סיאטל, וושינגטון, 6 באוגוסט 2014:
בין הסנטימנט האנטי-ישראלי שאופף את תרבות הפופ המודרנית ואת מה שמרגיש כמו רוב האמנים; אשליה של הכיבוש הישראלי, הטעיה ושקרים מוחלטים, אמן הראפ נסים מבקש להביא מסר של תכלית, תכלית ותקווה, עם שחרורו של "ירושלים". כינוי מתאים כדי לעודד את המאזינים להיזכר במטרה הסופית של עם ישראל, להביא את המשיח היהודי, לפתח את ירושלים ה"רוחנית" המשיחית והבנויה מחדש. נסים מאמין שכאמן יהודי הפונה לעולם החילוני, האחריות שלו היא להתייצב מול האופוזיציה הישראלית והתנועות האנטישמיות העולות מדי יום. תקוותו היא שיוכל להגיע לאלה עם אוזן וראש פתוחים. בעוד כל כך הרבה אחרים פופולריים
אמנים יהודים בחרו לשתוק ביחס לאקלים החברתי הנוכחי, ניסים חבר לאריק גרסטנפלד מבולטימור כדי ללכוד מוזיקה עשירה בלב ומלאת תוכן, תוך תקיפה של הלך הרוח של אנטישמיות.
"להילחם על האמת / להילחם על המציאות / להתעלם מהטיעונים המנוגדים מלאים / עם סאפק כמו עמלק / אנחנו אוכלים את זה כמו חביתה / ובולעים את זה." ב"ירושלים" מגיע נסים לנקודת האמת שלו בראש הבית השני. באמצעות איחוד מיושב של אנרגיה וביטחון, ניסים נותן את זה גולמי. השיר הוא רכבת הרים רגשית משהו, יוצא מהקול החלק והנכסף של גרסטנפלד ומקפץ במהירות אל ניסים הרגשי והנלהב. המום על מדינת ישראל הנוכחית, נסים מספק בעוצמה, בעוצמה ובבטחה בשורה האחרונה שלו, "נניח לבנה והמשיח יסיים אותה".
השארת תגובה
כל התגובות מבוקרות לפני פרסומן.
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.