוד משהו שהוא צריך. משהו שגרם לזה להרגיש מאוד קשור, והקלט של בני גורם לשיר הזה להרגיש כאילו בני שר אותו ישר לך. רמת המקוריות באלבום הזה מוצגת בשיר הזה, מהמוזיקה המדהימה של איאן ועד לפרטים המוקפדים שאנחנו מכניסים לכל מילה. כמו שזה יקרה, היינו באולפן והנחנו את השירה ועדיין לא מרוצים, שלחנו לשמואל מרקוס כמה משפטים חלופיים של הרגע האחרון. בני היה מאחורי הכוס, ואני קראתי את הרעיונות החופשיים שהגיעו משמואל, ולקחתי שניים מהרעיונות שלו, ערבבתי והתאמתי את המילים כדי לקבל "למלא את העולם באור", לחצתי על הכפתור, הצעתי לבני. , הוא שר את זה, וזה היה כמו פיצוץ חשמלי. קיבלתי עור אווז בפעם הראשונה ששמעתי אותו חוגר את המשפט הזה למלא את העולם באור! באותו רגע רציתי שזה יהיה שם האלבום.

קולאם שרים

אתה מקבל שירים לאלבום בדרכים רבות ושונות. לפעמים יש לך רעיון והולכת למלחין, לפעמים שולחים לך הדגמות. איצי ברי שלח הדגמה של שיר, ומכל סיבה שהיא שנינו אהבנו אותו אבל חיכינו יותר מדי לאשר והוא כבר הושהה תוך שעות מרגע שליחתו.

למחרת ייצי שלח את קולם שרים, תוך דקות שלחתי לו מייל בחזרה ואמרתי "תחזיק, תחזיק! אני אוהב את זה! תן לי פשוט לדבר עם בני”, הוא ענה, אני מצטער שמישהו פשוט השהה את זה. הייתי בצד עצמי, הוא נתן לי להזיע בערך 3 דקות לפני שהשיב בחזרה, "אל תדאג זה היה בני שהשהה את זה!", לא רצינו לבזבז זמן לאבד עוד שיר נהדר! איזה ריגוש. כמובן, איאן, שוב העביר קצב ריקודים ועיבוד פומפים, והמסר של השיר שמחדייק כבר נהנה מהמאזינים מאז יולי, אז הוצאנו אותו כסינגל מהאלבום כדי להתחיל את הבאזז.

Meloich -ראה להלן

אס צמח דוד

כדי לספר את הסיפור הזה נכון, אני צריך לעשות אותו בסדר הכרונולוגי הנכון. אני הולך לעשות קודם את 'אס צמח', כי זה היה הזרז של מלויץ'.

יוסי גרין. מלחין בני ואני גדלנו כל כך מושקעים בשירים האגדיים שלו מהגיבורים שלנו כמו MBD ופריד. אבל משום מה, למרות שעות על גבי שעות של מפגשים, פשוט לא התחברנו. שמענו כל כך הרבה שירים, אבל לא הצלחנו להבין, פשוט לא יכולנו ללחוץ על ההדק. הייתי נחוש, לא אכפת לי כמה אלבומים זה לקח, לא התכוונו לוותר.

הלכנו לביתו, שנה אחר שנה, מפגש אחר מפגש, בקבוק יין אחר בקבוק יין והמשכנו לנסות! לקראת סוף האלבום האחרון, כשישבנו שם ודופקים בראשנו למה זה לא עובד, החליט יוסי "להיכנס לנו לראש" בנגינה של חב"ד ניגונים על הפסנתר שלו. נהנינו מאוד, ויוסי ראה, זה מה שרצינו, לזה התחברנו. הוא התחיל לנגן ניגון מקורי ששורשיו כמובן באותן התחושות שמעניק לך ניגון חב"ד.

זה התקדם, משהו חלחל. אבל היינו צריכים מילים. יוסי בדיוק עשה ראיון למגזין משפחה, ונזכרתי שהוא רצה לסיים את 18 הברוכוסים של שמוני עזרא. ידעתי שעדיין אין לו מילים לאס צמח דוד, שיר שבגלל שמו של בני, דוד, תמיד הרגשתי חלקית מהתפילה ההיא, בשילוב עם בשורת הגאולה שלה.

הצעתי את זה, ויוסי אהב את הרעיון. זה היה עניין של דקות שהשיר הזה נולד ואני זוכר שהפנים של בני אורו, כי יכולתי לראות, סוף סוף, סוף סוף, עשינו את זה! למרבה הצער, אנחנו אובססיביים להתעסקות, וזה היה מאוד מאוחר במשחק של קול הנשמה שלי, אז במקום למהר, חיכינו, וחזרנו ועבדנו על זה יותר זמן ושמחנו מאוד, שלושתנו, פעם אחת. לבסוף אמרנו "בסדר, יוסי, אנחנו רוצים את זה!"

לאסויק

כשהאלבום הזה התכנס, כל הזמן קיבלתי את ההרגשה שככל שאנחנו מתבגרים ומתפתחים את הסגנונות שלנו, זה נותן לי את אותן הרגשות שהתקליטורים של פריד בשנות ה-90 נתנו לי. משהו שהייתי מאוד גאה ונוסטלגי לגביו. יום אחד, בזמן שנסעתי לעבודה בלייקווד, קיבלתי את המייל הזה ממלחין שאף אחד לא שמע עליו. כי הוא היה רק ​​בוכור. ההדגמה הייתה פשוט שהוא שר לתוך מקליט קול של אייפון. בלי הדגמה מפוארת, בלי מוזיקה, בלי שטיק, מלבד ההקשה שלו על השולחן בזמן שהוא שר. השיר היה כל כך פשוט ומושלם. הוא זז בעדינות ובצורה חלקה. זה הרגיש קלאסי, אבל יחד עם זאת ידעתי שזה יכול להיות משהו מאוד כיפי. לכל אותם מלחינים המשוכנעים שאתה צריך שם גדול, וכדי להוציא 100 או אפילו 1000 דולרים על הדגמות מפוארות, אל תעשה זאת! לפעמים צריך רק מנגינה טובה. בני ואני הסתובבנו אחד לשני, התחלנו לשיר את השיר ביחד ורק אמרנו "זה שיר מעולה! מי הלחין את זה??" זו הייתה עסקה גמורה עד שהגענו אפילו ללייקווד.

לעיבוד, השיר ממש הזכיר לי את הביג בנד, תנועות סווינג של עידן פריד שנות ה-90, ורציתי לתת כבוד לאלבומים הקלאסיים של אברמה פריד של שנות ה-90, במיוחד Hisyativu. הלכנו למנדי הרשקוביץ, שיודע מוזיקה, ילד הוא יודע מוזיקה, ותארנו בדיוק מה רצינו. היה לנו מדור כלי נשיפה של "ביג בנד" של 13 חלקים, ובאמת נתנו להם להשתגע, זה הרגיש כמו סווינג אמיתי. המוזיקה חמימה וכיפית, אך בו זמנית כל כך חדה ושונה. אני מקווה שתהנו ממנו כמונו!

אס צמח דוד -ראה לעיל
מלואיץ'

זה מצחיק - לא? ניסינו במשך שנים להשיג שיר מיוסי שהתחברנו אליו, ואז קיבלנו! זה היה רגעים לפני שעמדנו לוותר ולעזוב וקיבלנו את אס צמח דוד. זה הרגיש כאילו, סיימנו, קבענו מה היינו נחושים לעשות. "קבלו שיר של יוסי גרין" אחרי כל השנים האלה. יכולנו ללכת הביתה, לחזור להפקה ולהרגיש שעשינו את זה. קיבלנו אחד.

טוב אני לא זוכר למה, אולי בכל זאת היה לנו שיר קצר, אבל החלטנו לחזור ליוסי לגעת בכמה שירים נוספים שאהבנו, אבל לא אהבנו וחשבנו שאם נחזור אליהם נוכל להשיג כמה שירים נוספים. זה לא באמת קרה, והייתי עצבני זה יעברו עוד 4 אלבומים עד שנקבל עוד יצירה של יוסי. ואז יוסי אומר, יש לי שיר שניגנתי לכמה אנשים אחרים, אבל משום מה הם לא מבינים אותו, ואני תוהה אם תצליחו.

הוא המשיך לנגן לנו שני שירים שממש אהבנו. מלואיץ' היה אחד מהם, זה היה הום ראן! היה לנו עוד שיר מדהים של יוסי שאהבנו, ואולי בכל זאת נשתמש בו, אבל הוא רק היה צריך חיזוק, אבל אני יודע שברגע שהשיר הזה יישמע וישתכלל וישתכלל, אנשים יהיו מפוצצים. היה שיר שלישי שבני הציע מילים נפלאות שמאוד אהבנו להן, אבל זה פשוט לא הצליח הפעם. אז יש הרבה תקווה שאולי האלבום הבא ימצא עוד אחד, או שניים, או היי, אולי אפילו שלושה שירים של יוסי גרין!

בספר חיים

זה אחד מהשירים שקיבלנו כשסגרנו את ההפקה בקול הנשמה שלי. קיבלנו את רק ביחד מיצי ואלי והכנו אותו כשיר שניה אחרונה ב-KHS, אבל רק כמה שבועות לאחר מכן קיבלנו את 'בספר חיים'. אני זוכר שאפילו שאלתי את בני "אוהב את זה, אבל לא בשביל הדיסק הזה, נכון??" אז זה הפך לשיר "הראשון" שלנו שאהבנו ורצינו בדיסק הבא. התחושה שיש לשיר הזה גם את התחושה הקלאסית וגם המודרנית, עם טוויסט של כליזמר, זה הרגיש כל כך מדהים. במשך זמן מה בעצם שקלנו לקרוא לאלבום "לחיים", כי זה בשיר, והמילים או המושג של ברכה/חיים נמצאים ברבים מהשירים בדיסק. בסופו של דבר הלכנו עם "Fill The World With Light" הרבה יותר ויזואלי ומלא תקווה, אבל היה כיף מאוד להרכיב את השיר הזה, וההוק שלו הוא ישר קל לשיר.

אל ישאל

בני שלח לי את השיר הזה שקיבלנו מר' שלמה יהודה רכניץ. היה משהו ייחודי בשיר, וחשבתי שיש לו דרייב נחמד, אבל לא הייתי ב-100% על הסיפון. בזמנו ניסינו להסתעף למעבדים וסגנונות חדשים, והייתי באמצע הפקת הדיסק של מרדכי שפירו עם אברהם זמיסט, ואברם הדליק אותי לאודי דמארי. הוא הרגיש שזה חובה. השתמשנו בו לדיסק של מרדכי, שני שירים, והוא עיבד שיר באלבום הילדים הקרוב שלנו "מאמינים" ולאודי יש אוזן מדהימה למוזיקה. הוא באמת יודע לשמוע את החלק העמוק ביותר של מנגינה ולהוציא ממנה את המיטב. בני ואני התקשרנו לאודי ושלחנו אותו ואז שוחחנו על השיר. הוא אהב את זה, הוא אהב את הרעיונות שלנו ואודי עשה את זה. ברגע ששמענו את הכיוון של העיבוד, ומה אודי הביא והוסיף לשיר, זה פשוט התעורר לחיים.

מהירה

היינו זוכה לעבודה עם איצי וולדנר מהיום הראשון. כשבני ואבי ניומרק ואני עבדנו לראשונה עם איצי על טעמו, אבי ישב עם איצי וולדנר ללילה אחד, וחזר אלינו עם 12 דמואים מדהימים, אני חושב ש-6 מהשירים האלה הגיעו לדיסק הבכורה של בני. ייצי הוא מלחין שאנחנו אוהבים, ואנחנו אוהבים לעבוד איתו, באופן אישי ופשוט לפתח שיר. מחיפוש המילים ועד גיהוץ המנגינה.

אני זוכר שדפקנו את הראש בחיפוש אחר מילים מקוריות, ואיצי אומר, מה דעתך על מהירה? מיד אמרתי אין מצב. אני מאוד בעניין של רעיונות מקוריים, ושיר חתונה של מוזיקה יהודית למילותיה של מהירה הוא מוזיקה יהודית קלישאה טיפוסית ככל שניתן. בני אמר, למה לא, בוא נשמע את זה קודם, אבל נלחמתי בזה. אמרתי, מה הסיכוי שאחרי עשרות שנים של מוזיקה יהודית ועשרות ועשרות של בלדה איטית של מהירה תתחיל להלחין שיר כל כך רענן ושונה שנקבל אותו.

אמר ייצי, ואני מצטט את "האתגר התקבל" ואמרתי בסדר, בוא נשמע את הרעיון. לא עבדנו יותר מדי על זה, הפזמון התאחד מיד והתנועות הווקאליות הסוחפות שללא ספק יהיו קשורות לקווי המיתרים הגדולים הקרובים בעיבוד עתידי פשוט הרגישו חדשות. קונספט ישן, מילים מאוד משומשות, רעיון ישן, אבל משהו בזרימה של השיר פשוט הרגיש עמוק וקשור אלינו. אני חושב שקפצתי על השיר הזה מיד. הבאנו אותנו למעבד ועם הרעיונות שהיו לי בשבילו השיר מכר את עצמו. אני עדיין שומע את יצי אומר לי בטלפון כשאנחנו מדברים, "ראה ולא חשבת שנוכל לכתוב מהירה חדשה שעובדת!" הוא צדק, ובגלל זה הוא ייצי וולדנר.

זה לא יהיה הוגן להזכיר את השיר הזה ולא להזכיר לאנשים שהעיבוד והמוזיקה נעשו על ידי צבי בלומנפלד המדהים שהפך במהלך האלבומים האחרונים שעבדתי עליהם, לחלק בלתי נפרד מהתהליך שלי. אף אחד לא מקבל ניגון, כמו צבי.

קול ימי חיי

קול ימי, הו קול ימי, הסיפורים שהשיר הזה יכול לספר, יכולתי לכתוב כתבה שלמה, רק על ההיסטוריה של השיר הזה. אלימלך בלומשטיין, לפני די הרבה זמן שלח לי בטקסט את הוו הבסיסי הזה שהלך ככה "קול ימי, קול ימי, כל יום, כל יום..." והוא שלח הדגמה בסיסית שאמנם היא קצת פשוטה, אבל הוו היה בלתי מעורער. אלימלך שולח לי הרבה דברים, הרבה מהם נהדרים, אבל כמו שאנחנו אוהבים להגיד "נהדר, רק לא בשבילנו" אבל מדי פעם אנחנו מקבלים שיר כזה מאלימלך, כמו שעשינו עם בום בום . הוא היה זקוק לקצת ליטוש ומיד הלכנו למרים ישראלי כדי לתת לו מילים מקוריות, תוך כדי שמירה על הקרס המדהים הזה.

חשבנו שזה פשוט משהו כל כך כיף לשיר, ולמרות שהעיבוד המקורי אולי היה יותר מדי "יש תקווה" רוצה להיות, חשבנו שזה יעבוד. זה היה לקראת סוף קול הנשמה כשהקשבנו למיקס ופשוט הרגשנו שעבר יותר מדי זמן מאז שקיבלנו את השיר הזה, עיבדנו והפקנו אותו. זה כבר לא היה איפה שהיינו, וזה פשוט לא הרגיש נכון להעלות את האלבום. עדיין אהבנו את זה, אבל חשבנו שאנחנו יכולים לעשות יותר טוב.

אז, שיר מעורב, גמור, מעובד והופק נשאר מהדיסק האחרון. אני זוכר שאמרתי לבני, לא להשתמש בשיר גמור בתקליטור זה כמו לנהוג הרבה במכונית חדשה, ברגע שאנחנו עוצרים אותה, היא מאבדת את כוחה ומהערך שלה והייתי מודאגת שאם נמשוך אותה, אף אחד לא ישמע לעולם. זה.

הייתי נחוש "להחיות" את השיר הזה כשהתחלנו את ההפקה ב-BF4 ולקחנו אותו למעבד אחר עם אוזניים רעננות כדי לנסות גישה אחרת לגמרי שתואמת את הסגנון שלנו שהלכנו עליו באלבום החדש הזה.

למרות העובדה שהמעבד המקורי עשה עבודה מדהימה עבור מה שרצינו ומה שביקשנו, לא רצינו לתת לו את זה כדי "לתקן" כי חשבנו שהוא תמיד ישתמש בראשון כמסגרת התייחסות ורצינו מעבד חדש, במקרה הזה אלי לישינסקי, שישמע את זה מאפס ויתן את דעתו לאן זה יגיע. עדיין יש לו אווירה של בני קצת "אולד סקול" מבחינת צמיחה, אבל אלי עדכן אותו ונתן לו קצת יתרון, ויחס אליו עם הסידור המעושן והחכם שלו. שיחקנו יותר עם המילים והוספנו הרבה יותר ליטוש, וזה הפך למה שהיה, אותו הוק נהדר, אבל משהו קצת יותר חדש. אני נרגש שהשיר הזה הגיע לתקליטור הזה. עכשיו, אם רק יכולנו להחיות את השיר השני, הפסקנו את התקליטור האחרון. אבל זה סיפור לפעם אחרת.

כיסוי מחשבות

כפי שציינתי קודם לכן שקלנו מאוד לקרוא לאלבום "לחיים!" מה שהרגיש מאוד נכון מכיוון שיותר מכמה מהשירים מדברים על ברכה ואפילו יש את הביטוי הזה שם, אבל ברגע שהגענו למילים Fill The World With Light זה היה פשוט משהו שלא יכולנו לוותר עליו. אני יודע שזה מלל, אבל המסר שלו הוא פשוט כל כך חזק, ולמרות שהשיר הוא גם חומר מדהים ורצועת כותרת, הוא גם נותן קרדיט בקלות לכל הנושא של האלבום, עם כל כך הרבה שירים המוקדשים לרומם וחיובי הודעות. לבני ולי הייתה אהבה גדולה מאוד ליצירות האמנות שמרק לומר יוצר, ובשנה שעברה צייר מארק כרזה מדהימה ל"הכנסת ספר תורה" שבני שר בה באל.איי, ואהבנו את הסגנון.

ביקשנו ממרק ליצור משהו עבורנו, שתאם את הרעיון הזה של מילוי העולם באור והצבע כמובן הוא כל כך חשוב, כי אנחנו חיים בעולם צבעוני, ואור הוא שילוב של צבעים. הרעיון להשתמש בגלובוס במרכז הגיע מן הסתם מהמילה "עולם" בכותרת והאור הנובע ממנה, אבל זה באמת נוצר בהשראת הלוגואים הקלאסיים של חב"ד ששימשו בשנות ה-60, במיוחד בסדרת חב"ד המפורסמת 'שיחות ו. Tales" שהיה לו מושג גלובוס דומה. אהבתי את הנוסטלגיה שהתערבבה עם פופ ארט מודרני, ורצינו לעשות משהו מאוד שונה ממה שעשינו אי פעם קודם לכן מבחינת עטיפת התקליטור.

למארק היה שבוע אחד להתאים את זה ללוח הזמנים העמוס מאוד שלו והיינו עצבניים איך משיגים משהו כזה מושלם בפרק זמן כל כך קצר! ובכן, בערך בניסיון הראשון מארק צייר את הסקיצה הזו, שתוכל למצוא מתחת לתקליטור, ציור המתאר המקורי, ותוך ימים הוא הושלם. זוהי יצירה מהממת של אמנות מקורית, ואני לא יכול לחכות להדפיס אותה ולמסגר אותה ולתלות אותה בביתי!

לסיום הדברים, זה בהחלט יוצא דופן שמפיק מדבר בצורה כל כך גלויה וישירה על תהליך יצירת האלבום הזה, אבל פשוט הייתי חייב לשתף אתכם בכל זה. אני אוהב את האלבום הזה ואני מאוד גאה במה שבני ואני וכל האנשים המעורבים בפרויקט הזה התכנסנו כדי ליצור. אני מקווה שתהנו ממנה, ואני מקווה שתרכשו אותה ותתמכו בנו כדי שנוכל להמשיך וליצור את המוזיקה הזו במשך שנים רבות.

לחיים! בואו נמלא את העולם באור ביחד, ונחזיר אותו הביתה, נחזיר את כולנו הביתה לקראת הימים שבהם העולם באמת יתמלא באור המשיח!

האלבום זמין לרכישה באתר MostlyMusic.com ואני מקווה שבאמת תרכוש אותו!